בשני פסקי דין שיצאו בימים אלו מבית המשפט העליון נושבת רוח חדשה.
מזונות ילדים הינם נקודה כאובה לחלק גדול מהאבות. חוסר השיוויון בענין זה מובהק. למרות שבישראל קיים חוק שיוויוני הקובע כי מזונות הילדים יקבעו בהתאם ליחס ההכנסות של הוריהם, הרי נקבע שהחוק לא חל כאשר שני ההורים יהודים. במקרה זה הדין החל הינו ההלכה היהודית, המטילה על האב את החובה לדאוג לכל צרכיהם ההכרחיים של הילדים.
בתי המשפט קבע סכום מינימום המוטל על האב, גם ללא צורך בהוכחת הצרכים עד גובה סכום זה, והנטל היה לעיתים רבות קשה מנשוא.
לא מעטים המקרים של אם קרייריסטית המשתכרת סכומי כסף גבוהים בהרבה מאלו של האב, ומקבלת מהאב חלק ניכר ממשכורתו הדלה כדמי מזונות, וכי כך קובע החוק.
בפסק דין אוחנה שניתן בחודש יוני השנה אישר בית המשפט העליון סכומי מזונות נמוכים מהמינימום שנקבע בפסיקה, בטענה שיש להתחשב ביכולתם הכלכלית של שני ההורים.
בפסק דין צינובוי שניתן לפני ימים ספורים (2.10.05) ע"י כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה בבית המשפט העליון נקבע שעל אף שהאב רופא ומשתכר סכומים נאים יחסית, הרי ש"פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות."
כן התייחס בית המשפט לעובדה שהבעל עזב את אשתו וחי עם מאהבתו בדירה שכורה וקבע כי "התנהגות בן זוג, ככל שהיא עומדת לביקורת כזו או אחרת במישור המוסרי, אינה מצדיקה את "הענשתו" על דרך התעלמות מצרכיו הוא למדור ולמשק בית עצמאי משלו, אם כך בחר לחיות. זכות זו עומדת לו במסגרת האוטונומיה האישית הנתונה לו לקבוע את דרך חייו, והוא זכאי להגשימה בתנאי קיום סבירים, ובלבד שיעמוד בחובתו לספק את צרכיהם של ילדיו כדרך יכולתו הכלכלית הסבירה. לפיכך, במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו".
חלוקת הכנסת המשפחה מכל המקורות והתחשבות גם בצרכי האב, מעמידה את פסיקת המזונות באור שיוויוני וליברלי, כפי שראוי לבתי המשפט לפסוק בשלהי שנת 2005. הדין העברי, המטיל על האב את החובה המוחלטת לדאוג לילדים כבר אינו רלוונטי בעידן בו לאימהות משכורות נאות, ומן הראוי שבתי המשפט לענייני משפחה, הפוסקים מזונות כדבר שבשיגרה ומדי יום, יאמצו את הדרך הליברלית שהתווה בית המשפט העליון.
מזונות ילדים הינם נקודה כאובה לחלק גדול מהאבות. חוסר השיוויון בענין זה מובהק. למרות שבישראל קיים חוק שיוויוני הקובע כי מזונות הילדים יקבעו בהתאם ליחס ההכנסות של הוריהם, הרי נקבע שהחוק לא חל כאשר שני ההורים יהודים. במקרה זה הדין החל הינו ההלכה היהודית, המטילה על האב את החובה לדאוג לכל צרכיהם ההכרחיים של הילדים.
בתי המשפט קבע סכום מינימום המוטל על האב, גם ללא צורך בהוכחת הצרכים עד גובה סכום זה, והנטל היה לעיתים רבות קשה מנשוא.
לא מעטים המקרים של אם קרייריסטית המשתכרת סכומי כסף גבוהים בהרבה מאלו של האב, ומקבלת מהאב חלק ניכר ממשכורתו הדלה כדמי מזונות, וכי כך קובע החוק.
בפסק דין אוחנה שניתן בחודש יוני השנה אישר בית המשפט העליון סכומי מזונות נמוכים מהמינימום שנקבע בפסיקה, בטענה שיש להתחשב ביכולתם הכלכלית של שני ההורים.
בפסק דין צינובוי שניתן לפני ימים ספורים (2.10.05) ע"י כבוד השופטת אילה פרוקצ'יה בבית המשפט העליון נקבע שעל אף שהאב רופא ומשתכר סכומים נאים יחסית, הרי ש"פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות."
כן התייחס בית המשפט לעובדה שהבעל עזב את אשתו וחי עם מאהבתו בדירה שכורה וקבע כי "התנהגות בן זוג, ככל שהיא עומדת לביקורת כזו או אחרת במישור המוסרי, אינה מצדיקה את "הענשתו" על דרך התעלמות מצרכיו הוא למדור ולמשק בית עצמאי משלו, אם כך בחר לחיות. זכות זו עומדת לו במסגרת האוטונומיה האישית הנתונה לו לקבוע את דרך חייו, והוא זכאי להגשימה בתנאי קיום סבירים, ובלבד שיעמוד בחובתו לספק את צרכיהם של ילדיו כדרך יכולתו הכלכלית הסבירה. לפיכך, במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו".
חלוקת הכנסת המשפחה מכל המקורות והתחשבות גם בצרכי האב, מעמידה את פסיקת המזונות באור שיוויוני וליברלי, כפי שראוי לבתי המשפט לפסוק בשלהי שנת 2005. הדין העברי, המטיל על האב את החובה המוחלטת לדאוג לילדים כבר אינו רלוונטי בעידן בו לאימהות משכורות נאות, ומן הראוי שבתי המשפט לענייני משפחה, הפוסקים מזונות כדבר שבשיגרה ומדי יום, יאמצו את הדרך הליברלית שהתווה בית המשפט העליון.
עו"ד רות דיין-וולפנר הינה בעלת משרד עו"ד רות דיין ושות' ובעלת אתר האינטרנט גירושין - מרכז מידע מקיף. עו"ד דיין הינה בעלת נסיון רב בתחום דיני המשפחה בכלל והליך גירושין בפרט, ועוסקת באופן תדיר בניהול תיקי גירושין מורכבים בכל הערכאות המשפטיות לרבות בתי הדין הרבניים.