בטחון עצמי בקרב ספורטאי נוער 

בטחון עצמי בקרב ספורטאי נוער

המאמר נכתב ע"י פסיכולוג ספורט Patrick J. Cohn, Ph.d.

תורגם מאנגלית ע"י ליאור ליבוביץ'

אתגר גדול העומד בפני רבים מטניסאי הנוער כיום, הוא, דאגה יתרה לגבי מה אחרים חושבים על המשחק שלהם.

לחשוש בגלל מה שאחרים חושבים, זו בהחלט הסחת דעת ענקית עבור הטניסאים הצעירים, וזה בלשון המעטה.

באופן כללי, היינו רוצים שהילדים שלנו יהיו מתחשבים, נכון? אולם להתחשב יתר על המידה במה שאחרים חושבים על המשחק שלך, בעיקר כשאתה מתמודד בתחרות, זו הסחה גדולה מדי עבור הצעירים.

השחקנים אינם יכולים להתרכז בכל נקודה ונקודה, ולחבוט בראש נקי, כאשר הם כל העת מצפים לתגובת ההורים לאחר כל נקודה.

בעבודתי כמומחה למשחק מנטאלי בטניס, תופעה זו מוגדרת כ"אישור חברתי". תופעה זו יוצרת בקרב ספורטאים צעירים כמיהה לכבוד והערצה מצד אחרים, או אישור על פעולותיהם, בעיקר מצד הורים ומאמנים. באותה מידה ישנם ספורטאים צעירים, שאף רוצים להימנע ממבוכה, הערכה שלילית, או ביקורת מצד אחרים, זהו הבסיס לפחד מכישלון. הצעירים אינם יכולים להתרכז באופן מוחלט במשחק טניס חכם, כאשר הם יותר מדי מודאגים ממה שאחרים חושבים עליהם.

לדוגמא, עבדתי בעבר עם שחקנית טניס צעירה, אשר היתה חסרת בטחון במשחק שלה, ובקשה לבנות לעצמה את הביטחון העצמי. במהלך השיחה ביננו, היה לי ברור שהצעירה הסתמכה על אחרים שייתנו לה את הביטחון, ואת ההרגשה של הערכה עצמית, אשר להם היתה זקוקה. אם מאמנה, או היריבה שעמדה מולה, לא צעקו לה "חבטה טובה", לאחר שאכן הוציאה לפועל חבטה שכזו, היא יכולה היתה לתהות מדוע, ולאבד כתוצאה מכך את הביטחון העצמי באותו הרגע. היא הסתמכה יותר מידי על מה שאחרים אמרו.

היא הניחה, שהמאמן, באמת לא אהב אותה, מכיוון שלא ידעה להכיר ולזהות חבטה טובה בעצמה. היא חשבה לעצמה, "המאמן לא מרוצה מהמשחק שלי, או שהוא חושב שאני שחקנית גרועה, ושוב המשיכה לאבד בטחון. את התהליך הזה אני מכנה "קריאת מחשבות", כאשר ספורטאי מניח הנחות שגויות לגבי מחשבות האחרים שצופים בו.

בנוסף לכך היא חששה מלהביך את עצמה כשיחקה בטורנירים השונים. המטרה שלה היתה לא להפסיד 0-6 0-6, מהפחד ממה שאנשים יאמרו על המשחק שלה. חשוב מכך, מה יחשבו עליה כבנאדם.

ישנם שחקני טניס שהולכים אף רחוק יותר עם המחשבות, ומגדירים את הערך העצמי שלהם בהתבסס על היכולת שלהם על המגרש ! שימו לב, כאשר השחקנים שלכם יוצאים בהצהרות כאלו. " שיחקתי רע היום, כנראה שאני גם אדם לא טוב". הייתם יכולים לחשוב שזוהי מתיחה או הלצה, אולם כך באמת עובד מוחו של ספורטאי צעיר.

אם כך, מהו הפתרון, כשאתה שחקן צעיר המשווע לאישור חברתי מאחרים? התשובה כמובן מורכבת מאוד, מכיוון שלעיתים היא בעצם השתקפותה של רמת ההערכה העצמית של הילד עצמו.

אך להיות מודע לנושא הזה, זו התחלה טובה עבור ההורים. בשורה התחתונה, אתה כהורה רוצה לדרבן את ילדיך לשחק בעצמם, עבור המטרות שלהם, ולא עבור אחרים. אתה גם רוצה, כמאמן, שהספורטאי שלך, יזנח את ההשערות לגבי מה אחרים אולי חושבים עליו כשהוא מתחרה.

ספורטאים צעירים חייבים להבין, שההתנהגות שלהם על המגרש אינה מגדירה אותם כאנשים. כבני אדם. הם חייבים ללמוד לכבד את עצמם, ובכל להניח לרצון להשיג אישור מאחרים.

מאמר זה נכתב ע"י Dr. Patrick Cohn – מומחה לפסיכולוגיית ספורט. עובד עם שחקני טניס צעירים בארצו.

תורגם מאנגלית ע"י ליאור ליבוביץ'