אבחון בדיקות דם- מה שהרופא לא מספר לכם
את המאמר הבא אני כותבת עקב משפט אחד החוזר על עצמו בקרב מטופלים רבים- "למה הרופא אומר לי שהכל בסדר אצלי ואני עדיין מרגיש לא טוב? איך זה יכול להיות?"
אנחנו פונים לרופא כאשר משהו מציק לנו מבחינה בריאותית, זה יכול להיות כאבי ראש כרוניים, עייפות וחולשה, כאבי בטן, כאבי פרקים, עליה לא מוסברת במשקל, נשירת שיער, בעיות עור, אלרגיות שונות ועוד סימפטומים רבים.
אבחון בדיקות הדם הוא לרוב הצעד הראשון שהרופא יבצע לפענוח הבעיה.
איך בעצם מתבצע אבחון בדיקות הדם ומדוע הרבה מאוד פעמים נאמר למטופל הסובל (לאחר הסתכלות של בערך 3 דקות על הבדיקה), שאין אף ממצא חריג והכל בסדר?
אבחון בדיקות הדם אצל הרופא מבוסס על טווחים הנקבעים סטטיסטית עפ"י סקרים באוכלוסיה- אלו הם הטווחים התחומים בסוגריים בצד ימין של הבדיקה המייצגים ערך מינימום ומקסימום של כל מדד בדם. טווחים אלו אינם קבועים ומשתנים מזמן לזמן, עפ"י סקרים חדשים ועוד גורמים שאסביר בהמשך. מטרת טווחים אלו היא לאבחן מחלות בגוף האדם.
נשאלת השאלה- מה קורה כאשר עדיין לא הופיעה מחלה? כאשר כל המדדים בדם נחים להם בתוך הטווח הסטטיסטי? האם זה אומר בעצם שהכל בסדר ואפשר להירגע?
אז זהו, שלא.
לפני שצצה לה מחלה, הגוף יודע לאותת לנו על בואה ע"י סימפטומים שונים.
זהו השלב ההתחלתי המתרחש בגוף המרמז לנו על חוסר איזון, אך עדיין לא מדובר במחלה.
לכן נוצר קושי באבחון מצבים ראשוניים בגוף עפ"י שיטת האבחון הסטנדרטית.
אך דווקא בשלב זה ניתן להפיק מידע חיוני וחשוב מהממצאים בבדיקת הדם, זהו המידע שלא מגיע אל המטופל ועשוי למנוע ממנו לקבל טיפול יעיל לבעייתו.
חשוב לציין כי גם כאשר מדדים מסוימים חורגים מהטווח הסטטיסטי, הרופא מטפל לרוב ע"י מתן תרופות כימיות שונות. למשל אדם המגיע עם עודף כולסטרול יקבל תרופה להורדת הכולסטרול ואכן הכולסטרול ירד, אך האם פתרנו כך את הסיבה שבגללה הכולסטרול עלה? האם כאשר נפסיק ליטול את התרופה, הכולסטרול יישאר נמוך? כמובן שלא.
מצב שכזה יוצר תלות בתרופה למשך כל החיים ומי יוצא מורווח מכל העסק? חברת התרופות, שיש לה השפעה גדולה על תהליכי האבחון הרפואיים כיום.
מישהו עצר לחשוב מדוע בשנים האחרונות הטווח הסטטיסטי לערכי הכולסטרול בבדיקות הדם, הולך ויורד? ככל שיהיו יותר אנשים עם ערכי כולסטרול הנחשבים גבוהים, כך הרווחים של חברות התרופות יעלה. אותו הדבר בנוגע לתרופות להורדת סוכר, לחץ דם ועוד.
אז מה עושים?
על מנת לאבחן נכון את התהליכים הראשוניים בגוף אשר מתבטאים בסימפטומים שונים, יש צורך באבחון מדויק ומעמיק יותר.
אבחון בדיקות דם שכזה יהיה מבוסס על טווחים אופטימאליים של המדדים השונים בדם המייצגים בריאות ולא חולי, טווחים אלו יהיו מצומצמים יותר מהטווחים הסטטיסטיים.
הטווחים האופטימאליים נקבעים ע"י שימוש במדעים מדויקים ברפואה כגון מדע הפתולוגיה אשר מספק מידע בקשר לתהליכים ראשוניים המובילים למחלות השונות בגוף האדם.
כך ניתן לפענח מתי בדיוק מתחיל תהליך של חוסר איזון בגוף ומהיכן הוא נובע, הרבה לפני שנוצרת חריגה מהטווח הסטטיסטי.
הגוף הוא יחידה אחת ומערכותיו אמורות לעבוד בהרמוניה יחדיו, חוסר איזון במערכת אחת יגרור חוסר איזון במערכת אחרת וכן הלאה.
הצלבת מידע בין המדדים השונים בדם, תחשוף את הקשרים בין מערכות הגוף השונות ותספק מידע לגבי מקור הסימפטומים.
השילוב האבחוני בין הטווחים האופטימאליים בדם לבין הצלבת המידע הנכונה, מהווה פתרון מעמיק יותר לריפוי שלל הסימפטומים הקיימים וסולל את הדרך למתן פתרונות מושכלים ובריאים יותר.
אם עדיין לא קיבלתם מענה מספיק טוב מהרופא לגבי בעיית בריאות זו או אחרת, אל תרפו, כל עוד אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, דרשו מענה מעמיק יותר.
טיפול יעיל יהיה טיפול בבן אדם, עפ"י ייחודיותו ומורכבותו ולא בסימפטום, המהווה אות מצוקה בלבד. לכן, שני מטופלים הסובלים מאותו סימפטום, יקבלו טיפול שונה לחלוטין.
גוף האדם מורכב הוא, אבחון רפואי באורך של מספר דקות אינו מספיק למתן פתרונות מורכבים ולכן מבוסס על אבחון מחלות והתאמת תרופות קבועות לטיפול בסימפטום ולא באדם.
אני חושבת שהגיע הזמן להתעורר ולתת לגוף את הכבוד שמגיע לו, שבתמורה ייתן לנו את הכבוד להיות בריאים ושמחים.
יעל אבנון, נטורופתית. מומחית לאבחון בדיקות דם בשיטת ביוגנוסטיקה.
yael@biognostica.co.il
| www.biognostica.co.il