עד לא מזמן היתה הפרדה ברורה בין חברות המחשוב בשלטון המקומי לחברות הגביה. מיחשוב: אוטומציה, מטרופולינט, EPR, אשבל ונס טכנולוגיה . בשוק הגביה שולטות ביד רמה מילגם ומגע?ר . ההפרדה היתה ברורה. שני נושאים אלה הינם מרכזיים ורגישים ביותר בפעולת הרשות המקומית. הגביה מטפלת בהכנסות רבות של הרשות ומערכות המחשוב מאחסנות את מרבית נתוני הרשות, מעבדות אותן ומנפיקות את המידע החיוני לתפעולן.
לאחרונה מילגם רכשה את מטרופולינט ממל?מ, מניות החברה לאוטומציה שהוחזקו בחלקן על ידי הממשלה נמכרו מרכז השלטון המקומי שמחזיק כיום בכל הבעלות על החברה, החברה לאוטומציה פתחה מוקד גביה משל עצמה ונכנסת לשוק שרותי הגביה,אשבל מסתערת על שוק המחשוב של תאגידי המים והביוב במייזם משותף עם מגע"ר - פריוריסיטי, כל התהפוכות האלה ארעו בתקופה האחרונה. מה זה עושה לרשויות? מי מרוויח מי מפסיד? איך והאם הרשויות צריכות להיערך לשינויים ולתהפוכות אלה? לאן השינויים האלה עלולים להביא אותנו
היות ובחלק נכבד של הרשויות תפעול מחלקת הגבייה מופרט ומטופל על ידי חברה קבלנית ובכולן נושא מערכות המחשוב המרכזיות מטופל על ידי חברה חיצונית, כל עוד הייתה הפרדה ברורה בין החברות הייתה אפשרות לבקרה שוטפת והצפת נושאים בעייתיים על ידי אחת החברות כלפי השנייה באמצעות מנהלי הרשות המקומית ועובדיה.
שתי מגמות נוספות חשובות המסתמנות הינן קריטיות להמשך הבשלת התהליך: 1. תהליך המכרוז של שרותים אלה משתרש ומתגבר. 2. הריווחיות של חברות הגביה יורדת. יתרה מכך הרגולטור גם הוא הכביד את ידו על חברות הגביה בפירסום "תקנות המיסים (גביה) (קביעת הוצאות מרביות ) התשע"א 2011" שקבעה תעריפי מקסימום להוצאות המירביות שחברת הגביה רשאית לגבות מנישומים.
איחוד שני הנושאים, מיחשוב וגביה, על ידי החברות מציב אחריות רבה ואתגרים ניהוליים ובקרתים משמעותיים ביותר לפתחם של נושאי המשרה ברשויות המקומיות. קיימות למעשה 3 סיטואציות שכל אחת מהן טומנת בחובה סיכויים וסיכונים:
1. ברשות המקומית פועלת חברת גביה שאינה מספקת את פתרון המחשוב: בסיטואציה זאת תשאפנה כל אחת מהחברות להיכנס לתחום בו היא אינה פועלת לשם הרחבת עסקיה והגברת שליטתה. במצב כזה עלולים להיתקל אנשי הרשות המקומית בקונפליקטים שיועצמו על ידי החברות במטרה לדחוק את רגלי החברה הפועלת לצידם. גזבר, מנכ"ל ראש רשות יהיו חשופים יותר ויותר לפניות כאלה ואחרות בתחומים אלה.
2. ברשות מקומית פועלת חברת גביה המספקת בנוסף פתרון מחשובי: במקרה כזה נראה כי העבודה תתבצע בהרמוניה בין שתי פונקציות אלה אך על הרשות לוודא ש"הרמוניה זאת לא תחרוג ממגבול הטעם הטוב" כך, שעל הרשות להפעיל מנגנוני בקרה מתוגברים בכדי למנוע "עיגול פינות" ו"החלקת נושאים בעייתיים". מנגנוני בקרה כאלה ידרשו מעובדי הרשות לבצע פיקוח ייתר ו/או הרשות המקומית תתקשר עם גורם חיצוני בעל ידע ונסיון לביצוע פיקוח ובקרה על החברה ופתרונותיה.
3. הרשות מפעילה ומנהלת את מחלקת הגביה בכוחות עצמה. במקרה כזה אין שינוי בהתייחס למצב הנוכחי.
הכיוון המסתמן הינו של הגברת כוחן ונפח פעילותן של מרבית חברות הגביה והמחשוב הפועלות כיום במגזר המוניציפאלי. כידוע הפרטה לעיתים גורמת להתייעלות אך כמו כל עסק כרוכה בסיכונים.
לפיכך נראה שעל הרשות המקומית לנקוט צעדים ופעולות משמעותיות בכדי להגן על עצמה מבעוד מועד מפני צרות בצרורות שעלולות לפגוע בה. לא בכדי החברות פועלות להגדלת סל השירותים שלהם. תחומי הגביה והמחשוב משיקים ונוגעים אחד בשני בנקודות רבות, הריווחיות בענף הולכת ופוחתת כתוצאה מהתחרות והנחיות הרגולציה. לכן ולאור המצב החדש שנוצר יש צורך גובר והולך להגדיר היטב החל משלב המכרז את נקודות ההשקה, את הבקרות ואת מנגנוני היציאה מההתקשרויות. יש הגיון רב שגורם ייעוצי אחד ילווה את שני המכרזים ויגדיר נקודות תפר אלה היטב. ביצוע מכרז מסודר על ידי גורם ייעוצי אחד אינו סוף פסוק והוא רק תחילת דרך חדשה. בקרה חיצונית על מימוש ההתחייבויות שלקח על עצמו הזוכה במכרז הינה תהליך מתבקש וחיוני בסיטואציה רגישה זאת. ביצוע בקרה חיצונית כזאת יכולה לחסוך לרשות המקומית ממון רב ולשפר את תדמיתה והשרות שלה לתושבי הרשות שהם למעשה לקוחותיה.
אך טבעי הוא שכאשר חברה זוכה במכרז היא מנסה לנקוט בשתי פעולות עיקריות בכדי להשיא את התמורה ( הנמוכה שנקבה בכדי לזכות במכרז ) שלה מהלקוח: 1. לממש את הזכייה בהוצאות נמוכות 2. להגדיל הכנסות מהלקוח שהתקשר איתן כבר, על ידי הרחבת סל השירותים בין אם היה מוגדר במכרז ובין אם לא. הרשויות נתקלות חדשות לבקרים בניסיונות החברות לפעול בשיטת "מצליח": הלקוח פונה לקבלת שרות, החברה מנפיקה הצעת מחיר (במקרה הטוב, לעיתים פשוט מתחילים לחייב את הלקוח), ברשות נמנעים מבדיקה לעומק האם השרות נכלל במסגרת השרותים המוגדרים במכרז, זאת לאור לחצי עבודה או חוסר מודעות ומאשרים הצעת המחיר ומכאן והלאה הדרך נפרצה ומידי חודש מועברים מקופת הרשות תשלומים נוספים , ואפילו בהיקף נמוך, לקופת החברה. ליווי ייעוצי חיצוני יכול למנוע תופעות אלה או לכל הפחות להפחיתן. בתחומי הפרויקטים ההנדסיים ברשויות הפיקוח על ישום הפרויקט מוגדר ומתוקצב בעוד שבתחומים חשובים ורגישים אלה טרם נתגבשה מפת דרכים מוגדרת ומקובלת לפיקוח בדבר המימוש. רשויות רבות מתקשרות עם יועצים בכדי לסייע להם ולהוביל אותם את משוכת התהליך המכרזי שהוא כה מורכב, רגיש ובעל פוטנציאל להסתבכות משפטית אך נמנעות מביצוע בקרה חיצונית על מימוש תוצאות המכרז. התקשרות עם גורם מקצועי שבקי ברזי התחום חוסכת לרשות זליגה של כספים רבים ומשפרת את התנהלות הפנימית והחיצונית של הרשות.
יש לציין כי בנושאי הגביה, כבנושאים אחרים, הרשויות המקומיות פועלות תחת סמכויות המוקנות להן מתוקף הרגולציה. מומלץ לכן שיתגבש צוות מקצועי בכדי להסדיר את ההנחיות והבקרות המתאימות לכיוונים חדשים אלה.
