מחברת שורות / ריקי שחם
כולם עושים מהפכות.
אני רוצה לעשות מהפכה.
רוצה להפוך את האנטרופיה
רוצה להפוך את עורו של הכושי
ואת חברבורותיו של הנמר.
רוצה להפוך את הרצון לצעצוע.
אני רוצה גלידה.
אני רוצה לצוף במי דבש
אני רוצה לשרוף את כל המילים המיותרות
ולבלבל את סדר האותיות
כדי שהרעש של גסיסתה של הטיפשות
תוביל את המיותר
למקרר בחדר מתים
ובמקומם יצופו להם
מילים חדשות
אותיות עם שמות
נקודות.פסיקים וסימני שאלה.
זוהי המהפכה שלי
זהו החזיון שלי.
אני רוצה שכל מי שבלבל את האותיות
יהיה מרוכז בתשוקות שלו
ויחפש לו את הזיון שלו
כאילו אלה מנות הסם שלו.
זוהי המהפכה שלי.
המהפכה שלי לא מתרחשת באוהלים
היא יושבת לה על גדות הנהר
בליבה וגופה של המגדלית.
המגדלית יודעת
שמילים של טרור
הם נסיון לשלוט על השפה
ומילים של דכוי
הם אימפוטנציה.
המגדלית יודעת
שהלחות האמיתית
נמצאת בין פלומת השיער
של מי שיודע לאהוב.
איזה שיר לשים לך היום אהובה?
אני כותבת באוקיטנית / ריקי שחם
"אך ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו
ונשק לה תדיר על פיה".
אתך על הסירה שטה לגליה
ומאז אני עטופה ערפל
ונושאת עמי את כאבך הקמאי
ואת היגון
ואת הסבל הקדום
ועל ששוב דברים לא מסתדרים
כמו שהיינו רוצות
אבל הגוספל שלך
הוא התורה שלי
ואתו מודה אני לפניך
מלך חי וקיים
כי שתינו נאחזות
באסטרטגיה ברורה
של אהבה
ושל תשוקה
שמלמדת אותנו בעל פה
את התורה שלך
והחיים שלנו הם רק
זעיר אנפין
של החיים האמיתיים
שמתרחשים ביקום מקביל
וגם אם יש כוכבים שמתים
תהומות הנפש שלנו נצחיים
וגם אם מגדפים אותנו
לשתינו יש את הסוד הגדול
של הפיזיקה המסתורית
המחרמנת כל כך
ואוהבת
ונותנת
כי שתינו מאמינות
בדיוק באותם הדברים.
שתינו חלוצות של הדבר החדש
שמלקק את האוזן
מתחיל בתנוך
נכנס פנימה
ולוחש סוד
שרק המגדלית יודעת.
מריה סופייה / ריקי שחם
הפטריות הם הילדים של היער.
צמחו להם ככה פתאום
בלי להודיע מראש
המון
אבל המון
פטריות.
היו גם פטריות רעל
אבל לא בשבילם טיפסתי בשביל
כדי לקטוף פטריות.
פטריות הספס
תפסו אותי
במלוא גאוות טעמם
כמו הגיעו מהר אררט
או מאיזשהו מקום בלי שם.
הם תפסו אותי בגרון
וכלי הדם שלי התלהטו כולם
מעוצמת טעמם
כמו התמכרות לגוף
לריח
או לטעם
של גוף.
החום של אוגוסט
מוציא אותי מדעתי
אפילו שבמקום שלי לא חם
אבל אוגוסט
עושה לי להרגיש
כאילו חם אפילו פה
וכדי לצאת מהאובך הזה
אפילו שאצלי אלו אדי אלכוהול
אני חייבת להתמכר למשהו.
כי אני עכשיו בוערת
כמו הבתולות הקדושות
בבגדי נזירות בלי תחתונים.
אני מתמכרת לכל מגע
וחולמת שאני צפה על הנהר
המוביל אותי אל הסוף שלו
במקום שבו מחכה הספינה
עם המגדלית
ואנחנו שטות חזרה לגליה
בדרך אוכלות מרק בוייאבז
ומשם ממריאות ב first class
לפינה בעולם
ששם מדברים
רק באוקטנית.
ריקי שחם - פילוסופיה מעשית http://www.rikishaham.co.il>
