רופא המניעה העברי הראשון 

המטרה הרפואית הנעלה ביותר היא של ריפוי והארכת חיים. רפואת העתיד היא אחד הגורמים העיקריים לכך שעד מחצית המאה הנוכחית יגיע העולם המערבי לשני מיליארד בני אדם מעל גיל 50 ול- 3 מיליון מעל גיל מאה. אולם, ההישג יביא גם השלכות שליליות, כמו קפיטליזם רפואי במימדים שלא הכרנו, וקיטוב בחברה בין תתי אוכלוסיות. החיים הארוכים יכתיבו מחד עוני במימדי מגיפה בקרב קבוצת הזקנים, ומאידך ייצרו אנשים שיממשו בהצלחה את חייהם הארוכים. במונחים אחרים אנו נהייה עדים לשונות עצומה בתפקוד אנשים, בהפרשי גיל של 20 ואף 50 שנה.

זיקנה היא תקופת חיים קצרה, של כ- 8 שנים בממוצע, בערוב חייו של אדם. בספרי, בפרק שנקרא 'הפסיכולוגיה הישנה והשגויה של הזיקנה', אני מסביר עד כמה ההגדרה של גיל הפנסיה מימי הקנצלר ביסמארק, שהוטמעה כגיל הזיקנה האוניברסאלי בימי רוזוולט, מטעה. אנשים זקנים היו מאז ומעולם, אך תוחלת החיים הממוצעת מעולם לא חצתה, עד ללואי פסטר, את מחסום 40 השנה, בדומה למצב המתרחש גם כיום בחלק ממדינות אפריקה. שכבת הגילאים המשמעותית הראשונה של זקנים  נצפתה על ידי פסיכולוגים וסוציולוגים לפני 50 שנה בלבד. החוגים הראשונים לגרונטולוגיה (חקר הזיקנה) באוניברסיטאות חיפה ובאר שבע חוגגים רק בר-מצווה להיווסדם, אך המחקרים שלהם מראים שבניגוד לדימוי, זקנים, במובן הפתולוגי של ההגדרה, מונים כחמישית בלבד מאלה המוגדרים כזקנים.

למעשה, אנחנו נמצאים כיום בהתהוותה של שכבת גילאים חדשה, בגילאי 50 לערך ועד גילאי ה- 80, ובקרוב עד גילאי 3 ספרות, המבודלת משכבת הזקנים שמעליה בהעדר תחלואה, וירידה פיזיולוגית ומנטאלית לאורך עשרות שנים. קבוצה זו אני מכנה בספרי 'אנשי הגיל השני', אלה שזכו למחזור חיים נוסף.  במצב של 'מגה חיים', כלומר, תוחלת חיים ארוכה מאד במונחי הזמן המוכרים כיום, שכבה זו תהיה הגדולה ביותר מבחינה כמותית, החשובה ביותר מבחינה שיווקית, והמשפיעה ביותר על שינוי אורחות החיים, המרקם החברתי ומבנה המשפחות.

שכבת גיל חדשה זו תכתיב בשנים הקרובות גם שינויים בחלוקה המסורתית  של רפואת ילדים, משפחה וגריאטריה לעבר שתי התמחויות חדשות: רפואת המניעה ורפואת התחזוקה.

רפואת המניעה מופיעה במטרות המאה ה- 21 של ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות וקופות החולים וקשורה קשר ישיר להארכת תוחלת החיים, על ידי דחיית הופעתן של המחלות הכרוניות. העיקרון פשוט; מדוע לנסות ולעסוק בגילוי מוקדם של מחלות ('מניעה שניונית') אם ניתן למנוע את הופעת המחלה כלל.  המציאות מראה שידע רב כבר קיים, וכל רופא בתחומו עוסק גם במניעה. לדוגמא, חיסונים לתינוקות בני יומם, מתן ברזל מגיל 4 חודשים למניעת אנמיה, חיסונים נגד סרטן צוואר הרחם לנשים צעירות או בדיקות פרופיל שומנים לאנשים מתבגרים בקבוצות סיכון. גם קופות החולים עוסקות בהדרכה לשמירה על BMI תקין, הימנעות מאלכוהול ועישון או מתן ערכות לגילוי דם סמוי לבני 50 ומעלה. אלא שבחוברת ההנחיות הקליניות של ההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי המשפחה לקידום תחום המניעה עולות הבעיות המרכזיות: קוצר זמן אצל רופא המשפחה, חוסר מודעות, אי הקצאת משאבים והעדר פיתוח בתחום הפרטי, שכן הרווח שלהן מבוסס על תרופות לחולים, ומניעת מחלות אינה כלכלית עבורם.

כבר כיום מקומות עבודה רבים נוהגים לשלוח את עובדיהם הבכירים לבדיקות תקופתיות במכונים פרטיים ולבדיקות סקר. האמרת הביקושים למניעה היא שתיצור את השינוי. המודעות שחיים ארוכים אפשריים אך אינם מובטחים תביא לכך שאוכלוסייה גדלה והולכת תנסה לדחות את הופעת המחלות הכרוניות. התוצאה תהיה פיתוח דיסציפלינת הרפואה למניעה. לפיכך, אני ממתין לראשון, שיציג עצמו כך: "שלום אני רופא המניעה העברי הראשון שזוהי כל מומחיותו ועיסוקו היחיד. הלקוחות שלי הם אנשים בריאים שמבקשים למקסם את חייהם ולדחות את הופעתן של המחלות הכרוניות".  

בעוד שרפואת המניעה ממוקדת בתחילת 'הגיל השני' ומבוססת על ידע קיים, רפואת התחזוקה מבוססת על מחקרי ההווה הנחשבים כ'רפואת העתיד', ומיועדת לקצה קבוצת הגיל, לחולים שמיצו את יכולתה של הרפואה כיום לאריך את חייהם ובמצב בו גופם  הגיע לשלבים האחרונים של  הקריסה הפיזיולוגית.  בתחום הזה של הארכת חיים ישנם מחקרים עכשוויים שכבר הראו התכנות, כמו תאי גזע עובריים, התערבויות גנטיות לרבות שימור פעילותם של גנים המשמשים כ'שומרי סף' בפני הזדקנות, טכנולוגיות מהפכניות לאבחון מתחום הננו-טכנולוגיה, כל מה שקשור להפעלת אברים מכנית ו'קשר מוח מחשב'. זהו תחום רחב, 'חם' מאד מחקרית, כולל רישומי פטנטים והשקעות ממשיות.

כאמור, ההישגים לא יהיו נגישים לכל בני האדם במידה שווה. למעשה, כבר כיום המשאבים הרפואיים שכולנו משלמים עליהם אינם נגישים לכל באופן שווה. עובדה היא שכבר כיום בישראל הפערים בין תוחלת חיים ממוצעת של תתי אוכלוסיות שונות מגיעים לכ- 20 שנה. האם ישנו פיתרון לקיטוב הצפוי בחברה, שינבע מהצלחת המחקר  להארכת חיים? 

לדעתי כן!

יתרה מכך, המדינה הראשונה שתראה לטווח ארוך, תיתן למחקר הרפואי את מלוא המשאבים וההכשרה לחקור וללוות את אזרחיה לפי עקרונות רפואת המניעה ורפואת התחזוקה – תוביל חברה שלמה למגה חיים ותהווה 'אור לגויים' בתחום, שישתלם גם כלכלית.  

המאמר התפרסם בעיתון הארץ ב 21.8.2011 במדור בריאות בעריכת דן אבן