מכונה "בעל הסולם" על שם "הסולם", הפירוש שכתב לספר הזוהר. כל ימיו עסק בעל הסולם בפירוש חכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם. הוא פיתח שיטה ייחודית ללימוד הקבלה, המאפשרת לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה אנו חיים ולהתוודע אל שורשיה ואל מטרתה.
בעל הסולם נולד בפולין בה' בתשרי תרמ"ה (1884). בגיל 19 הוסמך כרב על ידי גדולי הרבנים, ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. מורו היה ר' יהושע מפורסוב.
ב-1921 עלה בעל הסולם ארצה והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. שמעו עבר מפה לאוזן על ידי יהודים שעלו מפולין, ועד מהרה הלך שמו לפניו כבעל ידע רב בחכמת הקבלה. אט-אט התקבצה סביבו קבוצת תלמידים, והם החלו לבוא לביתו בשעות הקטנות של הלילה כדי ללמוד קבלה. מהעיר העתיקה עבר בעל הסולם להתגורר בשכונת "גבעת שאול", ואף כיהן במשך שנים אחדות כרב השכונה.
יצירותיו
בשנים 1926–1928 שהה בעל הסולם בלונדון. בהיותו שם כתב את הפירוש "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" לספר "עץ חיים" של האר"י הקדוש שהודפס בתרפ"ז (1927), ואף ניהל חליפת מכתבים עם תלמידיו, שלימים פורסמה בספר בשם "פרי חכם". במהלך שנת 1933 פרסם את הקונטרסים "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום".
שתי יצירותיו העיקריות, פרי עמל של שנים ארוכות, הן "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י ופירוש "הסולם" לספר הזוהר. הוצאתם לאור של 16 חלקיו של "תלמוד עשר הספירות" החלה בשנת תרצ"ז (1937). בשנת ת"ש (1940) יצא לאור ספרו "בית שער הכוונות", הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י.
פירוש "הסולם" לספר הזוהר נדפס ב-18 כרכים בין השנים תש"ה–תשי"ג (1945–1953). לאחר מכן כתב בעל הסולם שלושה כרכים נוספים ובהם פירוש על "זוהר חדש". הוצאתם לאור הסתיימה בשנת תשט"ו (1955), לאחר פטירתו.
וכך כתב בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר:
"וקראתי הביאור בשם 'הסולם' להורות, שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עליה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא 'סולם' לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך" ( אות נח).
בעל הסולם חיבר סדרת הקדמות המכינות את התלמיד ללימוד נכון של כתבי הקבלה והמבארות את דרך הלימוד, ובהן "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "פתיחה לחוכמת הקבלה", "פתיחה לפירוש הסולם", "פתיחה כוללת לעץ חיים" ו"הקדמה לתלמוד עשר הספירות".
בשנת 1940 הוציא בעל הסולם לאור את עיתון "הא?מ??ה". בשנותיו האחרונות הוא כתב את "כתבי הדור האחרון", ובהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תכנית מפורטת לבניין החברה העתידית המתוקנת.
מקדם את הרעיון
בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה ארם, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.
דוד בן-גוריון, שעל פי הנאמר באחד ממכתביו נפגש עם אשלג "הרבה פעמים", הופתע בפגישותיהם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם" (ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11 באוגוסט 1958).
לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, שהרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.
על האיש
"בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים יצא שלמה שוהם, שכעבור שנים היה מבכירי הקרימינולוגים וחתן פרס ישראל על פועלו בתחום, לחפש את הרב המקובל יהודה אשלג [...] באותו זמן אשלג ניסה להדפיס את 'הסולם', התרגום העברי והפרשנות שכתב על ספר הזהר. בכל פעם שהצליח לגייס מעט כסף, מתרומות קטנות, היה מדפיס חלקים מן ה'סולם' שלו. מצאתי אותו עומד בבניין רעוע, חורבה כמעט, ליד מכבש דפוס ישן. הוא לא היה מסוגל להרשות לעצמו לשלם לסדר, ולכן סידר את אותיות הדפוס בעצמו, כשהוא עומד מעל המכונה במשך שעות בכל פעם, אף שהיה בסוף שנות השישים לחייו. הוא היה ללא ספק צדיק - איש צנוע, עם מאור פנים. מאוחר יותר שמעתי שהוא בילה כל כך הרבה שעות בסידור הדפוס, עד שהעופרת פגעה בבריאותו". (מתוך "הארץ", 17 בדצמבר 2004)
דומה שרק 60 שנה לאחר פטירתו מתחילים חוגים שונים בחברה הישראלית, באקדמיה ובעולם כולו להכיר את גדלותו של המקובל העצום הזה. כיום כמעט כל לימוד הקבלה בזמננו, כמו גם הגישה אל מקורות הקבלה השונים, מתאפשר הודות לפועלו הנרחב וההיסטורי. בשנים האחרונים זוכה תורתו תשומת לב נרחבת בציבור וזוכה להצלחה רבה. מאות אלפים ברחבי העולם לומדים את משנתו בשפות שונות ומחקרים רבים נעשים על ספריו. מכתביו מתגלה לכול דמותו של האיש שסלל את הדרך לקימה הרוחנית של עם ישראל. בעל הסולם נפטר בשנת 1954 ואת דרכו המשיך בנו הבכור, הרב ברוך שלום אשלג.
