התקף לב הינו השם הפופולארי לאוטם שריר הלב (m.i). התקף לב הינו מצב אשר בו אחד מהעורקים אשר מזינים את שריר הלב נחסם ובשל כך יורדת אספקת הדם העורקי העשיר בחמצן לשריר הלב ונגרם נזק לשריר הלב. הנזק מתבטא בנמק של השריר אשר בהמשך הופך לצלקת.
בחלק גדול מן המקרים מופיעים לפני ובסמוך להתפתחות התקף הלב סימנים אופייניים כגון לחץ וכאב בחזה, כאשר הכאב יכול להקרין לאזורים שונים כגון ידיים, גב, לסת, צוואר ועוד. סימנים נוספים יכולים להיות הזעה, קוצר נשימה, הקאות, סחרחורות ועוד.
בחלק גדול של המקרים האדם אשר לוקה בהתקף לב אינו משער כלל כי זו ההסיבה לתחושותיו והוא פונה בשלב הראשון לבדיקת רופא משפחה, רופא במוקד רפואי כזה או אחר או אחות.
בשל הנזק הרב אשר עלול להיגרם למטופל עקב התקף לב מצופה מכל איש צוות רפואי סביר, אף כזה אשר תחום עיסוקו אינו קרדיולוגיה, להכיר את הסימנים המרמזים על התקף לב ובכל מקרה של חשד להתפתחות התקף לנסות לברר במהירות אם אכן מדובר בהתקף לב ולהפנות את המטופל לביה"ח על מנת שיקבל טיפול בהקדם. לנושא מהירות הטיפול חשיבות רבה בהתקפי לב בשל העובדה שהנזק יכול להיגרם ולגדול בצורה מהירה.
חלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית בתחום הקרדיולוגיה עוסקות במקרים של טעות באבחון התקף לב או איחור באבחון התקף אשר גרמו לאיחור בטיפול ולהגדלת הנזק לשריר הלב ובמקרים קיצוניים אף למוות. ככלל כל גורם רפואי אשר פונה אליו אדם עם סימנים מחשידים להתקף לב עליו לדאוג לשלול את האפשרות של התקף כזה ע"י האמצעים המקובלים כגון בדיקת א.ק.ג, בדיקת אנזימים בדם ועוד ובמידה ואין לו אפשרות לבצע בדיקות אלו להפנות את המטופל בדחיפות למיון.
כאשר מתברר בדיעבד כי מטופל עבר התקף לב אשר ניתן היה לאבחנו בשלב מוקדם יותר בעת שנבדק ע"י גורם רפואי הרי שמומלץ לפנות לעו"ד אשר מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויפנה למומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה על מנת להעריך אם הייתה רשלנות במקרה ואם נגרם נזק בשל הרשלנות. מומלץ כי המטופל ישמור בידיו סרטי א.ק.ג אשר לעיתים נמסרים לידיו בתום הטיפול שכן בחלק מן המקרים הרשלנות הינה בקריאה לא נכונה ופענוח שגוי של סימני אוטם שריר הלב ב-א.ק.ג.
בחלק גדול מן המקרים מופיעים לפני ובסמוך להתפתחות התקף הלב סימנים אופייניים כגון לחץ וכאב בחזה, כאשר הכאב יכול להקרין לאזורים שונים כגון ידיים, גב, לסת, צוואר ועוד. סימנים נוספים יכולים להיות הזעה, קוצר נשימה, הקאות, סחרחורות ועוד.
בחלק גדול של המקרים האדם אשר לוקה בהתקף לב אינו משער כלל כי זו ההסיבה לתחושותיו והוא פונה בשלב הראשון לבדיקת רופא משפחה, רופא במוקד רפואי כזה או אחר או אחות.
בשל הנזק הרב אשר עלול להיגרם למטופל עקב התקף לב מצופה מכל איש צוות רפואי סביר, אף כזה אשר תחום עיסוקו אינו קרדיולוגיה, להכיר את הסימנים המרמזים על התקף לב ובכל מקרה של חשד להתפתחות התקף לנסות לברר במהירות אם אכן מדובר בהתקף לב ולהפנות את המטופל לביה"ח על מנת שיקבל טיפול בהקדם. לנושא מהירות הטיפול חשיבות רבה בהתקפי לב בשל העובדה שהנזק יכול להיגרם ולגדול בצורה מהירה.
חלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית בתחום הקרדיולוגיה עוסקות במקרים של טעות באבחון התקף לב או איחור באבחון התקף אשר גרמו לאיחור בטיפול ולהגדלת הנזק לשריר הלב ובמקרים קיצוניים אף למוות. ככלל כל גורם רפואי אשר פונה אליו אדם עם סימנים מחשידים להתקף לב עליו לדאוג לשלול את האפשרות של התקף כזה ע"י האמצעים המקובלים כגון בדיקת א.ק.ג, בדיקת אנזימים בדם ועוד ובמידה ואין לו אפשרות לבצע בדיקות אלו להפנות את המטופל בדחיפות למיון.
כאשר מתברר בדיעבד כי מטופל עבר התקף לב אשר ניתן היה לאבחנו בשלב מוקדם יותר בעת שנבדק ע"י גורם רפואי הרי שמומלץ לפנות לעו"ד אשר מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויפנה למומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה על מנת להעריך אם הייתה רשלנות במקרה ואם נגרם נזק בשל הרשלנות. מומלץ כי המטופל ישמור בידיו סרטי א.ק.ג אשר לעיתים נמסרים לידיו בתום הטיפול שכן בחלק מן המקרים הרשלנות הינה בקריאה לא נכונה ופענוח שגוי של סימני אוטם שריר הלב ב-א.ק.ג.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית