בס"ד
לא אהבתי אותו,את הילד הקטן הזה.אפילו שזה לא יפה,לא הומני ולא בוגר מצידי לתעב אותו כ"כ.
לא רציתי שיתקרב אליי,שייצמד,ימשוך בחצאית ויגע לי בלב.
רציתי לנער אותו ממני,לשים אותו בלול,להנמיך את המזרן הכי נמוך שאפשר-שאפילו עם סולם לא יוכל לצאת.
זה לא היה יפה.כולם רצו לתבוע אותי,העו"ס כמעט הגיעה-
ואני בשלי.
לך מכאן,תינוק!
והוא בכה,כ"כ בכה ואח"כ צרח עד שנגמר לו הקול.הוא היה צרוד ואומלל,כולו טבול בדמעות וממש חסר כוח,מותש,עייף-אבל מתעקש.
הילד שבי.
הקטנצ'יק הזה שנשאר בי עוד מימי הילדות הלא כ"כ רחוקים.
התינוק הזה שזוחל בכל פינה,מושך עציצים,שובר צלחות,כוסות אפילו שעוד לא הזמן.
זה שזורק את כל הלגו החדש שקנו לו דרך המרפסת אל תוך השלולית בחצר או אל תוך המרפסת של השכנה-שאף פעם לא גרה מתחתינו.
כמה שניסיתי להסביר לו שזה לא מתאים ועם ת"ז וקידומת שונה לא מתנהגים כך-
הוא בשלו.
והוא הפריע לי להיות דיפלומטית,הוא הרס את הפוזה האינטליגנטית שלי,הוא ריסק את הריחוק וקירב את החולשה,הוא ניתק את הרשמיות מכל הגינונים שבה.
הוא השאיר אותי לוחמת עם איפור מלא ועקבים שרוקעים על הרצפה,הוא גרם לי להיות מקנאה,שונאת ונוטרת-אפילו שכבר כמעט יש לי תעודה.
הוא חשף לכל מי שהביט קצת יותר שמידות טובות הן תפאורה,הוא גילה לי את הלב שהתפרץ לפעמים לא בשורה הנכונה.
הרגשתי שהוא מפריע לי לחייך חלק,הרגשתי שהוא מעוות לי את השפתיים לבכי,הרגשתי שהוא מביא לי את הדמעות לעיניים דווקא במקומות שהן היו חייבות להשאר יבשות.
תינוק אחד,לך מכאן!
אבל הוא התעקש להישאר כאן-הוא לא הבין רמזים-כמו כל הילדים שלא מבינים שעכשיו זה שיחה של גדולים.
והוא המשיך ללכת איתי לכל פינה,לעלות איתי עוד כיתה ועוד כיתה.
הוא החליף איתי קידומת ועוד אחת.
ולפי איך שאני רואה אותו-הוא הולך להמשיך ללוות אותי כל הזמן.
ילד קטן שבי,תישאר.
תמשיך לסלול את הדרך בזחילה,כמו שרק אתה יכול.
תמשיך לגרום לי לחייך בלי שליטה כדי למחוק מילה שלא במקום.
תמשיך להשאיר בי את חותם התמימות שלך בתוך ים של תחכום מרושע,
תמשיך להיות איתי ולומר בכנות,ללחוש אל אוזניי את כל האמת שרק אתה יודע.
תהיה אתה,ז"א מה שאני-אותו גרעין קטן שממנו צמחתי לאדם,אותן תכונות בסיס שבלעדיהן הייתי סתם עוד אחת בעולם.
עוד אלמד לאהוב אותך,ילד שבי,על כל החסרונות והנפילות.אומרים שילדים נופלים הרבה-אבל גם נרפאים מהר ממכות.
תמשיך לחייך בטוב לב שיש רק לילדים.לפחות זה יהיה טיפה מן הים של משהו אמיתי של חיים.
ייתכן שתמשיך גם לשנוא ולקנא-ואז אצעק עליך שתפסיק.יכול להיות שתגרום לי לבכות-אבל זה ימחק לי משהו שמציק.
אולי זה נס שאתה קיים כדי לסדר מבפנים את כל הבלבול,בפשטות טובה של ילד שלא מבין שום תחכום.
ילדון שבי,אני אשתדל להיות גאה בך-גם אם אשתיק אותך לפעמים,אשתדל לחיות איתך בשלום בעז"ה עד מאה ועשרים.
אתה תעזור לי להבין ילדים אחרים-גם אם מס' ימי ההולדת שלהם לא קטן.
אתה תזכיר לי תמיד מי אני,מאיפה באתי ולהיכן.
אני אתפלל שתגדל כדי שתלמד שלא הכל משיגים ע"י דפיקות בידיים ורגליים.
אני אתפלל שאגדל ואבכה כמוך,כל הזמן-רק לאבא שבשמיים.
