8) לה אורויה, פרו ברכס האנדים הפרואני שוכנת עיירת כורים קטנה בשם לה- אורויה.
מאז תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת פועל בעיר מפעל ענק של כריית והפקת מתכות, שבו מועסקים רבים מ35 אלף תושבי לה אורויה. במשך כל שעות היממה עולה עשן שחור ומלא רעלים מארובות המפעל ומיתמר מעל העיירה. האוויר ספוג בחומצה גופרתית, הצמחיה הושמדה והסלעים מצולקים מגשמים
חומציים שפוקדים את המקום מעת לעת. הבדיקות המועטות שנערכו במקום מצאו את
אדמת לה אורויה ספוגה בשאריות עופרת, ארסניום, קדמיום ואבץ. לא פשוט לגדול בלה- אורויה. בדמם של 99% מהילדים נמצאה רמה גבוהה מהמותר של כספית, שפוגעת בהתפתחות המנטלית.
ריכוז העופרת באדמה ובאוויר גבוה עד כדי כך, שבבית היולדות המקומי נולדים התינוקות
עם רמה גבוהה של עופרת בדם, שספגו עוד בבטן אימם.נסיונות לנקוט בסנקציות נגד המפעל המזהם, נתקלו בהתנגדות דווקא מצד תושבי המקום. כנגד אחוזי ההרעלה הגבוהים כתוצאה מריכוז המתכות הכבדות, ניצב איום קונצרן הענק
דו – ראן לסגור את המפעל ולפטר את העובדים.
כך, במחזה אבסורדי, יצאו תושבי לה- אורויה במחאה נגד ממשלת פרו ותמיכה בקונצרן
דו- ראן.
השרשרת כוללת כ1000 מפעלים, רובם מפעלים כימייים.
בואפי, שסמוך לה עובר נהר הדמנגנגה הגדול, חיים מהמשכילים בתושבי הודו.
73% מהתושבים יודעי קרוא וכתוב, לעומת פחות מ60% בכלל האוכלוסיה במדינה.ב1994 הוגדרה העיר כבעלת זיהום קריטי. בואפי לא קיימת מערכת לטיפול ב בפסולת מהמפעלים, הכוללת ציאניד ומתכות כבדות ומחלחלת למי התהום, שמזוהמים עד כדי כך שבבדיקות שנערכו נמצאה רמת כספית הגבוהה פי 96 מתקן ארגון הבריאות העולמי.
מי התהום נשטפים לתוך הנהרות הסמוכים, שזורמים בהם מים שאינם ראויים לשתייה.
נהר הקולאק, שעובר גם הוא בסמוך לעיר, כבר אינו מסוגל לקיים כמעט שום יצור חי.למרות זאת, לרבים מהתושבים אין ברירה אלא לשתות את המים המזוהמים, פשוט
מכיוון שאין כמעט שום מקור מים שאינו מזוהם. האוויר מזוהם גם הוא וכולל את הכימיקלים
שהוזכרו לעיל. התוצרת החקלאית כוללת פי 60 מתכות כבדות מהמותר.נסיבות אלו יחד מעלים בהרבה את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה ומחלות עור קשות.
תושבי ואפי סובלים מסוגי סרטן קטלניים (סרטן העור וסרטן הריאות) ומחלות נוראיות
אחרות הפוגעות בעור ודרכי הנשימה.
בקרב נשים בהריון ישנו מספר גדול מאוד של הפלות מלאכותיות, דימומים והולדת פגים.
מאז תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת פועל בעיר מפעל ענק של כריית והפקת מתכות, שבו מועסקים רבים מ35 אלף תושבי לה אורויה. במשך כל שעות היממה עולה עשן שחור ומלא רעלים מארובות המפעל ומיתמר מעל העיירה. האוויר ספוג בחומצה גופרתית, הצמחיה הושמדה והסלעים מצולקים מגשמים
חומציים שפוקדים את המקום מעת לעת. הבדיקות המועטות שנערכו במקום מצאו את
אדמת לה אורויה ספוגה בשאריות עופרת, ארסניום, קדמיום ואבץ. לא פשוט לגדול בלה- אורויה. בדמם של 99% מהילדים נמצאה רמה גבוהה מהמותר של כספית, שפוגעת בהתפתחות המנטלית.
ריכוז העופרת באדמה ובאוויר גבוה עד כדי כך, שבבית היולדות המקומי נולדים התינוקות
עם רמה גבוהה של עופרת בדם, שספגו עוד בבטן אימם.נסיונות לנקוט בסנקציות נגד המפעל המזהם, נתקלו בהתנגדות דווקא מצד תושבי המקום. כנגד אחוזי ההרעלה הגבוהים כתוצאה מריכוז המתכות הכבדות, ניצב איום קונצרן הענק
דו – ראן לסגור את המפעל ולפטר את העובדים.
כך, במחזה אבסורדי, יצאו תושבי לה- אורויה במחאה נגד ממשלת פרו ותמיכה בקונצרן
דו- ראן.
נכון לכתיבת שורות אלו, גשמים חומציים רבים עוד יפקדו את לה- אורויה.
7) ואפי, הודו
ואפי שוכנת בדרומו של 'מסדרון הזהב' ההודי, שרשרת של מפעלים המשתרעים לאורך 400 קילומטרים ויוצרים את אחד מאזורי התעשייה הגדולים ביותר באסיה.השרשרת כוללת כ1000 מפעלים, רובם מפעלים כימייים.
בואפי, שסמוך לה עובר נהר הדמנגנגה הגדול, חיים מהמשכילים בתושבי הודו.
73% מהתושבים יודעי קרוא וכתוב, לעומת פחות מ60% בכלל האוכלוסיה במדינה.ב1994 הוגדרה העיר כבעלת זיהום קריטי. בואפי לא קיימת מערכת לטיפול ב בפסולת מהמפעלים, הכוללת ציאניד ומתכות כבדות ומחלחלת למי התהום, שמזוהמים עד כדי כך שבבדיקות שנערכו נמצאה רמת כספית הגבוהה פי 96 מתקן ארגון הבריאות העולמי.
מי התהום נשטפים לתוך הנהרות הסמוכים, שזורמים בהם מים שאינם ראויים לשתייה.
נהר הקולאק, שעובר גם הוא בסמוך לעיר, כבר אינו מסוגל לקיים כמעט שום יצור חי.למרות זאת, לרבים מהתושבים אין ברירה אלא לשתות את המים המזוהמים, פשוט
מכיוון שאין כמעט שום מקור מים שאינו מזוהם. האוויר מזוהם גם הוא וכולל את הכימיקלים
שהוזכרו לעיל. התוצרת החקלאית כוללת פי 60 מתכות כבדות מהמותר.נסיבות אלו יחד מעלים בהרבה את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה ומחלות עור קשות.
תושבי ואפי סובלים מסוגי סרטן קטלניים (סרטן העור וסרטן הריאות) ומחלות נוראיות
אחרות הפוגעות בעור ודרכי הנשימה.
בקרב נשים בהריון ישנו מספר גדול מאוד של הפלות מלאכותיות, דימומים והולדת פגים.
עד שלא תקום בואפי מערכת ממוסדת ויעילה לנקיון המקום, הפעולות הבודדות לטיפול
בפסולת אינן יועילו בהרבה
