עוד על חשיבותה של הרשת 

קשרים נוצרים בין אנשים באמצעות מערכת הסמויות מהעין אך משמעותיות לכל מרכיבי החיים האנושיים. מערכת זו היא הרשת המחברת את בני האדם זה לזה ולסביבתם. בדרך כלל, רובם של האנשים מנהלים מספר רשתות בו זמנית עם מעגלי אנשים שונים מכיוון שאנשים נוטים לעבוד במערכות של קשרי גומלין. רשתות המורכבות מאנשים הקרובים זה לזה באופן טבעי, או הקרובים זה לזה מבחינת המרחק הגיאוגרפי, או מאנשים הדומים במאפיינים החברתיים, נקראות רשתות הומוגניות. אבל דוקא הקשרים הנוצרים בין אנשים השייכים לרשתות שונות, הטרוגניות, הם אלה שמייצרים את הערך המוסף של יצירת ידע חדש. הטרוגניות יוצרת ערך מוסף בגלל שבסביבה המשתנה תדיר, קשרי הגומלין בין אנשים ברשתות ההטרוגניות מסייעים בהתמודדות עם השינויים האלו. לעומת זאת, ברשתות ההומוגניות שבהן נדרש מאמץ מועט לחבר בין אנשים שונים, הערך ליצירת ידע חדש הוא נמוך יותר מכיוון שרשתות הומוגניות אינן מאפשרות לאנשים להתמודד עם בעיות וקשיים בלתי צפויים. ישנם סוגים שונים של רשתות המאופיינים בדרך כלל בהתאם לסוג קשרי הגומלין.

רשת מאד מקובלת היא למשל, רשת העמיתים כמו זו שאיפיינה את הכנסתה של שיטת לימוד חדשה (בזמנה) של מתמטיקה בבתי ספר בפנסילבניה. לאורך ציר הזמן הלך וגדל מספר המאמצים של השיטה החדשה בכול שנה. כל שנה שחלפה הגבירה גם את מערכת הקשרים בין מנהלי בתי הספר עם מנהלים של בתי ספר אחרים. המנהל הראשון והחדשן שאימץ את השיטה היה מנותק מסביבתו הקרובה ופעל באופן עצמאי וללא קשרי גומלין. לכן, למרות חדשנותו, הוא לא תרם ולא השפיע על העברת הידע החדש. לעומת זאת, אחריו נוצר מועדון חברים שכלל שישה מנהלי בתי ספר שייסדו קבוצה לא פורמאלית וכל אחד מהם הכניס את השיטה החדשה לבית ספרו. מבין ששת החברים הללו שנמצאו בקשרי גומלין הדוקים, שלושה נחשבו למובילי דעה שמנהלים אחרים נוהגים להתייעץ אתם ולחקות את נהלי עבודתם. מובילי הדעה הם אלו היוצרים את הקשר לרשתות האחרות וממלאים תפקיד חשוב בהפצת הידע.   

דוגמה אחרת היא הרשת החברתית או "המזדמנת" כמו זו שמאפיינת את המיפוי של הפצת מחלת האידס בצפון אמריקה בין השנים 1978 ו- 1982, כפי שאותרה בהתאם לרישומים בבתי החולים השונים. ממחקרים שהתפרסמו שנים אחרי פרוץ המגיפה עלה כי הנגיף המקורי מצוי בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסיות אנושיות שונות. אולם מעבר מהיר מפונדקאי אחד לאחר במשך מספר דורות ברציפות מייצר את המוטציה הקטלנית. בחקירת מקורות התפרצותה של המחלה התברר כי 40 החולים הראשונים שאותרו על ידי מערכות הבריאות השונות קיימו בממוצע יחסי מין עם: 227 (!!!) איש שונים במשך אותה שנה. היה גם חולה אחד שדיווח על למעלה מ- 1,500 מגעי מין שונים באותה השנה.   החולה המוגדר כחולה 0, קיים בקביעות מגעי עם מין עם למעלה מ- 70 גברים שונים. שמו היה גאטאן דוגאס והוא הוגדר כאדם בעל יופי מדהים וחתיך מהמם בקני מידה של נשים ושל גברים כאחד. הבחור עבד כדייל בחברת Air Canada והיה בעל דחף מיני היפר-אקטיבי. ניידותו הרבה כדייל וקשריו החברתיים בערים שונות איפשרה הפצה יעילה של הנגיף האלים. כשהחלה ההתפשטות לחצות גבולות באמצעות תחבורה בין יבשתית יעילה, היו המפיצים הראשוניים: דיילים, נהגי משאיות חוצי יבשת ועובדי מין מקצועיים. כמובן שגברים ונשים כאחד.  

קיימת גם הרשת המקצועית, כמו למשל הפצת תרופות על ידי רשת של רופאים. היא דומה לרשת העמיתים אך ללא המרכיב הקושר את השותפים לרשת גם מחוץ לשעות העבודה. הנושא נבחן בכדי לגלות מהי הדרך היעילה ביותר להחדיר תרופה חדשה לשוק. השורה התחתונה הראתה כי הרופאים, דהיינו בעלי המקצוע, הם אלו שקובעים איזה מוצר ישווק בהצלחה. הלקוחות, המשתמשים (כלומר החולים), תלויים כמעט לחלוטין בהמלצות בעלי המקצוע אליהם באו בכדי לקבל שרות. מכיוון שהרופא הפך להיות היעד השיווקי של חברות התרופות, החולה נזנח כמעט לחלוטין במאמצי השיווק. חברות התרופות בדקו את המאפיינים החשובים של רופא להיות בעל השפעה על עמיתיו למקצוע בכדי שקביעתו שתרופה מסוימת יעילה תהיה מקובלת על ידם ותאומץ בשיטת הפצה של "חבר מביא חבר". מתוך כלל המשתנים שנבדקו עלה כי על הרופא להיות חבר רגיל בסגל העובדים של מוסד רפואי מקובל. עליו להשתתף באופן פעיל בישיבות הסגל. לעובדת היותו של הרופא במשרד משותף עם רופאים נוסףים יש חשיבות רבה על יכולת החלפת הידע באופן לא רשמי. בנוסף, עליו להיות מוכר על ידי רופאים אחרים כ: כמקור מידע, מישהו שניתן להתייעץ אתו, חבר וכשותף לשיחה. כלומר, גם הרשתות שלכאורה אמורות להיות מקצועיות, מבוססות חזק מאד על קשרי גומלין חברתיים המתוחמים בתוך מסגרות העבודה.   

ישנם סוגים רבים נוספים של רשתות בעלי מאפיינים שונים. המשותף לכל המבנים הללו הוא מערכת של קשרי גומלין בין המרכיבים האנושיים של הרשת כאשר התווך יכול להשתנות: החלפת נוזלי גוף באינטרקציה ישירה בין הסדינים, שיחות והחלפת דיעות, עבודת צוות על כל הבטיה, שימוש בתווך אלקטרוני ובטכנולוגיה מתקדמת או כיוצא באלו. אך עדיין, הרשת היא תשתית יסוד חיונית לתרבות אנושית הנשענת על ידע (לסוגיו השונים).   

המאמצים הכבדים שעשה ארגון האומות המאוחדות בקידום של אוכלוסיות חלשות בארצות העולם השלישי נתקלו לעיתים מאד קרובות בחסמים שהציבו הרשתות החברתיות הללו על החדרת ידע חדש. אחד מהניסיונות להנחיל לתושבי הכפרים בפרו את מנהג הרתחת המים ממחיש את הבעיה. הרתחת המים כשיטה נועדה להקטנת שיעור התחלואה והתמותה כתוצאה מתנאי תברואה ירודים. לוס מולינס, כדוגמה, הוא כפר המונה כ- 200 משפחות כאשר רוב התושבים עובדים בעבודות חקלאות פשוטות כשכירי יום. לכפר יש שלושה מקורות מים, כולם מזוהמים:

• מאגר עונתי קרוב לכפר, מים הכי טעימים והכי מזוהם.
• מעיין במרחק של כשני ק"מ מהכפר.
• באר ציבורית בכפר שאת המים שלה שונאים כולם.  

המים מובלים בפחים, קערות ובמיכלים שונים, בדרך כלל מהמאגר או מהמעיין וברור לכול זר (הכוונה היא למי שאינו תושב הכפר) בעל השכלת יסוד בתברואה ציבורית המגיע אל הכפר כי הרתחת המים תשפר מהותית את מניעת המחלות הנפוצות מאד בין התושבים. דיווח האו"מ מתאר את ניסיונה של נלידה, שליחת הארגון, ליצור קשר עם שלוש נשים בכפר במטרה ללמד את חשיבות הרתחת המים במניעתן של מחלות:   

• גברת A: כבת 40 חולה בזיהום סינוסים, ידועה בכפר כאישה "חולה", חסרת כול הבנה בנושא חיידקים ונוהגת לפי תורת "חם"-"קר" המקובלת בכפר. A מרתיחה את מי השתייה כבר שנים.
• גברת B: המשפחה הגיעה לכפר לפני זמן לא רב ו- B פתוחה לשינוי בגלל מקום מגוריהם הקודם. B מרתיחה את המים בעקבות הסבריה של הרופאה.
• גברת C: ממשפחה טיפוסית, לא מרתיחה מים.  

תורת "חם"-"קר" של האזור אומרת כי לאנשים חולים אסור לאכול ולשתות מזון בטמפרטורות קיצוניות. לא חם מדי ולא קר מדי. מים רגילים נחשבים למזון "קר", לכן גברת A שהיתה ידועת חולי נהגה להרתיח את מי השתיה כדי להוציא אותם מהמצב הקר בו היו. היא נהגה להרתיח את המים ואז לאחר שהצטננו קצת והיו פושרים נהגה לשתות אותם. אך זהו מנהגם של אנשים חולים ולא יעלה על דעתם של הבריאים לנהוג כך דרך שיגרה.  גברת B התחברה מאד לנלידה ואימצה במהירות את הרעיונות והידע החדש. הבעיה היחידה הייתה שהיא השתייכה למשפחה שהגיעה לכפר זה לא מכבר, לא הייתה מרושתת במרקם החברתי הישן והייתה חסרת השפעה לחלוטין.  גברת C הייתה מובילת דיעה, קשורה בקשרים קרובים לראש הכפר ולרוב המשפחות הותיקות, אך היא ראתה ברעיונותיה של נלידה הבל ורעות רוח ובהתאם גם סירבה להרתיח את המים. כמובן שרובן ככולן של המשפחות בכפר הלכו בעקבותיה והניסיון הוכרז ככשלון.  

כל הזרמה של ידע חדש הוא תהליך של פעפוע המתבצע בערוצים מסוימים, לאורך זמן, ובין חברים של מערכת חברתית. כלומר בתוך הרשת האמורה. זהו סוג מיוחד של תקשורת העוסק ברעיונות חדשים ובידע חדש. זהו סוג של תהליך בו המשתתפים יוצרים וחולקים במידע בכדי לאפשר הבנה הדדית. אבל תהליך הפעפוע ברשת אינו מוכר את עצמו ואיננו טריוויאלי. למשל, חקר תולדות מחלת הצפדת בצי הבריטי מראה כי:

• בשנת 1601 גילה גיימס לנקסטר את השפעת הלימון במניעה ופרסם אותם בחוגי הרפואה של אנגליה של אותם הימים.
• בשנת 1747, חזר ד"ר גיימס לינד על ניסויי המניעה בעזרת לימונים, אישר את ממצאיו של קודמו וחזר ופרסם את התוצאות.
• אבל, האדמירלים של הצי הבריטי אימצו את הטיפול רק ב- 1795.
• הצי המסחרי עשה זאת באופן רשמי רק ב- 1865.

 לקח לידע הזה כ- 260 שנה לחלחל אל מקבלי ההחלטות בצורה גורפת. לעומת זאת: חימוש, אוניות חדשות ונשק חדש אומצו במהירות רבה. למה מניעת צפדת לא? מכיוון שקרוב לודאי שאפקט ה"תוכן הטורקי" עבד גם כן. למי שאינו זוכר: ב"נסיך הקטן" מסופר על תוכן טורקי שגילה כוכב חדש. אבל בגלל שהיה לבוש בבגדים מסורתיים ולא היה מחובר לשאר האסטרונומים, לא נשמעה דעתו. לאחר זמן כשהגיע לועידה הבאה בבגדים מערביים והתחבר אל בעלי המקצוע, מחאו לו כולם כף על תגליתו החשובה.  

דוגמה נוספת למכשול בתהליך הפעפוע הוא סיפור המקלדת של דבורק. עד שנת 1900, בערך, בוצעה ההקלדה של מסמכים בעזרת הקלדת שתי אצבעות במכשיר פשוט מאד. באותה תקופה, עם אמצאתה של מכונת הכתיבה המשוכללת יותר, פותחה הדפסת מגע שהרימה מנוף שבקצהו האות המתאימה. בגלל המיומנות שרכשו הקלדניות, נוצר מצב בו עקב הקלדה מהירה נתקעו המנופים זה בזה ועיכבו מאד את תהליך ההדפסה. בכדי להקשות על הקלדניות ולהאט את מהירות ההדפסה, פותחה מקלדת ה- QWERTY. המקלדת נקראת כך בגלל סדר האותיות משמאל לימין בשורה העליונה. לאחר שהומצאה המכונה החשמלית ובוטל הצורך במכניקה הפשוטה של מנופים, המציא דבורק בשנת 1932 מקלדת שסדר האותיות בה נקבע לפי שיעור השימוש בהדפסה:

האותיות AOEUIDFTNS מוקמו בשורה מרכזית והן מהוות כ- 70% מכלל ההקשות בהקלדה אנגלית. השורה עליונה כללה כ- 22% ובשורה התחתונה, שאר ה- 8%.  באיזה סוג מקלדת משתמשים כולנו היום - כל אחד יכול להתבונן במקלדת שלו ולנסות לענות בעצמו על השאלה מדוע לא הוחלפה השיטה שנועדה מלכתחילה להקשות על ההקלדה בשיטה מהירה יותר.  

המקור לחלק מהדוגמאות:

Rogers E. M., 1995, Diffusion of innovation, 4th ed., The free press ISBN 0 – 02 – 926671 –8