• לפני שמוציאים את הארנק כדי לשלם על הארטיק/ אוכל / רכיבה על הסוס פוני בחופשה.
אתם מרוויחים x כסף בחודש או בשעה. כשאתם רוצה לקנות חולצה – שאלו את עצמכם: האם משתלם לי לשלם בשלוש שעות עבודה עבור החולצה? או: האם אני באמת רוצה לשלם אחוז מסוים מההכנסה שלי עבור החולצה?
נהגי כך לגבי כל קנייה שאת עושה.למדתי זאת מהבת שלי, שאחרי שעבדה בשמרטפות, לא הייתה מוכנה "להיות פראיירית" ולשלם 20 ש"ח עבור גלידה – או לעבוד שעה תמימה עבור גלידה.
2. "אמא... נגמר לי הכסף..."
משפט ששמעתי היום, ובעצם גם אתמול ושלשום: "אימא, נגמר לי הכסף... אני רוצה עכשיו לקנות... אולי תלווי לי על חשבון השבוע הבא?" חייכתי אל ילדיי וציטטתי את רבי נחמן מספר המידות: "בעלי חוב הם אנשים מבולבלים, לחוצים, מוטרדים" – ואני לא רוצה שתהיו מוטרדים...
3. "מי שעושה מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת, נעשה בעל חוב" (ספר המידות, רבי נחמן מברסלב)
אני מזכירה לעצמי להיות כאן ועכשיו:
שהידיים והראש שלי יהיו באותו מקום,
שהלב והראש יתמקדו בחוויה העכשווית,
שהפה והלב יעבירו מסר אמיתי.
אני מכוונת להיות באחדות פנימית.
כשאני באחדות פנימית, אני זוכה ליישוב הדעת,
להנאה ממה שיש ולקנייה מיושבת.
4. דמייני שיש לך "חשבון בנק" אצל כל אחד מבני ביתך.
כל חשבון נקרא על שם "בעליו": תמר, הודיה, יונתן, הילל.
כל מילה טובה, חיוך, מעשה טוב - מהווים הפקדה לזכות בעל החשבון. וההיפך: כל הערה, מבט מזלזל או אפילו מחשבה רעה – הם בחזקת משיכה מהחשבון.
כדי "למשוך כסף", כלומר: להעיר (למשל, לבקש מיונתן שיקפיד על הכנת שיעורי הבית) – עלייך "להפקיד כסף", כלומר להחמיא לו: כמה רצון טוב יש לו, כמה פוטנציאל יש בו. לפרגן, לחייך... להפקיד ולמשוך..
חשבי על זה.
בנותי'ה - יומן לניהול תקציב www.bnotya.co.il
