אראל מרגלית - לפתח את הכלכלה ולשמור על הצדק החברתי 

אני מביא משנה בעלת אופי ייחודי – מעין תפיסה סוציאל דמוקרטית מודרנית. צריך לצאת מהתבניות המוכרות. מצד אחד התבנית הקפיטליסטית-שמרנית שמאמינה שהשוק החופשי והתחרות הם אלו שיקדמו את הכלכלה, ומהצד האחר, התפיסה הסוציאליסטית שאומרת שצריך למסות את מי שמרוויחים מס גבוה, ועל ידי זה לחלק את העוגה באופן שווה. שתי השיטות האלה פשטו את הרגל.
שוק חופשי שמעשיר את בעלי ההון ומרחיב את הפערים פוגע בחברה ובטווח הארוך פוגע גם בכלכלה. ואילו מדיניות מיסוי גבוהה ממוטטת את שכבות הביניים, לא מסייעת לפיתוח הכלכלי ולא מצליחה להביא את השגשוג לשאר חלקי האוכלוסייה.

הדרך היחידה שבה ישראל יכולה לקפוץ מדרגה מבחינה כלכלית, להקטין את הפערים בחברה ולהביא שגשוג ורווחה לכל חלקי האוכלוסייה היא על ידי הכנסת חלקים נוספים של החברה הישראלית לתוך מעגל היצירה והעשייה העסקית והיצרנית. אין צורך להעלות מיסים ובמיוחד לא להכביד על מעמד הביניים, אלא ליצור פתרון קבע כלכלי – לחייב את המדינה למלא את חובתה כלפי כל אזרחיה - לעודד קיום השקעות באותם אזורים ובאותם מגזרים שבאופן טבעי השוק החופשי לא מגיע אליהם.

המהפכה הסוציאל-דמוקרטית, צריכה להיות מהפכה חברתית וכלכלית שלוקחת בחשבון את האזורים המאותגרים בישראל ואת האוכלוסיות שצריכות לקפוץ מדרגה, ובמקביל לקדם בברכה את היזמים והמשקיעים שמוכנים להשקיע בפריפריה ולקבוע בה את חייהם. המדינה צריכה לברך על הצלחתם ועל תרומתם לצמיחת התל"ג. למדינה יש אינטרס מובהק לראות בהצלחתם, משום שאם הם יצליחו, ייווצרו מקומות תעסוקה חדשים, תושבי האזור ייהנו משיפור שירותי הבריאות, החינוך, הפנאי באזור, מהנעת המשק המקומי, ויהיו שותפים ליצירת "הדבר הבא" בעולם הטכנולוגיה המתקדמת.

המסר החברתי והכלכלי צריכים ללכת יד ביד. החינוך, הצדק החברתי והפעילות הקהילתית יצליחו הרבה יותר אם בד בבד יהיו משולבים באפשרות להתפרנס, באפשרות להרוויח ובאפשרות ליהנות מאותו הניצוץ הכל-כך מיוחד לישראלים וכל כך מיוחד לעם היהודי בארץ ובעולם. הניצוץ הזה הוא אותה היכולת, אותה התעוזה של להקים משהו יש מאין, להמציא, לנסות להעז, לעשות משהו שאחרים אולי עוד לא עשו קודם. התפיסה הסוציאל-דמוקרטית שאנו מובילים חייבת לקחת למנף ולמצות את אותה התעוזה ואת אותו הניצוץ הייחודיים.

· פיתוח כלכלי משולב בצדק חברתי המגיע לכל חלקי האוכלוסייה ולכל חלקי הארץ בדרך שתחבר את היזם העסקי עם היזם החברתי ואת שניהם עם היזם התרבותי והאמן. אנחנו יכולים לספר סיפור חדש וליצור חברה שונה ויצירתית, שבמרכזה האדם.

· לדאוג שהפריחה והגידול בכלכלה יגיעו לכל חלקי החברה ולכל חלקי הארץ; לגליל, לנגב ולירושלים ולא יהיו נחלתם של מעטים בלבד.

· לעודד פיתוח כלכלי תוך צמצום פערים בחברה.

· כל חלקי האוכלוסייה צריכים ליהנות ממערכת חינוך מעולה, ממערכת בריאות מתקדמת ומשירותי תרבות ואמנות. זו המשמעות של הזדמנות שווה באמת.

· יכולת להשיג דיור ראוי, במחיר אפשרי.

· לחבר אל החברה מגזרים שלמים שחיים בדלות, מחד, ולא תורמים מצדם לכלכלה, מאידך.

· פיתוח וייחוד אורבני ואזורי – המדינה צריכה לעודד זהות עירונית ואזורית ולכוון השקעות ופיתוח בדרך שתיצור בידול, ייחוד וזהות לכל חבל ארץ על פי יתרונותיו. את חוסר הייחוד והאפרוריות של ערים וחבלי ארץ אפשר להמיר בגאווה מקומית ובתנופת פיתוח ולהפוך אותם למוקדי משיכה. אפשר וצריך לחזק את מרכזי הערים ולהפיח בהן חיים של יצירה ותרבות על ידי עידוד צעירים להיכנס לפעילות תרבותית ולמגורים במרכזי הערים. אפשר וניתן ליצור זהות של חבלי ארץ עם יצירה, כלכלה ואופי מיוחדים. זה יהיה על ידי השקעה ריאלית של משאבים שילוו בחקיקה מתאימה. זו משימה לאומית ולא עירונית-מקומית.

· חינוך ציבורי איכותי בכל חלקי הארץ עם דגש מיוחד לחיזוק מערכת החינוך הציבורית בפריפריה ובשכונות המוחלשות, באמצעות השקעת משאבים כספיים, איגום משאבי אנוש והשקעה בבניית תוכניות לימודים מתקדמות עם עזרים מודרניים ותמיכה בחלשים. אני עושה את זה בהצלחה בירושלים – אפשר לעשות את זה בכל המדינה.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של אראל מרגלית