רשלנות רפואית באבחון מומים ומחלות גנטיות בהריון 

רפואת הנשים והמיילדות המודרנית מעמידה בפני הרופאים הגניקולוגים ובפני הנשים בהריון שורה ארוכה של בדיקות ואמצעי אבחון על מנת לבדוק את מצבו של העובר בעת ההיריון ולשלול את האפשרות כי העובר סובל ממחלה גנטית או ממום קשה אשר בעקבותיהם בתום ההיריון ייוולד חלילה תינוק פגוע.

בהתאם לפסיקה על הרופאים אשר עוסקים במעקב אחר הריון לעמוד בסטנדרטים רפואיים סבירים בבדיקת שלום העובר ולמסור להורי העובר במהלך ההיריון את המידע המלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה על מנת לאפשר להם לשקול אם ברצונם להמשיך את ההיריון. גם לתינוק אשר נולד עם מום קשה או מחלה קשה אשר ניתן היה בטיפול נכון וסביר לאבחן אותן בעת ההיריון קמה, בהתאם לדין, עילת תביעה ברשלנות רפואית שכן הוא נדון לחיות עם מומים קשים.

בסל הבריאות כלולות מספר בדיקות בסיסיות אשר באות לשלול מחלות גנטיות ומומים מולדים בילוד. ניתן לבצע במסגרת פרטית תמורת תשלום בדיקות נוספות מפורטות ומדויקות יותר אשר יכולות לאתר מומים אשר לא ניתן לאתר במסגרת הבדיקות שניתנות בסל הבריאות. במספר פסקי דין נקבע כי כאשר אישה עוברת בעת ההיריון את הבדיקות שבסל הבריאות אשר מתבררות כתקינות ובפועל נולד תינוק אשר סובל ממום שניתן היה לאבחנו בבדיקה במסגרת פרטית ניתן לחייב את הרופא וקופת החולים אשר במסגרתה בוצעו לאישה בדיקות השגרה לפצות את ההורים ואת התינוק הפגוע שכן הייתה מוטלת על הרופא והקופה החובה להסביר לאישה כי הבדיקה אשר עברה אינה מכסה את כל המומים וכי ניתן לאתר חלק מן המומים רק במסגרת בדיקה פרטית מחוץ לסל הבריאות.

הסיבות לרשלנות אשר הביאה לאי איתור מום בבדיקת אולטראסאונד בהריון יכולות להיות שונות ומגוונות החל מחוסר ניסיון של הבודק, ביצוע הבדיקה בעזרת ציוד מיושן ולא תקין, אי ביצוע בדיקה מתאימה ואי הפניה לבדיקה מכוונת ספציפית במקרים נדרשים ועוד.

על הרופא מוטלת החובה לעדכן את ההורים בכל חשד למום אשר עולה בבדיקות ההיריון ולהפנות אותם לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר את החשד למום או מחלה גנטית. אי מתן מידע מלא או ביצוע של הבדיקות בצורה חפוזה ולא נכונה הינו בגדר רשלנות רפואית. על הרופא מוטלת החובה גם לרשום בצורה מדויקת ומפורטת את ממצאי הבדיקה ואי רישום עלול לפעול לרעתו במקרה של תביעה לאחר לידת ילד עם מום.

הכלל הוא כי ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית בגין נזקים של אי אבחון מומים או מחלות גנטיות בעת ההיריון עד לחלוף שבע שנים מרגע הגיעו של הילד לדיל 18 קרי עד גיל 25. יחד עם זאת גם אם חלף גיל 25 בחלק מן המקרים ניתן עדיין להגיש תביעה כך למשל אם הנפגע סובל מפיגור שכלי ולא מונה לו אפוטרופוס לדין.

במקרים רבים התביעה אכן מוגשת בחלוף שנים מלידת הילד הפגוע ובחלק מן המקרים המוסדות הרפואיים מתקשים למצוא את התיעוד של הבדיקות שנערכו ואת הרישומים. במקרה של אובדן התיק הרפואי או חסר ברישומים הדבר פועל לטובת התובעים שכן בית המשפט יכול להעביר את נטל ההוכחה מכתפי התובע לכתפי הנתבע להוכיח כי לא הייתה רשלנות בטיפול.

על מנת לברר אם מקרה של לידת ילד אשר סובל ממום מולד או מחלה גנטית עולה כדי רשלנות רפואית במעקב ההיריון יש לפנות לעורך דין אשר בקי בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוציא את מלוא תיק מעקב ההיריון מאת הגורם המטפל ויעביר את התיק לעיונו של מומחה רפואי אשר יעריך אם הייתה במקרה זה סטייה מסטנדרט רפואי סביר ואם ניתן לקבל חוות דעת רפואית המבססת עילת תביעה.