רשלנות רפואית בלידה 

הלרמן שטרייף (Hellermann Streiff Syndrome או HSS) הינה תסמונת גנטית נדירה שעשוייה להתאפיין בפיגור שכלי, קשיים מוטוריים, בעיות בראיה ועוד. יתר על כן, גובהו של אדם שלוקה בתסמונת זו הוא נמוך מגובה האדם הממוצע והוא לרוב בעל מצח בולט וראש שטוח וקטן. ניתן לאבחן את הפגם הגנטי האמור, בין היתר, על ידי סריקת מערכות מורחבת שנערכת לחלק מהנשים במהלך הריונן (זאת בניגוד לסקירת המערכות הכללית הרגילה שמבוצעת בכל אישה הריונית).

גברת חן הרתה בפעם השניה בחייה ונערכה לה בדיקת סריקת מערכות רגילה, אשר העלתה ממצאים מדאיגים (באיזור הצוואר של העובר נראו ציסטות די גדולות). לאור תוצאות הבדיקה הופנתה האישה ההרה לרופא המועסק במוסד הרפואי שמנהלת שירותי בריאות כללית, אשר הפנה אותה לקבלת ייעוץ גנטי. היועץ הגנטי המליץ לגברת חן לבצע בדיקת סריקת מערכות נרחבת, על מנת לעמוד על הממצאים שהעלתה הבדיקה הרגילה, כמפורט לעיל.

הבדיקה המורחבת נערכה במרפאת קופת החולים וממצאיה היו תקינים כביכול. עם התפתחות ההריון ערך לה הרופא המטפל עוד מספר בדיקות, אשר גם הן לא העידו על כל בעיה גנטית בעובר. לאחר לידת התינוק הוא אובחן כמי שסובל מתסמונת הלרמן שטרייף, עובדה שהובילה למותו בהיות בן חמש וחצי שנים בלבד.

לאחר מות המנוח, הגישו הוריו תביעת רשלנות רפואית בלידה כנגד קופת החולים, במסגרתה טענו כי היה על הרופאים להפנות את היולדת לביצוע בדיקת שקיפות עורפית בשלבים הראשונים של ההריון, כאשר לטענתם הפניה זו הייתה מובילה לאיתור התסמונת במועד. בנוסף לכך, התובעים סבורים כי הייתה רשלנות רפואית אף באופן שבו בוצעה סקירת המערכות המורחבת ביולדת, שכן מדע הרפואה מכיר בלפחות שבעה סימפטומים שניתן לאתר אצל העובר במסגרת הבדיקה האמורה, אולם במקרה דנן הצוות הרפואי סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל היות ולא זיהה אפילו תסמין אחד מאותם תסמינים.

הנתבעת טוענת מצידה כי התנהלות רופאיה לא עולה כדי רשלנות רפואית בלידה היות והיולדת קיבלה הסבר מפורט אודות בדיקת השקיפות העורפית והיא אף קיבלה הפניה לביצועה, אולם מסיבות השמורות עימה בחרה שלא לבצעה. יתר על כן, נטען כי סקירת המערכות הנרחבת נעשתה תוך שמירה על הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, אך למרות זאת, מגורמים שאינם תלויים ברופאי הנתבעת, לא היה ניתן לאתר את התסמונת על פי ממצאיה.

בית המשפט המחוזי בירושלים שדן בתביעת רשלנות רפואית בלידה דנן, קיבל את טענות הנתבעת בכל הנוגע להפניית היולדת לביצוע בדיקת שקיפות עורפית. לעומת זאת, בכל הנוגע לסקירת המערכות המורחבת נפסק כי הייתה רשלנות רפואית בלידה מצד הצוות הרפואי. ודוק, על פי בית המשפט היה ניתן לאבחן במועד בו נערכה הבדיקה המורחבת כי יש לעובר אף חד וצר, מצח בולט, עורף מעובה ותסמינים נוספים המאפיינים את התסמונת הגנטית עימה נולד. אשר על כן, בית המשפט מסיק כי הייתה רשלנות רפואית בניתוח ממצאי בדיקת סריקת המערכות המורחבת. מעבר לכך, הערכאה המבררת אף קובעת כי לו היה הצוות הרפואי מגלה את התסמונת האמורה, כפי שהיה צריך לעשות, הרי שבני הזוג היו בוחרים להפיל את בנם המנוח.

לאור כל זאת, נפסק כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של כמיליון וחצי שקלים, בגין אותה רשלנות רפואית בלידה.

גולשים יקרים, אין לראות באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי ו/או עיון בפסק הדין המלא – ת.א 8459/06