שיתוק מוחין (או שיתוק מוחי) מוגדר כפגיעה נוירולוגית אצל עובר או ילוד בשלבים המוקדמים של התפתחות המוח אשר גורמת להפרעה בתפקוד המוטורי ובעיקר בפעולת הגפיים. המדובר בקבוצה גדולה של הפרעות מסוגים שונים על רקע סיבות שונות כפי שיפורט להלן.
הפגיעה המוחית בשלב אצל התינוק או העובר גורמת למעשה לפגיעה בהתפתחות התקינה של המוח ובעקבות כך לבעיות בשליטה על אברי הגוף.
הגורמים השכיחים להתפתחות שיתוק מוחין :
בעת ההיריון -
בעיות ופגמים בהתפתחות המוח בעת ההיריון.
מחלות של האם בעת ההיריון.
פגיעה באספקת החמצן לעובר בעת ההיריון.
חשיפה לרעלנים שונים בהריון.
בעת הלידה -
פגות ומשקל לידה נמוך הינם הגורם השכיח ביותר לשיתוק מוחין כאשר קיים מתאם ברור כך שככל שמשקל הלידה נמוך יותר גדל הסיכון לשיתוק מוחין.
בעיה באספקת החמצן לעובר בעת הלידה (אספיקציה) הינה גורם נוסף אפשרי לנזק מוחי אשר עלול לגרום לשיתוק מוחין.
שטף דם במוח אשר עלול לעיתים להיות קשור לפגות.
לאחר הלידה ?
חבלות ראש
מחלות קשות דוגמת דלקת קרום המוח.
חשוב לדעת כי אף כיום עם אמצעי האבחנה המתקדמים והמחקרים הרבים אשר נעשו בנושא שיתוק המוחין עדיין חלק גדול מהמקרים של לידת תינוק עם שיתוק מוחין נותרים ללא הסבר מובהק וחד משמעי מה גרם להופעת הנזק המוחי.
סוגי הפגיעות בשיתוק מוחין כפי שהם מתבטאים קלינית וכן מיקום הפגיעה כפי שהיא מאובחנת באמצעי הדמיה יכולים לרמז על סיבת הפגיעה ומועדה. פגיעה מסוג דיפלגיה ספסטית, שמתבטאת באיחור ברכישת התקדמות מוטורית וטונוס שרירים נמוך עד גיל שנה, יכולה לרמז לעיתים קרובות על שיתוק מוחין על רקע פגות ומשקל לידה נמוך ובבדיקות הדמיה נראת לעיתים קרובות פגיעה בחומר הלבן שסביב חדרי המוח ודימומים לתוך חדרי המוח.
פגיעה על רקע ירידה באספקת החמצן למוח העובר בעת הלידה (אספיקציה) ותשניק יכולה להיות מודגמת בשיתוק דיסקינטי.
על מנת לאבחן שיתוק מוחין משתמשים הרופאים כמובן בבדיקות נוירולוגיות, אמצעי הדמיה של אולטראסאונד ו - MRI.
שיתוק מוחין עלול להיות מלווה בתופעות כגון אפילפסיה, פיגור שכלי אשר מופיע אצל כ- 50% מהילדים אשר לוקים בשיתוק מוחי, בעיות ראיה שונות, בעיות במערכת הנשימה ועוד.
הטיפול בילד אשר סובל משיתוק מוחין דורש צוות רב מערכתי מגוון, עזרה מרובה וסיעוד ומשאבים רבים שכן מרבית הילדים סובלים מנכויות קשות.
כפי שהובהר לעיל בחלק מהמקרים של ילדים אשר סובלים משיתוק מוחין (CP) מקור הפגיעה הינו בירידה באספקת החמצן למוח בעת הלידה, פגיעה אשר ניתן לעיתים למנוע באמצעות זיהוי סימני מצוקה עובריים בשלבים מוקדמים וביצוע ניתוח קיסרי לחילוץ היילוד בטרם תגרם פגיעה מוחית.
מומלץ לפיכך במקרים של לידת ילד אשר סובל משיתוק מוחין להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבחון את האפשרות כי ניתן היה בטיפול סביר ונכון למנוע את הפגיעה.
הפגיעה המוחית בשלב אצל התינוק או העובר גורמת למעשה לפגיעה בהתפתחות התקינה של המוח ובעקבות כך לבעיות בשליטה על אברי הגוף.
הגורמים השכיחים להתפתחות שיתוק מוחין :
בעת ההיריון -
בעיות ופגמים בהתפתחות המוח בעת ההיריון.
מחלות של האם בעת ההיריון.
פגיעה באספקת החמצן לעובר בעת ההיריון.
חשיפה לרעלנים שונים בהריון.
בעת הלידה -
פגות ומשקל לידה נמוך הינם הגורם השכיח ביותר לשיתוק מוחין כאשר קיים מתאם ברור כך שככל שמשקל הלידה נמוך יותר גדל הסיכון לשיתוק מוחין.
בעיה באספקת החמצן לעובר בעת הלידה (אספיקציה) הינה גורם נוסף אפשרי לנזק מוחי אשר עלול לגרום לשיתוק מוחין.
שטף דם במוח אשר עלול לעיתים להיות קשור לפגות.
לאחר הלידה ?
חבלות ראש
מחלות קשות דוגמת דלקת קרום המוח.
חשוב לדעת כי אף כיום עם אמצעי האבחנה המתקדמים והמחקרים הרבים אשר נעשו בנושא שיתוק המוחין עדיין חלק גדול מהמקרים של לידת תינוק עם שיתוק מוחין נותרים ללא הסבר מובהק וחד משמעי מה גרם להופעת הנזק המוחי.
סוגי הפגיעות בשיתוק מוחין כפי שהם מתבטאים קלינית וכן מיקום הפגיעה כפי שהיא מאובחנת באמצעי הדמיה יכולים לרמז על סיבת הפגיעה ומועדה. פגיעה מסוג דיפלגיה ספסטית, שמתבטאת באיחור ברכישת התקדמות מוטורית וטונוס שרירים נמוך עד גיל שנה, יכולה לרמז לעיתים קרובות על שיתוק מוחין על רקע פגות ומשקל לידה נמוך ובבדיקות הדמיה נראת לעיתים קרובות פגיעה בחומר הלבן שסביב חדרי המוח ודימומים לתוך חדרי המוח.
פגיעה על רקע ירידה באספקת החמצן למוח העובר בעת הלידה (אספיקציה) ותשניק יכולה להיות מודגמת בשיתוק דיסקינטי.
על מנת לאבחן שיתוק מוחין משתמשים הרופאים כמובן בבדיקות נוירולוגיות, אמצעי הדמיה של אולטראסאונד ו - MRI.
שיתוק מוחין עלול להיות מלווה בתופעות כגון אפילפסיה, פיגור שכלי אשר מופיע אצל כ- 50% מהילדים אשר לוקים בשיתוק מוחי, בעיות ראיה שונות, בעיות במערכת הנשימה ועוד.
הטיפול בילד אשר סובל משיתוק מוחין דורש צוות רב מערכתי מגוון, עזרה מרובה וסיעוד ומשאבים רבים שכן מרבית הילדים סובלים מנכויות קשות.
כפי שהובהר לעיל בחלק מהמקרים של ילדים אשר סובלים משיתוק מוחין (CP) מקור הפגיעה הינו בירידה באספקת החמצן למוח בעת הלידה, פגיעה אשר ניתן לעיתים למנוע באמצעות זיהוי סימני מצוקה עובריים בשלבים מוקדמים וביצוע ניתוח קיסרי לחילוץ היילוד בטרם תגרם פגיעה מוחית.
מומלץ לפיכך במקרים של לידת ילד אשר סובל משיתוק מוחין להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבחון את האפשרות כי ניתן היה בטיפול סביר ונכון למנוע את הפגיעה.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית