לקויות למידה- הסברים ודרכי טיפול - לאלו שהחליטו לא לוותר!!!! 

מהו ליקוי למידה?
ליקויי למידה היא כאשר יכולת הלמידה, בתחומים שונים, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים. אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. כלומר, התפלגות מנת המשכל באוכלוסיית האנשים בעלי לקויות הלמידה דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית. אדם יכול להיות בעל IQ גבוה, בינוני או נמוך ובעל לקות למידה שמפריעה לו לבטא את יכולתו. קושי בלמידת מיומנויות שרובם הגדול של האנשים קולט באופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל הוא אחד ממאפייני לקות הלמידה. לדוגמא: רוב בני האדם שקוראים וכותבים במשך שנים רבות, אינם כותבים בשגיאות כתיב, אך אנשים עם דיסגרפיה עשויים לכתוב בשגיאות כתיב רבות גם לאחר עשרות שנים של קריאה וכתיבה. אותם אנשים לא יזכרו את האיות הנכון של חלק מהמילים וחלק אחר של המילים הם יכתבו לא נכון אף שהם זוכרים כיצד לאיית אותן. הוראה מתקנת וטכנולוגיה מסייעת עשויים למזער את הבעיה אבל לא להעלים אותה לגמרי.

ליקויי למידה נפוצים:
הפרעות קשב וריכוז – ADHD-ADD והיפראקטיביות
דיסלקציה – קשיי קריאה וכתיבה 
דיסגרפיה – קשיי כתיבה
דיסקלקוליה – ליקות למידה במתמטיקה

בקרב הגיל הרך, ניתן לאבחן ליקויי למידה באמצעות פער הנוצר בין ההישג המצופה לבין ההישג הקיים באחד/יותר מהתחומים – קריאה, כתיבה, דיבור ושפה מדוברת, חשבון, התמצאות במרחב.
 
הפרעת קשב וריכוז ADHD-ADD והיפראקטיביות
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ADHD (Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder), והפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות), ADD - Attention-Deficit Disorder, מוגדרות כהפרעות התפתחותיות הנובעות מפתולוגיה נוירולוגית המובנת באופן חלקי. ל-ADHD יש תסמינים משלוש קבוצות ואילו ל-ADD יש תסמינים מאחת מקבוצות אלה בלבד. ל-ADD אין תסמינים הקשורים בהיפראקטיביות‏‏. סיבת תופעות אלה היא רפואית, אך לצד אנשי מדע הרפואה חוקרים אותן גם פסיכולוגים, חוקרי חינוך ומדענים אחרים. יש מדענים המתייחסים ל-ADHD ול-ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים ביניהן. הערך הנוכחי נוקט בגישה המקובלת, שעל פיה ADD היא מקרה פרטי של ADHD.

מהן הפרעות קשב וריכוז?

 הפרעות קשב וריכוז כוללות מגוון של הפרעות שונות אשר משפיעות על הריכוז ויכולת הלמידה של האדם. מצב מיטבי ללמידה עשוי להיות: חדר שקט, מוזיקה חרישית והרבה ספרים ומחברות. בצורה זו אדם יכול להתרכז במשימה הלימודית העומדת בפניו. לאדם הלוקה בהפרעות קשב, חדר שקט לא יעזור. אותו אדם סוחב איתו את הרעש בתוכו פנימה ויש לו קושי למקד את הלמידה שלו בספרים והמחברות העומדים לפניו. אם נחשוב על סיטואציה שבה אנו מנסים ללמוד בתוך חדר רועש מאוד, כשטלוויזיה דולקת, אורות מרצדים מצד לצד ומערכת סטריאו עובדת בקולי קולות, הרי ברור שלא נוכל ללמוד במצב כזה כיוון שהריכוז שלנו ייפגע. את הטלוויזיה הדולקת ומערכת הסטריאו הפתוחה, סוחבים איתם אנשים שלוקים בהפרעות קשב וריכוז.

כיצד הפרעות קשב וריכוז מפריעות בפועל?
אחד מהכלים החשובים ביותר ללמידה הוא היכולת ליצור מדרג בין הגירויים השונים. לדוגמא: אם ננסה לקרוא תוך כדי שהרדיו פועל, לרובנו לא תהיה בעיה להוריד את רמת ההקשבה שלנו לרדיו, ולהתרכז יותר בקריאה. דוגמה נוספת: תלמידים שיושבים בכיתת לימוד, מסוגלים לרוב למקד את מבטם ואת הקשב שלהם במורה, אפילו אם בחוץ זורחת השמש ועפות ציפורים בשמים. אף על פי שמרבית התלמידים יעיפו מבט לעבר ההפרעה הלא צפויה בכיתה, רובם יצליחו למקד את מבטם חזרה למורה. תלמידים עם בעיות קשב וריכוז יתקשו להחזיר את המבט ולהתרכז מחדש במורה. בעיתם של אותם תלמידים היא בליצור מדרג, או היררכיה בין הגירויים השונים והכל מעניין אותם באופן שווה. 
 
כיצד הפרעות קשב וריכוז משפיעות על הלמידה?
המקום ללמוד הוא אומנם בבית הספר, אך ישנם תלמידים שהקושי שלהם לעשות זאת הוא רב משל האחרים. תלמיד שצריך לשבת בכיתה ולהעתיק מהלוח למשל, מתקשה מאוד לבצע זאת כיוון שלאחר שניות בודדות הוא משתעמם. הלוח נראה לו כמו הר ענק שצריך לטפס עליו והוא מתחיל להסתובב ולחפש את הריגוש הבא. במידה ותלמיד צריך לקרוא מאמר/קטע מספר ואין משהו שמרתק אותו בשניות הראשונות (כמו שקרה לכולנו בעבר) הוא מתחיל להשתעמם, האותיות מתחילות לקפוץ וההבנה של מה שכתוב יורדת באופן דרסטי. אלו הסובלים מבעיות קשב וריכוז בדרך כלל משיגים תוצאות נמוכות יותר ממה שהיה צפוי שיקבלו על פי האינטליגנציה שלהם, כיוון שמבחנים רגילים בהכרח כוללים את היכולת ללמוד, יכולת שדורשת ריכוז רב.

השפעות קשב יחד עם הפרעות למידה:
הפרעת קשב מציפה בעיות ביכולת ריכוז ונסיון ללמוד. לעיתים אנשים הסובלים מבעיה זו סובלים גם מהפרעות ליכולות למידה ספציפיות, כגון קושי לקרוא, קושי לכתוב או קושי בפעולות חשבון. אנשים שמתקשים להתרכז וגם מתקשים לקרוא ולכתוב, בנוסף לכך, סובלים למעשה פעמיים ויכולת הלמידה שלהם ניזוקה מאוד ואף לא קיימת.

טיפול בבעיות קשב וריכוז:
מקובל לאפיין הפרעות קשב וריכוז כמחסור בהורמון מסוים במוח. כדי לטפל במחסור זה, נותנים למטופלים תרופה אשר מספקת את ההורמון באופן מלאכותי. תרופה זו נקראת ריטלין, והיא עוזרת לאותם תלמידים ליצור היררכיה ומדרג בין הגירויים שמקיפים אותם. לאחרונה נשמעות התנגדויות לשימוש בריטלין עקב תופעות לווי, כמו בכל תרופה. ישנם תלמידים אשר עבורם המחסור בתרופה אכן קריטי ובלעדיה הם לא יוכלו ללמוד. ישנם גם תלמידים שעבורם התרופה איננה אפקטיבית ובהם ניתן לטפל בשיטת אלטרנטיביות כמו טיפול בבעלי חיים, הידרו - תרפיה או ספורט – תרפיה.

ליקויי למידה - ריטלין:
תרופת הריטלין הינה תרכובת כימית אשר משפיעה על איזון בחומרים מסוימיים במוח. נהוג לתת טיפול תרופתי לילדים/מבוגרים שסובלים מבעיות קשב וריכוז, ובמיוחד לאותם אנשים שהפרעת הקשב מתבטאת גם בהיפראקטיביות.
 
דיסלקציה - קשיי קריאה וכתיבה
דיסלקציה הינה הפרעת למידה מולדת הקשורה בשפה, קריאה, כתיבה ואיות. הפרעה זו נובעת מכשל בארגון עיבוד וניתוח מידע.

קשיים שפתיים:

חולשה בתחום אוצר המלים

קשיים בקליטת דברים הנאמרים בקצב מהיר

קושי להקשיב להרצאות ולכתוב בו-זמנית

קושי לארגן רצף עלילתי/רעיוני

טעויות בתחביר ובמילות קישור

קשיים בשליפת מלים

קושי בהגיית מלים בעלות הברות רבות

קושי בלימוד שפה זרה

פער משמעותי בין רמת ההבעה בעל-פה לבין רמת ההבעה בכתב, לטובת הראשונה

קשיים בקריאה:

קושי טכני בקריאה של חומר רב

קושי בהבנת הנקרא למרות קריאה טכנית תקינה

קריאה אטית מאוד

קושי בהבחנה בין עיקר לטפל

קשיים בכתיבה:

כתב יד לא ברור

שגיאות כתיב מרובות

קשיים בבניית משפטים

קשיים בארגון התחלתי של משימת כתיבה

בעיות בארגון של רצף

קשיים במתמטיקה:

קושי בהבנת השפה המתמטית

שליטה חלקית בלבד בפעולות אוטומטיות בסיסיות

קושי בזכירת נוסחאות או רצף של פעולות חשבוניות

היפוך מספרים וסימנים

הפרעות בהתמצאות בכיוונים

קושי בהעתקה ובקריאה של בעיות

קשיים במיומנויות למידה:

קושי בארגון הזמן

קשיים בהתמדה בביצוע משימה

קשיים בשילוב מידע ממקורות שונים

קשיים בזכירה ובשינון

קשיים בשימוש טכני במאגרי מידע מודפסים ואלקטרוניים

קשיים בעמידה במבחן למרות שליטה בחומר

כיצד והיכן מאבחנים דיסלקסיה?

האבחון מתבצע בגיל מוקדם, בו הילד אמור להתחיל ולפתח את מיומנויות הקריאה והכתיבה. 
הסימפטומים השכיחים הם:

היפוך אותיות

קשיים בהעתקה

קשיים בלימוד האלף בית ומספרים

האבחון כולל הערכת התפקוד ההתפתחותי של הילד בשלבי הקליטה, עיבוד ופליטה

כיצד מתבצע תהליך אבחון הדיסלקסיה?
אבחון הלקות מתבצע במכוני טיפול ואבחון. במכונים השונים קיים תהליך אבחון כדלקמן: 
שלב ראשון: איסוף מידע
בשלב זה מתקיים תהליך איסוף המידע על ידי מילוי שאלונים ועריכת ראיון מקיף עם הפונה ו/או הוריו. 

שלב שני: אבחונים שונים
בשלב זה מתבצע אחד/יותר מהאבחונים הבאים: 
• בדיקת כישורי למידה - אבחון דידקטי - אבחון זה בודק יכולות קוגניטיביות (חשיבה ועיבוד מידע, זיכרון, קשב והתארגנות) וגם כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה בעברית. אבחון זה חיוני כבסיס לכל בדיקה של תחומי הלמידה. קיימת אפשרות להרחבת הבדיקה לתחומי ידע כמו אנגלית ומתמטיקה.

אבחון פסיכולוגי - אבחון זה משמש להערכת הפוטנציאל האינטלקטואלי ובדיקת השפעות רגשיות ו/או קוגניטיביות על תהליכי למידה. האבחון כולל הערכת מנת משכל ובדיקה מפורטת של התפקוד הרגשי, בכדי לאפשר אבחנה מבדלת בין קשיים בלמידה עקב גורמים רגשיים לבין לקויות למידה. 
• בדיקת קשב ממחושבת - בדיקה זו משמשת ככלי עזר לאיתור הפרעות קשב וריכוז באמצעות בדיקת היכולת של הנבדק לעמוד במטלה מתמשכת ומשעממת יחסית. הבדיקה נעשית בעזרת מחשב ומבוססת על ניתוח התגובה לגירויים השונים המופיעים על המסך, כגון השמטות, תוספות שגויות וכדומה. במידה ואותרה בעיית קשב וריכוז בשלב הראשון של המבדק, ניתן להשתמש בבדיקה זו להערכת יעילות הטיפול התרופתי. 
• הערכה פסיכיאטרית - בדיקה קלינית המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות ו/או רגשיות נלוות ולהשפעתן על תהליכי הלמידה ולהתוויית טיפול בהתאם לנדרש. הבדיקה נעריכת על ידי מומחים בתחום. ההערכה מתייחסת למכלול המידע שנאסף ויוצרת אינטגרציה של מכלול הנתונים.
שלב שלישי ואחרון: הערכה וסיכום. 
בשלב זה נערכת שיחת סיכום עם הנבדק ו/או הוריו, בה ניתן הסבר על האלמנטים השונים המשפיעים על לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב וכן המלצות לטיפול ולמעקב. בתום התהליך ניתן דו"ח כתוב אשר כולל את מסקנות המבדקים, המלצות לטיפול ובמידת הצורך, המלצות להתאמות בדרכי ההבחנות. 
דיסלקציה מופיעה בקרב כלל הגילאים, אך ביטוייה בדרך כלל משתנים עם הגיל. לקות זו מתבטאת בקושי בדיבור, התבטאות מילולית, אוצר מילים דל ובעיות קשב. בקרב מבוגרים היא מתבטאת בקשיים במודעות לפענוח הקול ובמיומנויות קריאה וכתיבה. דיסלקציה פוגעת גם בגברים ונשים אך החלוקה אינה שוויונית, כ- 20% מסה"כ הגברים סובלים ממנה לעומת כ- 5% מהנשים.

מה גורם לדיסלקציה?
דיסלקציה היא לקות ספציפית, מתוך ליקויי למידה. מדובר בלקות קריאה המאופיינת בקשיים ברכישת השפה הדבורה, בקריאה ובאיות, בהבעה בע"פ או בהבעה בכתב. הקשיים הללו משקפים חוסר יעילות של תהליכי העיבוד הפונולוגיים במוח. אין קשר בין הקשיים הללו לגיל, מנת משכל, לקות התפתחותית או לקות חושית. היום קיים מחקר מקיף להבנת הגורמים לדיסלקציה והמנגנון הפתולוגי המחולל את הדיסלקציה טרם נמצא. נמצאו הבדלים שונים, על ידי נוירוביולוגים, במבנה המוח בין אלו הסובלים מדיסלקציה לאלו שלא. דיסלקסיה יכולה להיות נרכשת/התפתחותית:
• דיסלקסיה נרכשת - נגרמת מאירוע, חבלת ראש פיזית, דלקת אוזניים חריפה או בדרך כלל אצל אדם שכבר למד לקרוא בטרם הפגיעה. 
• דיסלקסיה התפתחותית - קיימת מלידה וסיבותיה תורשתיות.

כיצד מטפלים בדיסלקציה?

הטיפול בדיסלקציה מותאם לסוג הדיסלקציה המאובחן, כשהוראה מתקנת היא הטיפול הנפוץ. מלבד הוראה מתקנת ניתן להשתמש בהקראה ממוחשבת וספרים מוקלטים ו/או סיוע אנושי (מקריא). הפתרונות לבעייה מגוונים ותלויים באופיים ואישיותם של הדיסלקטיים. אך הדרך שמתאימה לרובם היא: 
• אימון וגירוי החלק הפונטי, האחראי על ההגיה המדוברת
• העשרת אוצר המילים
• העמקת התפישה והבנתה של המילה
• הגברת שטף הקריאה
ישנה שיטה בה הקריאה חייבת להעשות בקול רם בנוכחות קורא מיומן המתקן את צלילי המילים, באופן זה בונה לעצמו המוח את ההקשר בין המילה המדוברת למילה הכתובה. כיום ניתן להעזר באמצעות תוכנות מחשב. ככל שמאתרים ומאבחנים את הדיסלקציה מוקדם יותר, קל יותר לסייע למאובחן. לדאבוננו, בתי הספר אינם טורחים לערוך מבדקים מקסימים, אלא ממתינים ורק כאשר הבעייה כבר מושרשת ועמוקה מתחילים לאבחן את הסיבה לקשייו של הילד. מומחים בתחום מאמינים כי יש לאתר את הדיסלקטיים כבר בגני הילדים על מנת למזער את הנזקים הפסיכולוגיים, כהפחתת הערך העצמי שלהם. בנוסף, בדיקות במוחם של דיסלקטים אשר למדו לקרוא בשיטות המיוחדות בגיל הרך, העלו כי חלה נסיגה בדיסלקציה וכי מוחם כמעט זהה לזה של ילדים מיומני קריאה. למרות הכל, לא קיימות שיטות אינסטנט מהירות. לדוגמא: סטודנטים הלוקים בדיסלקציה נאלצים להשקיע זמן ומאמץ רב בלימודים. 

דוגמאות לסוגי טיפולים:

הוראה מתקנת:
שיעורים פרטניים/בקבוצות קטנות מאוד (2-3 ילדים). הטיפול ממוקד לקשיים בהם נתקלים הילדים בקריאה, כתיבה וחשבון. גם קצב הטיפול מותאם לילד, נעשה בעזרת שיטות לימוד ייחודיות ומאפשר לילד לרכוש מיומנויות בסיסיות אותן התקשה לרכוש בביה"ס. הוראה מתקנת אינה מתקנת את הלקות, אלא מסייעת לילד להתקדם ולצמצם פערים, במטרה לסייע לו להצטרף לקצב הלימוד בכתה.
 
אסטרטגיות למידה:
קורס/שיעורים פרטיים המומלצים לעתים קרובות לילדים עם ליקויי למידה, בדרך כלל בגיל חטיבת הביניים והתיכון. הקורסים מקנים שיטות למידה המסייעות לילד עם הלקות ודרכי התמודדות עם החומרים הבית ספריים, למידה יעילה יותר לבחינות, ארגון חומרים בצורה המאימה עבורו וכדומה. הקורס מקנה שיטות למידה שונות. כל ילד יכול לבחור את השיטות המתאימות לו ביותר לכל מטרה. ילדים רבים רוכשים את אסטרטגיות הלמידה באופן ספונטני מתוך התנסות בלמידה בביה"ס, לילדים עם ליקויי-למידה קשה יותר לרכשן באופן זה. 

ריפוי בעיסוק:
ילדים רבים עם ליקויי למידה סובלים גם מקשיים בתפקודים מוטוריים בסיסיים, גסים ועדינים (כגון, תיאום עין-יד, שיווי משקל, בקרת כח, הפרדת תנועה, ארגון והתמצאות במרחב, גרפומוטוריקה וכו'). טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק מתמקד בשיפור התפקודים הללו, לרב בעזרת דרכי משחק מהנות. הטיפול ניתן על ידי איש מקצוע (מרפא בעיסוק) ונערך בין שעה לשעתיים בכל שבוע, בתקופה של מספר חדשים עד שנתיים. 

ריפוי בדיבור:
לילדים רבים עם ליקויי למידה ישנם ליקויי שפה שונים (כגון, אוצר-מלים דל, קושי בהבעה בע"פ, קושי בשליפת מלים, קושי בשיום וכו'). ליקוי זה הינו ליקוי מולד, ילדים רבים עם ליקוי שפה עשויים להיחשב כבעלי לקויות למידה בהגיעם לגיל ביה"ס, במיוחד אם לא טופלו כראוי, זאת מאחר והשפה המדוברת מהווה את הבסיס לשפה הכתובה. קלינאיות התקשורת הוכשרו במשך שנים לטפל בבעיות במוקדי קושי ולהביא ילדים לרמת תפקוד נאותה בתחום השפה המדוברת. גם הטיפול הזה ניתן על ידי איש מקצוע (קלינאית תקשורת) ונערך בין פעם לפעמיים בשבוע, במשך מספר חדשים עד שנתיים. 

טיפול פסיכולוגי:
טיפול זה מתבצע באמצעות שיחות/משחק, שמטרתו ליצור זירה מוגנת אשר מאפשרת התמודדות עם קשיים בהתארגנות ותפקוד במישור הרגשי. במסגרת הטיפול הילד לומד להתמודד עם רגשותיו וקשייו ולקבל את עצמו. הטיפול ניתן על ידי מטפל פסיכולוג קליני, שיקומי/חינוכי מומחה, ונערך בין שעה לשעתיים בכל שבוע. במרבית המקרים הטיפול אינו תחום בזמן (כלומר, אין תקופה מוגדרת מראש) ויכול להמשך כל עוד המטופל מעוניין בו. קיימת אפשרות להדרכת ההורים על ידי הפסיכולוג המטפל, בסוגיות של התמודדות עם התנהגות הילד בבית או בביה"ס, מתן סיוע ותמיכה לילד, בעיות משמעת, הרגלים ונורמות וכדומה. הטיפול הפסיכולוגי יכול להינתן באופן פרטני, משפחתי וקבוצתי. 
 
טיפול באומנות, במוזיקה, בתנועה:
טיפול זה עובד על המישור הרגשי, בדומה לטיפול הפסיכולוגי, ומשתמש באמנות פלסטית, במוסיקה/בתנועה כדי להעלות אל פני השטח תכנים וקשיים רגשיים ולהתמודד עמם. הטיפול ניתן על ידי מטפלים מוסמכים, בעלי תעודת התמחות באחד מהתחומים.

טיפול בשיטת ורדי:

שיטת ורדי מאמינה, כי מימוש היכולות הינו רב ממדי, ויכול לבוא לידי ביטוי בממד הרגשי, הפיזי-גופני והקוגניטיבי וכי ניתן לאבחן ולתקן ליקויים וקשיים אלו בכל שלב באמצעות פעילות מטורית- גופנית ולעזור לאדם להגיע למיצוי היכולות האישיות הטמונות בו.

כיצד ניתן לבדוק את עצמכם:
א. האם אתם מאלו שכותבים עם הרבה שגיאות כתיב?
ב. האם יש לכם קושי בקריאת טקסטים או בהבנתם או לחילופין אינכם מסוגלים להעתיק טקסט 
ללא שגיאות?
ג. האם אינכם מסוגלים בחשבון לכתוב בצורה מסודרת ולפתור תרגילים ובעיות כפי שמצפים מכם?
ד. האם אתם לא יכולים להתרכז במשך חצי שעה שלמה בלי סטיות מהנושא?
ה. האם אתם יכולים לצבוע ציור לפי הקוים בלי לצאת מהם?
ו. האם אתם לא מבינים את החומר הנלמד מייד אלה לוקח לכם מספר ימים?
אם אחד או יותר מהדברים השאלות למעלה נוגעות אלייך, סביר כי את/ה סובל/ת מלקוי כלשהו ולכן עלייך לפנות למומחים המאבחנים את הדיסלקציה.

דיסגרפיה - קשיי כתיבה
מהי דיסגרפיה?
דיסגרפיה מתייחס לכל מיני סוגים של הפרעות כתיבה. מהלך הכתיבה כולל תהליך קוגניטיבי מורכב ורב-שלבים. פגיעות שונות בתהליך זה מולידות דיסגרפיות שונות, וטיב הדיסגרפיה נקבע על ידי השלב המסוים בתהליך זה אשר בו חלה הפגיעה, כך שכל דיסגרפיה מתבטאת בסוג שונה של טעויות במהלך הכתיבה: 
• פגיעה במסלול הלקסיקלי עלולה לגרום לדיסגרפיית שטח, העשוייה להתבטא 
בטעויות רגולריזציה (כמו כתיבת "רוש" במקום "ראש")
• פגיעה במסלול הסב-לקסיקלי עלולה לגרום לדיסגרפיה פונולוגית, העשוייה 
להתבטא באי-יכולת לכתוב מילים לא מוכרות
• פגיעה בבאפר הגרפמי-פונמי עלולה לגרום לדיסגרפיית נגלקט, העשוייה 
להתבטא בהשמטת אותיות או החלפתן בתחילת מילים או בסופן.

דיסגרפיה יכולה להיות מלווה בדיסלקציה, אך לא בהכרח. הלקות יכולה להיגרם כתוצאה מליקוי נוירולוגי/מוטורי, בנוסף היא עלולה להיות התפתחותית/נרכשת. בשלל מקרי הדיסגרפיה, תהליך הכתיבה דורש השקעת אנרגיה גבוהה, התמדה וזמן יקר. דיסגרפיה מהווה בעיה מאוד מגבילה ומשפיעה על תפקודי הלמידה בשלבים השונים: מבית הספר היסודי והלאה וכן בעלת השלכות נרחבות על תפקוד לימודי, חברתי ותקשורתי. 
בהמון מקרים מתפתח קושי משמעותי ברכישת הישגים אקדמיים/ביצוע תפקודים יומיומיים שקשורים בכישורי כתיבה. הבעיות הנפוצות שנגרמות עקב דיסגרפיה כוללות קושי בהבעת רעיונות, לעיתים התלמיד שוכח מה רצה לרשום במקור מכיוון ותשומת ליבו מוקדשת למאמץ לזכור דברים אחרים (כגון, באיזו צורה להחזיק את העיפרון). קיים גם קושי להשלים את עבודות הכיתה, שיעורי הבית ואף קושי למקד את הקשב. ניתן לחלק את הדיסגרפיות לשני סוגים עיקריים: דיסגרפיות מרכזיות ודיסגרפיות פריפריאליות. 
• דיסגרפיות מרכזיות: דיסגרפיות שמקורן פגיעה באחד השלבים המרכזיים של התהליך הקוגניטיבי שאחראי לכתיבה. 
• דיסגרפיות פריפריאליות: דיסגרפיות שמקורן פגיעה בשלבים הפריפריאליים של 
התהליך הקוגניטיבי אשר אחראי לכתיבה. 
 
כיצד מאבחנים דיסגרפיה?
עקב כך שכל סוג של דיסגרפיה מתבטא בקשיים בכתיבת סוגים שונים של מילים, האבחון צריך להכיל מטלות כתיבה שונות המבדילות בין סוגי מילים שונות, כתיבה באמצעים שונים. מטרתו של האבחון הדידקטי היא לאבחן לקויות למידה כגון דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. כמו כן, יש לאפיין ולבדוק את היכולות ואת הקשיים בלמידה בתחומים כגון - קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל-פה, מתמטיקה ושפה זרה - ואת המנגנונים שעוזרים ללמידה זו לצורך תכנון הטיפול. בעקבות ביצוע האבחון הדידקטי חשוב לערוך תכנית טיפול וקידום לתלמיד (באמצעות הוראה מתקנת-מקדמת) וגם ניתנות המלצות להקלות והתאמות במבחנים. אבחונים אלו מבוצעים על ידי מאבחנים דידקטיים (שהוסמכו על ידי משרד החינוך, ובידם רישיון כתוב לעסוק בכך) ואצל פסיכולוגיים חינוכיים (שהוסמכו על ידי משרד הבריאות, ובידם רישיון כתוב לעסוק בכך).

טיפול בדיסגרפיה
חובה שהטיפול יותאם לסוג הדיסגרפיה שאובחנה, בדרך כלל טיפול בליקוי למידה נעשה על ידי מורה להוראה מתקנת או קלינאי/ת תקשורת ובמקרה של בעיה מוטורית על ידי מרפא/ה בעיסוק. קיימת אפשרות לשיפור הלקות הספציפית (קריאה, כתיבה, חשבון) על ידי שיפור התיאום בין האיברים הפועלים (עיניים, ידיים ואברי הדיבור). התרגילים מפעילים ישירות את האיברים והמערכות שמעורבים בפעולה המבוקשת. כאשר מדובר בליקויים מוטוריים קלים עד בינוניים, ניתן לשפר את יכולות התלמיד בתחום של הכתיבה. לדוגמא: לאחוז טוב יותר את העט, לשפר את אופן כתיבת האותיות, צורתן, גודלן ולארגן טוב יותר את מרחב הדף. אם זאת, אימון אינטנסיבי בכתיבה יכול להפוך לדבר מעיק עבור הילד ולכן טוב יותר להפנותו להשתמש באמצעים שונים כמו מחשב. 
לחילופין, אם מדובר בבעיה בתחום החשיבה ניתן להפנות את הילד למורה מקצועי, כדי שילמד את אסטרטגית החשיבה וארגון הכתיבה. לדוגמא: הוראה מתקנת הינה הוראה בגישה מיוחדת שמיועדת לתלמידים לקויי למידה ו/או לתלמידים מתקשים. התהליך מתקדם בסיוע במציאת דרכים ושיטות ללמידה יעילה ופיתוח כלים להתמודדות אישית ומכוון ישירות לצרכי התלמיד כדי שיוכל לנצל את כושרו ואת ידיעותיו ויתפקד בצורה הטובה ביותר במסגרת הלימודית. חשוב גם לחזק את דימויו העצמי ותחושת המסוגלות שלו. הוראה מתקנת מתקיימת לרוב על בסיס שבועי (מספר הפגישות בשבוע משתנה בהתאם לצרכיו של הלומד). 
ישנן שיטות שונות ומגוונות לטיפול בדיסגרפיה וכן שיטות טיפול אלטרנטיביות, כגון: שיטת ורדי, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאסור להתייאש וצריך להתמיד בטיפול ולא פחות חשוב לעודד את הילד בכל התהליך.
 
דיסקלקוליה - 
לקות למידה במתמטיקה:
דיסקלקוליה היא קושי למידה ספציפי במתמטיקה. בדומה לדיסלקציה, דיסקלקוליה יכולה להיגרם כתוצאה מגירעון בתפיסה חזותית. הלקות מתייחסת לחוסר יכולת לבצע פעולות במתמטיקה או אריתמטיקה. זהו אחד מליקויי הלמידה הידועים פחות, כמו דיסלקציה. למעשה, היא נחשבת וריאציה של דיסלקציה. לרוב, לאנשים עם דיסקלקוליה יש IQ ברמה נורמלית, אך יש להם קשיים עם מתמטיקה, זמן, כיוונים וכו'. אם זאת, לאנשים רבים עם דיסקלקוליה יש IQ גבוה מהנורמלי. לקות זו איננה נדירה: השכיחות של דיסקלקוליה באוכלוסייה הכללית היא בין 5%-7% מהאוכלוסייה, כאשר 15% מהסובלים מדיסלקציה סובלים גם מדיסקלקוליה. לא תמיד ברור אם מדובר בבעיה במתמטיקה/סימפטום של קשיים בקריאה וכתיבה (דיסלקציה). אם זאת, ברור כי קשיי שפה ישפיעו על לימודיו של תלמיד ואין ספק שילד שמתקשה בהבנת הסבריו של המורה יתקשה אף בתחום המספרים והמתמטיקה. לקות במתמטיקה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של נבדק נמוכה יחסית לגילו, להשכלתו ולרמת המשכל שלו. יש להפריד בין שני מקרים:
• דיסקלקוליה נרכשת - ניתן לשייך את הרמה הנמוכה לפגיעה מוחית שעבר הנבדק 
• דיסקלקוליה התפתחותית - הנבדק סובל מהלקות אך ידוע שהנבדק לא סובל 
מפגיעה מוחית

קשיים במתמטיקה:
דיסקלקוליה יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים כמו: תפיסה חזותית ומרחבית, אי הכרת סימנים, קשיי שפה, בעיות בזיכרון ועוד. בבעיות מילוליות, הקושי בהבנת הנקרא יהווה גם קושי רב בביצוע פעולות בהן נדרשת הבנה מילולית/הבנת מונחים הקשורים לכמויות כמו: להוסיף, להוריד, להפחית ועוד. קשיים בזיכרון,  חוסר היכולת בזכירת פעולות חיבור, חיסור כפל וחילוק, או צורות גיאומטריות וסימנים מתמטיים גורמת לאי הבנת פעולוטת חשבונאיות. במידה מסויימת, ניתן להתגבר על הקשיים הללו באמצעות המחשות והדגמות חזותיות. 
• קושי בתפיסת כיוונים במרחב ובזמן – אותם ילדים בעלי לקות למידה במתמטיקה 
נתקלים גם בקושי בתפיסת זמן, בהערכת הזמן (לצורך ביצוע מטלה, או כדי להגיע 
למקום יעדם). קשיים אלו יכולים להתבטא בטעות בפענוח סימנים/בזיהוי כיוון. 
• חרדה מכשלון - לעיתים מקור החרדה ממתמטיקה של הילד נובע מפחד מכישלון. 
לפעמים, המערכת הביולוגית של הילד אינה פועלת כשורה בזמן מצב לחץ/מבחן, 
אם הילד נדרש להתרכז ולחשוב נוצר אצלו מצב של חרדה, שיבוש חשיבה או רצון 
להימנע מביצוע המשימה. בעקבות בעיה זו קיימת מגמה חדשה בהוראת 
המתמטיקה ונבנו תוכניות לימודים המותאמות לתלמיד כגון תוכנית העשרה 
יחידנית, לימוד שיטות להפחתת לחץ, הדגמות רבות וכדומה.

כיצד מאבחנים דיסקלקוליה?
קיימת בעיתיות באבחון דיסקלקוליה עקב גורמים רבים שבגללם נוצרים קשיים במתמטיקה בהם: הוראה לקוייה, חרדת-מתמטיקה, בעיות התנהגות, היעדרות משיעורים וכדומה. בעקבות ריבוי הסיבות הסביבתיות, קיים קושי רב באיתור מקור הדיסקלקוליה. ילדים עם בעיית דיסקלקוליה משתמשים בשיטות בסיסיות לספירה (אצבעות). אי אפשר לאבחן דיסקלקוליה רק בעזרת הדיוק בפתרון הבעיה, מאחר ותשובה נכונה ומדויקת אינה מעידה על נבחן רגיל/בעל נבחן עם דיסקלקוליה אשר השתמש בשיטות לא מפותחות לפתרון הבעיה. אותם ילדים הסובלים מדיסקלקוליה נתקלים בעוד בעיות מלבד במתמטיקה. לעיתים ילדים אלו מתקשים אף בביצוע משימות פשוטות כגון ספירה/השוואה של גדלים מספריים. במקרים קשים של דיסקלקוליה ילדים נאלצים לספור עד שלוש, ואינם יכולים להבחין מיידית ללא ספירה משימות פשוטות כגון ספירת נקודות/השוואת מספרים כמעט ואינן תלויות בהשכלה פורמאלית וילדים מסוגלים לבצע משימות אלו עוד לפני שהם מתחילים את ההשכרה הפורמלית שלהם בבית הספר. הקושי בביצועים של ילדים נובע גם מחינוך לקוי, היעדרויות משיעורים, קשיי שפה וכדומה. במצבים אלו קיימת האפשרות כי הבעיות בהן נתקל הילד נובעת מתפיסה חלשה של מספרים וקשיים בהבנת תפיסות מספריות בסיסיות.

טיפול בתלמידים הלוקים בדיסקלקוליה:
ישנם מספר גישות לטיפול: עידוד ילדים לדמיין בעיות מתמטיות ולתת להם מספיק זמן להתמודדות, לתת לתלמיד לקרוא בעיות מתמטיות בקול ולהקשיב. במרבית המקרים תלמיד עם דיסקלקוליה לא מסוגל להבין את הבעיות המתמטיות ולתת דוגמאות. תלמידים עם דיסקלקוליה חייבים להקדיש זמן רב בשינון עובדות מתמטיות, חזרה זו היא מאוד חשובה. מומלץ להיעזר במוזיקה בשביל לעזור לשנן. חשוב לאפשר לתלמיד לעשות את הבחינה על בסיס אחד-על-אחד מול המורה. יש להתנהג אל התלמיד כמו כל אחד אחר, לא לנזוף או לרחם עליו. ילד המתקשה באופן חריג ומתמשך בחשבון צריך להישלח לפסיכולוג של בית הספר, אשר שיחליט אם יש מקום לשלוח אותו לאבחון באחד ממרכזי השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך או במרכז ללקויי למידה. 
הטיפול בלוקים בדיסקלקוליה כולל: 
הוראה מתקנת ולימוד כיצד להתגבר על הבעיה בשימוש בשיטות שונות של 
חשיבה מתמטית (לתלמידי הכיתות הנמוכות)
פטור משיעורי מתמטיקה ובחירת מקצוע חלופי לבחינת הבגרות (תלמידי תיכון)
הקלות במבחנים - תוספת זמן, שימוש בעזרים או הכנסת חומר נוסף.

שיטת ורדי- המטפלת בשיטה טבעית ודרך הגוף משנה הקשרים נוירולוגים במוח

סימפטומים לילדים הלוקים בדיסקלקוליה:
כדי להעריך אם לילדיכם יש דיסקלקוליה לפני שניגשים לאבחון, להלן מספר סימפטומים אפשריים:
• בעיות נשנות בשימוש במספרים, בלבול בסימני חשבון  +, -, /, ו-x, הפיכה או 
החלפת מקומות. 
• קשיים בעמידה בלוחות זמנים, מציאת כיוונים. 
• הצלחה מסויימת במתמטיקה עד שרמת הלימוד עולה. 
• קשיים במושגים מופשטים  - זמן וכיוון, בלבול וקשיים ב- "ימין" ו"שמאל". 
• קשיים בביצוע פעולות יום-יומיות - חישוב עודף, חישוב יחסי או הבנת שעון אנלוגי. 
• חוסר יכולת בביצוע תכנון כלכלי ותקציב.