זה כייף לכתוב על העור שלך / ריקי שחם
היום על הספינה
סיפרת לי
על המורה שטובל במים
ומושח אותנו בשמן.
פיליפוס,מורה יקר
המידות הטובות שלך
מובילות אותי אל מדרגות פרטיות
משם אני עולה לחדר הפרטי שלי
ומושחת עצמי בשמן שלך
והציפורים שלי כבר לא
על חוטי הטלפון
אלא בנו קן על שדי
ורק רוצה לתת לך את הורד של המגדלית
ולדבר אתך בשפה של ורדים
כי הארמון הפרטי שלנו
יש לו ארובה
ודרכה אני מציצה אל השמיים
ורוצה להיות אתך
רק בחדר הכלולות שלך
ולדעת את סודך
כי אתה אצלי מתחת לעור שלי
וזה הסוד
ואחרי הסוד הזה
אני נשבעת אמונים
לך פיליפוס
ולשפיות
ולמילים
אני יודעת שאני אחלץ ממך
את כל השנינויות
כי המגדלית לימדה אותי
את סוד הפרוש
ואת סוד הנדר הנצחי
ואני חשה במלוא הכח שלה
שנכנס לי לורידים
לעורקים
לאף.
אני מקעקעת סלעים / ריקי שחם
הכל כתוב לי על העור
הכל כתוב לי על הדם
בנקבוביות
בשערות
בשיניים
בריסים
בציפורניים
ובסוף אני נחלצת מהכל.
מכתיבה את המילים
עם קליגרף צמוד
מקעקעת את העור
צורבת אותו בכל השקעים
ואפילו מוסיפה לזה סולם מוסיקלי
עורגת על השפה
טועמת רוק
מכתימה את השפתיים
בצבע של אפרסק
מתנשקת עם משמש
מרגישה כל הזמן
את המגע של האויר על הבשר.
העורות האטומים
גורמים לי לכאבי ראש,
עיניים סתומות
גורמות לי לסיוטי לילה
והטיפשות היא כמו בשר פיגולים
מזון לפגרים.
מחפשת את נהר הסמבטיון
שיפריד ביני ובין הרימה
חיה בצד שבו מתאהבים בשכל
ואחר כך בגוף
כי את הגוף רואים במראה
ואת השכל רואים בגוף.
הטיפשות מבצעת אונס לאור יום
ואני נאבקת
להפוך את הסבל
לספרות מקצועית
ואת היצר ללחם חוק.
כי על הטיפשות
אני לא מרחמת יותר.
הדרך לבריב / ריקי שחם
היום טבלתי את הסכין שלי במי נהר
ומרחתי אתו על לחם הקודש
ממרח של מים
והבנתי שאני חייבת לחיות
אפילו שראיתי ציפור מתה בשדה.
היום טבלתי את המכחול שלי
בדם כחול
וכתבתי את מילותי על עורי.
במילה בגידה
נגמר הצבע
והמכחול תפס חוורון של גסיסה.
הבנתי שהמילה בגידה
היא פצע עמוק עמוק
בתוך האלוהות.
היום טבלתי שערה מראשי
בשלולית של דם
וצבעתי אתה את שפתיי בצבע אדמדם.
האהבה זעקה אלי ממרחקים
והזכירה לי כי הגעגועים
הם המילים של התשוקה
והשמיים הם השמלה של אלוהים
ועכשיו אני אחרוט עם הציפורן שלי
את שמו של קליינט איסטווד
על המצח
והוא יזכיר לי
את הטוב ואת הרע
ואת המכוער.
אני חושבת על האיש ההוא
שהיה הולך בשביל עם מעיל צהוב
עשרות קילומטרים יום יום
בטח הוא כבר התחיל לעוף
כי נגמרו לו הרגליים
והלב שלו ממשיך לנדוד בשחקים
או בשבילים אבלים
כי אולי משהו מת לו
ואולי הגוף שלו מת
או משתתף בסרט של קלינט
כי היום ראיתי נעליים בשביל
וחשבתי
כי אלו הנעליים הקרועות של האיש
שהלך בשביל
עם מעיל צהוב
ופעמון של הזייה.
?
ריקי שחם - פילוסופיה מעשית http://www.rikishaham.co.il>
