כלכלת משק בית מתחילה ומסתיימת במה בחרנו לעשות עם הכסף שלנו מחוץ לבית. מחוץ לבית קמה לה מחאה בישראל, המחאה לצדק חברתי. היום ברור לכל כי זו איננה מחאה פוליטית או סקטוריאלית, זוהי מחאת העם כולו שהמכנה המשותף הגדול ביותר לה הוא סוגיית יוקר המחיה. במילים אחרות, אנשים מוחים על מצב בלתי נסבל בו הם יוצאים לעבודה השכם בבוקר, חוזרים בדרך כלל עם רדת החשיכה וכך יום ועוד יום ועוד יום... ולא מצליחים לסגור את החודש. האם זה תמיד קשור לאופן בו אנו מנהלים את כלכלת משק הבית? לא בטוח. מסתבר כי גם בניהול מבוקר וקפדני של הכסף ובניסיון להתאים הוצאות להכנסות, עדיין, בקרה תקציבית היא אינה חזות הכל, שכן כל מוצר בסיסי הפך להיות יקר מדי. אז איך בכל זאת המחאה החברתית יכולה לתרום לכלכלה נוחה יותר של משק הבית שלנו? התשובה היא בהסברה ובחדירה לתודעה של ציבור הצרכנים לקנות חכם. לקנות חכם פירושו להתלבט בתהליך הקניה, לעצור שניה ולחשוב. להתלבט בדיוק כשם שאנו מתלבטים האם לחרוג מהמסגרת התקציבית שלנו ולרכוש מס' מוצרים רב יותר בהנחה. באותו האופן יש להתלבט גם בהשלכות החברתיות של הקניה ולתת מקום לשאלה כגון: אני עומד לרכוש מוצר במחיר מופקע האם אני תורם בכך חברתית? הלא מדובר במחאה לצדק חברתי אזיי ראוי שנתאחד לא רק סביב אוהלים אלא גם בקניות של היומיום. יש להפגין סולידריות ואחדות גם בבחירות שלנו את המוצרים ברשתות המזון. היום כבר ברור לחלוטין כי ביכולתו של ציבור הצרכנים להשפיע על יוקר המחיה ולעיתים קרובות גם לשנות רוע הגזירה באמצעות בחירות נבונות ואקטיביזם צרכני בשטח. כך למשל, ניתן להציב בכניסה לכל סופר בארץ עמדת הסברה מטעם המחאה בה תבוצע חלוקת עלונים (פליירים) לציבור הקונים תחת הכותרת: "מצאת מוצר זה יקר יותר - אל תקנה" בפלייר שכזה תהיה רשימה ארוכה של מוצרים עם המחירים המקובלים שלהם בעולם המערבי, והצרכן יפעיל שיקול דעת אם לקנות המוצר במחיר מופקע. דמיינו תרחיש בו נכנסתם לסופר עם העלון שקיבלתם בכניסה ובהגיעכם לקחת למשל חבילת אורז מהמדף מצאתם שמחירו של האורז בסופר גבוה משמעותית מאותה חבילת אורז שבעלון שקיבלתם בכניסה לסופר. מה אם בעקבות זאת החלטתם שלא לקנות הפעם אורז?! ועכשיו תכפילו זאת בהחלטות של 3 מיליון, 4 או אפילו 5 מיליון צרכנים פוטנציאלים. מה אם באמת אנחנו כולנו היינו בוחרים שלא לקנות את חבילת האורז הזאת רק משום שמחירה יקר באופן משמעותי ממוצר דומה שנמכר בעולם?! אכן, קשה לדמיין זאת ולמרבה הצער קשה גם ליישם זאת, אך בפירוש לא בלתי אפשרי. הוכח, שסולידריות צרכנים (מרד צרכנים אם תרצו) מגדיל הסיכוי לירידת מחירים באופן משמעי ובר השגה בטווח הקצר. מכאן שעלינו הצרכנים לחבור יחד, להתאחד ולחדול מלקנות מוצרים שמחירם בכל העולם נמוך הרבה יותר מהמחירים בארץ. מי שיכול וצריך לקבל את ההחלטות לגבי הרכישות שלנו ובכך להשפיע באפקטיביות על יוקר המחיה הם אנחנו ציבור הצרכנים. כוח ההתאחדות של הצרכנים חזק מכל החלטה שתמליץ וועדה זו או אחרת. מחאת האוהלים אולי משפיעה על הממשלה, אך בוודאי שאיננה משפיעה על השולטים ברשתות המזון. לא כולנו מסוגלים לקחת אוהל ולצאת החוצה, אבל כולנו יכולים גם יכולים לקחת החלטה על צרכנות נבונה. כפי שבכל העולם, לקוחות משאירים על המדף מוצרים שמחירם מופקע חשוב לאמץ נוהג זה גם אצלנו. כך שבוע אחד ועוד שבוע אחד ועוד אחד וככל שנשכיל לא לרכוש אותם זה יקרה זה פשוט יקרה המחירים פשוט ירדו, והראשונים להרגיש זאת בכיס הם משקי הבית בישראל. יש לזכור כי בשורת הקלות שעליהן תמליץ הוועדה ושאותן תאמץ הממשלה, הם תהליכים שלוקחים זמן ובסופו של דבר ייתכן שישפיעו על סל הצריכה המשפחתי אם כי לא ברור עד כמה השינוי יהיה דרמטי עבור הצרכן. את השינוי הדרמטי, את החיסכון הדרמטי המיוחל אנו האזרחים צריכים ויכולים להביא. כל אחד מאיתנו יכול להפוך להיות שותף פעיל במחאה הזו. עלינו הצרכנים מוטלת החובה המוסרית להשפיע דרך הידיים והרגליים על יוקר המחיה של עצמנו, הגיע הזמן שנסגל לעצמנו תרבות צריכה קצת יותר שפויה שתתרום לכלכלת משק בית נוחה יותר וטובה יותר.
מייסד ובעלים של "אפי גרשון - פתרונות ניהול ותקינה": www.efigershon.com מומחה להטמעת תקני ISO בעל הכשרות בניהול מערכות איכות ובמתודולוגיות יישומיות בהנדסת איכות. עוסק 17 שנים בתחומי איכות והנדסה בתעשיה. בעשור האחרון שימש כמהנדס איכות בחברת Semiconductor וכמנהל איכות בחברות Hi-Tech מובילות. חבר האיגוד הישראלי לאיכות. יו"ר מושב עלויות אי איכות בכינוס הבינלאומי לאיכות בירושלים 2004 מרצה בכנסי האיכות הלאומי והבינלאומי לאיכות 2003 ו-2004 פרסם מאמרים בנושא "עלויות איכות" בספרי הכינוס ובבטאוני האיגוד הישראלי לאיכות.