ניתוח אף אסתטי הפך בשנים האחרונות להיות שכיח ומקובל מאד ובהתאם עלה מספר המקרים אשר בהם תוצאת הניתוח אינה טובה ועולות טענות על טיפול רפואי רשלני.
הניתוח הפך פופולארי גם בקרב בני נוער אולם לא מומלץ לבצעו לפני גיל 16 אז מסתיימת התפתחות השלד הגרמי והסחוסי של האף.
בניתוח אף (עיצוב האף) המטרה של המנתח הינה להקנות למנותח אף אשר מראהו מעודן יותר ולא רק קטן יותר. לכן יש צורך גם בהצרת נחיריים ולעיתים להתאים בין האף לשפה העליונה תוך התחשבות בפרופיל כולו וביחס בין מראה האף לסנטר. המנתח עושה מאמץ להסתיר את צלקות הניתוח בתוך האף על מנת לקבל תוצאה אסתטית טובה.
לפני הניתוח חייב המנתח לבדוק את האף לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים ובפרט אם יש סטייה של מחיצת האף אשר יכולה לגרום להיצרות וחסימת דרכי האוויר וקשיים בנשימה או תפיחות של פוליפים (קונכיות) אשר גם הן עלולות להצר ולחסום את מעברי האוויר.בעיות אלו יש לאתר עוד לפני הניתוח ולתכנן לפתור אותן בעת ניתוח האף שכן התעלמות מהם עלולה לגרום להחמרה בבעיות הנשימה לאחר ניתוח האף.
כפי שצוין לעיל אחד הסיבוכים המוכרים והנפוצים בניתוח אף הינו פגיעה והצרות או חסימה בדרכי האוויר אשר גורמים לקושי בנשימה. במדובר בנזק אשר יש לו משמעות תפקודית של ממש בפרט אצל אנשים אשר עבודתם כרוכה במאמץ פיזי.
סיבוכים נוספים הינם תוצאה אסתטית לא סבירה כמו תמט של קצה האף, אף עקום ולא סימטרי ועוד.
ניתוח אף בוצע עד לפני זמן לא רב בידי רופאים שונים מתחומי מומחיות מגוונים אולם בעקבות תקנות חדשות אשר נכנסו לתוקף לאחרונה הרופאים אשר מורשים לבצע ניתוח אף הינם רופאים מומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית ורופאי אף אוזן וגרון.
ניתוח אף, כמו כל הניתוחים הפלסטיים אסתטיים, אינו ניתוח דחוף ולכן הדין מטיל על הרופא המנתח חובה מוגברת לתת למטופל הסבר מלא ומקיף על הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בניתוח זמן מספק לפני הניתוח ובאופן שהמטופל יוכל להבין הסברים אלו.
החובה לתת ההסברים למטופל זמן מספק לפני הניתוח וברמת פירוט גבוהה הינה על מנת שמטופל יוכל לשקול את הסיכונים אל מול הסיכויים ויבחר בחירה מושכלת אם לבצע את הניתוח - מה שקרוי בלשון משפטית הסכמה מדעת לטיפול.
בפסיקה נקבע כי עצם העובדה כי מנותח או מנותחת חתמו על טופס הסכמה לניתוח זמן קצר לפני הניתוח אינה מעידה כי הם קיבלו את ההסברים על הניתוח (גם אם כך מצוין בטופס החתום) שכן יש צורך שהחתימה תלווה בהסבר מלא ואמיתי אשר אינו יכול להינתן זמן קצר לפני הניתוח כאשר המטופל כבר בחר בפועל לבצע את הניתוח.
במקרה שבו נגרם סיבוך בעת ניתוח אף, כמו למשל חסימת דרכי אוויר או תוצאה אסתטית לא סבירה, הרי שאם המטופל לא קיבל הסבר מלא על אפשרות קרות סיבוך זה ניתן לחייב את המנתח בפיצוי המנותח בשל רשלנות באי קבלת הסכמה מדעת לניתוח.
האף הינו איבר בולט אשר נראה לעין כל ובמקרים של רשלנות בניתוח אף אשר הביאה לנזקים אסתטיים קשים נגרמים לעיתים למנותח גם נזקים נפשיים דוגמת פגיעה בדימוי הגוף, פגיעה בביטחון העצמי. במידה ואילו הם פני הדברים ומוגשת תביעה לפיצוי בגין נזקי הניתוח יש להוכיח את הנזקים הנפשיים הללו בחוות דעת בתחום הנפשי.
בכל מקרה של ניתוח אף אשר נכשל וגרם לנזק מומלץ להתייעץ עם עורך דין אשר בקיא בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין ידאג לקבל את מלוא התיעוד הרפואי והתיקים הקשורים לניתוח ויפנה את הלקוח לבדיקת רופא מומחה בתחום אף אוזן וגרון או בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר יעריך את שאלת הרשלנות בטיפול ומהו הנזק שנגרם בשל טיפול זה.
הניתוח הפך פופולארי גם בקרב בני נוער אולם לא מומלץ לבצעו לפני גיל 16 אז מסתיימת התפתחות השלד הגרמי והסחוסי של האף.
בניתוח אף (עיצוב האף) המטרה של המנתח הינה להקנות למנותח אף אשר מראהו מעודן יותר ולא רק קטן יותר. לכן יש צורך גם בהצרת נחיריים ולעיתים להתאים בין האף לשפה העליונה תוך התחשבות בפרופיל כולו וביחס בין מראה האף לסנטר. המנתח עושה מאמץ להסתיר את צלקות הניתוח בתוך האף על מנת לקבל תוצאה אסתטית טובה.
לפני הניתוח חייב המנתח לבדוק את האף לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים ובפרט אם יש סטייה של מחיצת האף אשר יכולה לגרום להיצרות וחסימת דרכי האוויר וקשיים בנשימה או תפיחות של פוליפים (קונכיות) אשר גם הן עלולות להצר ולחסום את מעברי האוויר.בעיות אלו יש לאתר עוד לפני הניתוח ולתכנן לפתור אותן בעת ניתוח האף שכן התעלמות מהם עלולה לגרום להחמרה בבעיות הנשימה לאחר ניתוח האף.
כפי שצוין לעיל אחד הסיבוכים המוכרים והנפוצים בניתוח אף הינו פגיעה והצרות או חסימה בדרכי האוויר אשר גורמים לקושי בנשימה. במדובר בנזק אשר יש לו משמעות תפקודית של ממש בפרט אצל אנשים אשר עבודתם כרוכה במאמץ פיזי.
סיבוכים נוספים הינם תוצאה אסתטית לא סבירה כמו תמט של קצה האף, אף עקום ולא סימטרי ועוד.
ניתוח אף בוצע עד לפני זמן לא רב בידי רופאים שונים מתחומי מומחיות מגוונים אולם בעקבות תקנות חדשות אשר נכנסו לתוקף לאחרונה הרופאים אשר מורשים לבצע ניתוח אף הינם רופאים מומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית ורופאי אף אוזן וגרון.
ניתוח אף, כמו כל הניתוחים הפלסטיים אסתטיים, אינו ניתוח דחוף ולכן הדין מטיל על הרופא המנתח חובה מוגברת לתת למטופל הסבר מלא ומקיף על הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בניתוח זמן מספק לפני הניתוח ובאופן שהמטופל יוכל להבין הסברים אלו.
החובה לתת ההסברים למטופל זמן מספק לפני הניתוח וברמת פירוט גבוהה הינה על מנת שמטופל יוכל לשקול את הסיכונים אל מול הסיכויים ויבחר בחירה מושכלת אם לבצע את הניתוח - מה שקרוי בלשון משפטית הסכמה מדעת לטיפול.
בפסיקה נקבע כי עצם העובדה כי מנותח או מנותחת חתמו על טופס הסכמה לניתוח זמן קצר לפני הניתוח אינה מעידה כי הם קיבלו את ההסברים על הניתוח (גם אם כך מצוין בטופס החתום) שכן יש צורך שהחתימה תלווה בהסבר מלא ואמיתי אשר אינו יכול להינתן זמן קצר לפני הניתוח כאשר המטופל כבר בחר בפועל לבצע את הניתוח.
במקרה שבו נגרם סיבוך בעת ניתוח אף, כמו למשל חסימת דרכי אוויר או תוצאה אסתטית לא סבירה, הרי שאם המטופל לא קיבל הסבר מלא על אפשרות קרות סיבוך זה ניתן לחייב את המנתח בפיצוי המנותח בשל רשלנות באי קבלת הסכמה מדעת לניתוח.
האף הינו איבר בולט אשר נראה לעין כל ובמקרים של רשלנות בניתוח אף אשר הביאה לנזקים אסתטיים קשים נגרמים לעיתים למנותח גם נזקים נפשיים דוגמת פגיעה בדימוי הגוף, פגיעה בביטחון העצמי. במידה ואילו הם פני הדברים ומוגשת תביעה לפיצוי בגין נזקי הניתוח יש להוכיח את הנזקים הנפשיים הללו בחוות דעת בתחום הנפשי.
בכל מקרה של ניתוח אף אשר נכשל וגרם לנזק מומלץ להתייעץ עם עורך דין אשר בקיא בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין ידאג לקבל את מלוא התיעוד הרפואי והתיקים הקשורים לניתוח ויפנה את הלקוח לבדיקת רופא מומחה בתחום אף אוזן וגרון או בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר יעריך את שאלת הרשלנות בטיפול ומהו הנזק שנגרם בשל טיפול זה.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית