תהליך הבריאה השלם הוא תהליך בן שבעה שלבים. אלוהים ברא את העולם בשבעה ימים, שהם סמל לאותם שבעה שלבים בהם בורא האדם את מציאות חייו.
תהליך בריאת המציאות של האדם ניתן לחלוקות רבות וכאשר מחלקים לשבע נשתמש בשבע ה"ממים": מטרה, מחשבה, מילים, מחויבות, מעשים, מאמץ, ומציאות. בפירוט 7 שלבי הבריאה אתייחס גם לתהליך הבריאה האלוהית בשבעת הימים, ולמסע הנשמה מהמפץ הגדול ועד היום.
מטרה הוא השלב הראשון. בסדר הבריאה האלוהית, אלוהים קודם כל ברא את האור ואת החושך. הוא עשה סדר בדברים ברמה הראשונית ביותר, בדיוק כמו המפץ הגדול - מהנקודה האחת שהכילה את הכל אל הפיצוץ שיצר את הנפרדות. מן האור המוחלט אל האור והחושך, מאחד אל השניים - הדואליות שהיא אבן היסוד של החיים כולם. השלב הראשון חייב להיות המטרה, כי ללא המטרה אין לאן ללכת, אין לאן להתקדם. כשאין יעד אין תהליך וכשאין תהליך אין יעד. אם אין חושך אז אין אור להגיע אליו ואם אין אור להגיע אליו אין מה לעשות. מטרת הבריאה לחוות, והחוויה היא התהליך עצמו, בעוד שהמטרה היא הסיבה והסוף של התהליך, ממש כמו שהנשמה רוצה לחזור אל האור האחד - זו המטרה, ולשם המטרה הזאת נוצר התהליך שהוא החיים, והוא הופך לעיקר, שמאפשר את השלבים הבאים בבריאת המציאות.
מחשבה היא השלב השני. לאחר שקיימת מטרה, שקיים רצון, יש לחשוב עליו ולאמן אותו על מנת שיהפוך לאמונה. המחשבה היא אנרגיה ברובד השכלי שרוצה להתממש, היא ישות חיה ונושמת שכמהה לבטא ולהגשים את עצמה, ממש כמו הנשמה. ביום השני לבריאה הבדיל אלוהים בין הרוח לאדמה, בין המעלה למטה, בין המחשבה למציאות ושוב יצר תהליך. אם כל מחשבה היתה הופכת מיד למציאות הנשמה היתה נתקלת בבעיה במסעה, לא ניתן היה לנהל חיים אנושיים כאשר כל מחשבה הופכת למציאות ללא תהליך וזמן. יש חשיבות להבחנה בין המחשבה הרוחנית, למחשבה השכלית, למחשבה הרגשית ולמחשבה הגופנית. יש להבחין בין המים ממעל למים שמטה ובאדמה שנמצאת תחת המים.
מילים הן השלב השלישי בבריאה. בעזרת המילים אנו מורידים את אנרגיית המחשבה מן הרקיע הרוחני אל המציאות הגשמית. אלוהים השתמש במילים על מנת לברוא את הבריאה כולה "ויאמר אלוהים..." אלוהים יצר ביום השלישי את האדמה הפורייה, הכניס חיים ראשונים לעולם הגשמי, המעבר מהדומם אל הצומח, שיהווה את הבסיס של כל שרשרת המזון ושמירה על מאזן האנרגיה ועל האיזון האטמוספרי של כדור הארץ. זוהי גם תכונתה של המילה, היא הראשונה בשרשרת המזון הגשמית, אשר מאפשרת קיום החיים האנושיים.
מחויבותהיא השלב הרביעי בתהליך והיא מבטאת את החשיבות של האימון של המילים עד אשר הופכות לאמונה, שתוכל לעצב את המציאות עצמה. ביום הרביעי ברא אלוהים את המאורות ואת הכוכבים, הרי הם ההשפעות החיצוניות והמורים שמשפיעים עלינו ועל התהליכים החינוכיים שלנו. הכלי שלנו לעמוד נגד אותן השפעות חיצוניות למען הגשמת רצוננו הוא המחויבות. ההתמדה והמחויבות לתהליך היא שמאפשרת את הצמיחה והניצחון של האתגרים אשר אנו פוגשים בדרך. כפי שהירח משפיע על גאות הימים, כך ישנן השפעות במסע הנשמה על גאות הרגש. כפי שהשמש מסוגלת לייצר חיים, או לשרוף אותן, כך ההשפעות השכליות והאגו פועלות על הנשמה ורק המחויבות שלה לעצמה ולעוצמת הנתינה תאזן אותה למול אותן השפעות.
מעשים הם השלב החמישי בתהליך הבריאה. המעשים הם למעשה ביטוי של המחויבות. יש הכרח ונכון בעשיית מעשים יזומים למען המטרה שלי ומתוך המעשים הללו לגלות את המשמעות האמיתית של הדברים. ביום החמישי לבריאה אלוהים יצר את השרצים והעופות - הוא התחיל להביא חיים לעולם, עוד שלב קריטי קדימה לעבר היעד, ממש כמו המעשה. המעשה הוא שמביא חיים ראשונים על הקרקע המוכנה של מילים, מחשבות ומטרה. המעשים הם שלב חדש לגמרי בתהליך ומשנים את פני התמונה כולה.
מאמץ הוא הפועל היוצא של המעשים ומהווה את השלב השישי בתהליך הבריאה. המעשים חייבים להיות מלאים במאמץ והשתדלות כפי שאמר אלוהים לאדם שברא ביום השישי "בזיעת אפך תאכל לחם". יש עניין לאדם/לנשמה להרוויח את האור החזרה, שזה מטרת המסע מבחינתה של הנשמה. האדם צריך לעשות השתדלות למען מטרותיו על מנת להגיע לתוצאה הרצויה בדרך שיוכל להכיל אותה ולהרגיש ראוי. מטרת המאמץ היא תחושת ה"ראוי" ותו לא. אין אומר שהמאמץ יביא לתוצאה הנחשקת, אלא לתוצאה הנכונה, כפי מאמר חז"ל ,להשתדל מוכרח, אך אינו מועיל".
מציאות. השלב הסופי - השבת. היעד. המציאות היא מקום להתבוננות, היא משוב לתהליך הפנימי שעברה הנשמה לאורך הדרך. יש חשיבות לשבות, כפי ששבת אלוהים ביום השביעי; לשבות ולהתבונן בחכמה על מה שנוצר. לבחון האם זה מתאים, האם זה נכון, הם זה עולה בקנה אחד עם המטרה שהחלה את התהליך, ואם לא לשוב אל המטרה ולחדש את התהליך לבריאה נוספת, מכוונת יותר. השבת היא שמאפשרת לסכם את התהליך ולהתחיל תהליך חדש ביום ראשון.
תהליך בריאת המציאות של האדם ניתן לחלוקות רבות וכאשר מחלקים לשבע נשתמש בשבע ה"ממים": מטרה, מחשבה, מילים, מחויבות, מעשים, מאמץ, ומציאות. בפירוט 7 שלבי הבריאה אתייחס גם לתהליך הבריאה האלוהית בשבעת הימים, ולמסע הנשמה מהמפץ הגדול ועד היום.
מטרה הוא השלב הראשון. בסדר הבריאה האלוהית, אלוהים קודם כל ברא את האור ואת החושך. הוא עשה סדר בדברים ברמה הראשונית ביותר, בדיוק כמו המפץ הגדול - מהנקודה האחת שהכילה את הכל אל הפיצוץ שיצר את הנפרדות. מן האור המוחלט אל האור והחושך, מאחד אל השניים - הדואליות שהיא אבן היסוד של החיים כולם. השלב הראשון חייב להיות המטרה, כי ללא המטרה אין לאן ללכת, אין לאן להתקדם. כשאין יעד אין תהליך וכשאין תהליך אין יעד. אם אין חושך אז אין אור להגיע אליו ואם אין אור להגיע אליו אין מה לעשות. מטרת הבריאה לחוות, והחוויה היא התהליך עצמו, בעוד שהמטרה היא הסיבה והסוף של התהליך, ממש כמו שהנשמה רוצה לחזור אל האור האחד - זו המטרה, ולשם המטרה הזאת נוצר התהליך שהוא החיים, והוא הופך לעיקר, שמאפשר את השלבים הבאים בבריאת המציאות.
מחשבה היא השלב השני. לאחר שקיימת מטרה, שקיים רצון, יש לחשוב עליו ולאמן אותו על מנת שיהפוך לאמונה. המחשבה היא אנרגיה ברובד השכלי שרוצה להתממש, היא ישות חיה ונושמת שכמהה לבטא ולהגשים את עצמה, ממש כמו הנשמה. ביום השני לבריאה הבדיל אלוהים בין הרוח לאדמה, בין המעלה למטה, בין המחשבה למציאות ושוב יצר תהליך. אם כל מחשבה היתה הופכת מיד למציאות הנשמה היתה נתקלת בבעיה במסעה, לא ניתן היה לנהל חיים אנושיים כאשר כל מחשבה הופכת למציאות ללא תהליך וזמן. יש חשיבות להבחנה בין המחשבה הרוחנית, למחשבה השכלית, למחשבה הרגשית ולמחשבה הגופנית. יש להבחין בין המים ממעל למים שמטה ובאדמה שנמצאת תחת המים.
מילים הן השלב השלישי בבריאה. בעזרת המילים אנו מורידים את אנרגיית המחשבה מן הרקיע הרוחני אל המציאות הגשמית. אלוהים השתמש במילים על מנת לברוא את הבריאה כולה "ויאמר אלוהים..." אלוהים יצר ביום השלישי את האדמה הפורייה, הכניס חיים ראשונים לעולם הגשמי, המעבר מהדומם אל הצומח, שיהווה את הבסיס של כל שרשרת המזון ושמירה על מאזן האנרגיה ועל האיזון האטמוספרי של כדור הארץ. זוהי גם תכונתה של המילה, היא הראשונה בשרשרת המזון הגשמית, אשר מאפשרת קיום החיים האנושיים.
מחויבותהיא השלב הרביעי בתהליך והיא מבטאת את החשיבות של האימון של המילים עד אשר הופכות לאמונה, שתוכל לעצב את המציאות עצמה. ביום הרביעי ברא אלוהים את המאורות ואת הכוכבים, הרי הם ההשפעות החיצוניות והמורים שמשפיעים עלינו ועל התהליכים החינוכיים שלנו. הכלי שלנו לעמוד נגד אותן השפעות חיצוניות למען הגשמת רצוננו הוא המחויבות. ההתמדה והמחויבות לתהליך היא שמאפשרת את הצמיחה והניצחון של האתגרים אשר אנו פוגשים בדרך. כפי שהירח משפיע על גאות הימים, כך ישנן השפעות במסע הנשמה על גאות הרגש. כפי שהשמש מסוגלת לייצר חיים, או לשרוף אותן, כך ההשפעות השכליות והאגו פועלות על הנשמה ורק המחויבות שלה לעצמה ולעוצמת הנתינה תאזן אותה למול אותן השפעות.
מעשים הם השלב החמישי בתהליך הבריאה. המעשים הם למעשה ביטוי של המחויבות. יש הכרח ונכון בעשיית מעשים יזומים למען המטרה שלי ומתוך המעשים הללו לגלות את המשמעות האמיתית של הדברים. ביום החמישי לבריאה אלוהים יצר את השרצים והעופות - הוא התחיל להביא חיים לעולם, עוד שלב קריטי קדימה לעבר היעד, ממש כמו המעשה. המעשה הוא שמביא חיים ראשונים על הקרקע המוכנה של מילים, מחשבות ומטרה. המעשים הם שלב חדש לגמרי בתהליך ומשנים את פני התמונה כולה.
מאמץ הוא הפועל היוצא של המעשים ומהווה את השלב השישי בתהליך הבריאה. המעשים חייבים להיות מלאים במאמץ והשתדלות כפי שאמר אלוהים לאדם שברא ביום השישי "בזיעת אפך תאכל לחם". יש עניין לאדם/לנשמה להרוויח את האור החזרה, שזה מטרת המסע מבחינתה של הנשמה. האדם צריך לעשות השתדלות למען מטרותיו על מנת להגיע לתוצאה הרצויה בדרך שיוכל להכיל אותה ולהרגיש ראוי. מטרת המאמץ היא תחושת ה"ראוי" ותו לא. אין אומר שהמאמץ יביא לתוצאה הנחשקת, אלא לתוצאה הנכונה, כפי מאמר חז"ל ,להשתדל מוכרח, אך אינו מועיל".
מציאות. השלב הסופי - השבת. היעד. המציאות היא מקום להתבוננות, היא משוב לתהליך הפנימי שעברה הנשמה לאורך הדרך. יש חשיבות לשבות, כפי ששבת אלוהים ביום השביעי; לשבות ולהתבונן בחכמה על מה שנוצר. לבחון האם זה מתאים, האם זה נכון, הם זה עולה בקנה אחד עם המטרה שהחלה את התהליך, ואם לא לשוב אל המטרה ולחדש את התהליך לבריאה נוספת, מכוונת יותר. השבת היא שמאפשרת לסכם את התהליך ולהתחיל תהליך חדש ביום ראשון.
החיים שלנו הם חוויה שכולנו נוטלים בה חלק פעיל. היינו שותפים לתכנון שלה לפני שהגענו ונעשה סיכום שלה אחרי שנלך. הדרך שאנו בוחרים לעבור את החוויה הינה שלנו בלבד - זו מהות הבחירה החופשית שניתנה לנו כבני אדם, והיא תוצר של מודעות עצמית. אנו בוחרים בכל יום ובכל רגע את הפירוש שלנו לחוויה.. עוד באתר אור הלב http://www.orhalev.com
