ראה, אנוכי ה' אלוקיך 

זה מול זה ברא ה', ערש"ק ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה.

אומרת התורה, ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה.בהפטרה או' ישעיהו "הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי, ואנכי בראתי משחית לחבל".

הקב"ה ברא בעולמו מציאות, מציאות זו הינה מציאות פשוטה, אין בה לא טוב ולא רע.האדם המשתמש, רותם מציאות זו לצרכיו.יש וצרכיו הינם יוצרים ובונים, המציאות הפשוטה מסייעת בידו, יש וצרכיו הינם מכלים, גם אז המציאות הפשוטה מסייעת בידו.

המציאות הפשוטה נבראה ע"י הקב"ה על מנת לסייע בידי האדם, סיוע בקיום ובבנית עולמו של הקב"ה.

או' הנביא, האש, יש והיא בידי הנפח, נפח באש ובפחם ליצור כלי, יש והאש הינה מכלה ומשחיתה.יש והכלי הנוצר ע"י האש הינו כלי בונה ומקיים, יש והכלי הנוצר ע"י האדם באמצעות האש אשר הינו הורג, מכלה ומחריב.

כל מציאות הבריאה אשר ברא הקב"ה יש לה שני פנים.גם אמצעי הייצור, האש,כמשל, יש ותשמש לבנייה, יש ותשמש לכילוי וחורבן.גם כאשר השימוש באמצעי, האש, הינה ליצירה ולא לכילוי, יש ויוצר כלי בונה, יש ויוצר כלי משחית.

הנבואה, המופתים ניתנו בעולם.הנבואה והמופתים הינם אור פשוט, בעינינו נראים הדברים כחריגים לא מציאותיים.בעיני אדם, תפיסת אדם, נראים כמופתים.למעשה המציאות כולה הינה מופת.כיוון שלכל הורגלנו כדבר מציאות ולא כדבר נס בכל רגע ורגע ע"כ מתקשים אנו לראות את ניסיך שבכל רגע ורגע.בראותנו דבר חריג אשר אין אנו רגילים בו, נחשב זה כמופת וכסימן בענינו.מופת וסימן זה בהינתן בידי האדם יש בכוחו לקרב ויש בכוחו ח"ו לרחק, לרחק האדם מעל אלוקיו.מצווה התורה, "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת", היינו הדבר שאמר הנביא, התקיים ואו' לך נביא זה נלכה ונעבדה אלהים אחרים...לא תשמע אל דברי הנביא ההוא..

אומרת התורה ראה, שים ליבך, פתח עיניך וראה.אנוכי נותן לפניכם, אני, הקב"ה, נותן בפניך האפשרות הברכה או הקללה.תמיד הבסיס הינו "אנוכי" אין אחר, כל אשר תראה אין ביכולתו להסירך מעליי.

אנוכי ה' אלקיך.

שבת שלום

דויד לקס _אמת