אלבומו של צביקה פיק ,"מוסיקה" יש שתי מטרות מרכזיות ופשוטות לכאורה: לרגש ולהרקיד. לעיתים לסרוגין, לעתים בעת ובעונה אחת. פיק בוחר בטקסטים הרכים והנשיים של זוגתו דאז מירית שם אור ובשירה הענוגה של המשורר נתן יונתן, אליהם הוא מחבר מלודיות שמאלציות וגדולות מהחיים או דיסקו- רוק נוצץ ושופע קלידים.
פיק פותח את האלבום עם השירים "מוסיקה" או מעלה מעלה" , כשהנושא שלהם מבטא את אהבתו הגדולה ביותר. פיק לא חושש מנאיביות ונראה כי הטקסט מהווה רק תפאורה מקרית לקצב הפופי ולדיסקוטק הפיקי המנצנץ כוכבות בינלאומית.
פיק מגייס לאלבום זה חבורה מרשימה של זמרות ליווי ובהן ריקי גל,גלי עטרי,נאווה ברוכין,ריקי מנור ואחרות.לאורך התקליט כולו זמרות הרקע מספקות את הסקס אפיל הנשי שכה הכרחי היה לצורך ייצוב דמותו של פיק כמלחין עדכני וכאליל נוער חושני ופרובוקטיבי.
פיק מנסה לשלוח ידו גם לסופר- עדכנות אך גם לרומנטיות מתוקה, הנטייה הזו מרחיבה את דמותו היוצרת של פיק, שבשל חריגותו בנוף המקומי, סבלה מזלזול וחוסר התייחסות מקצועית נטו.
פיק שיחק אותה בגדול עם "נאסף תשרי". מדובר ביצירת מופת בכל המובנים : טקסט מיתולוגי שירתי , מסתורי ומוכר כאחד, בשילוב לחן שהוא מורכב ובו-זמנית גם קליט, ובעיקר, הפקה מוסיקלית גדולה מהחיים שמצליחה לקשר את סיפור דוד המלך עם רחבות הריקודים של הדיסקוטקים.
מכל השירים באלבום נראה ש"מרי לו", מתחת לשכבות הדיסקו, הוא טקסט הנושא אמירה של ממש: השאיפה האינסופית לכוכבות ולמולה הבדידות הקשה של הנכשלים.זוהי אמירה המקבלת משנה תוקף אירוני אל מול תופעת "כוכב נולד" שכינסה תחת כנפיה את צביקה פיק אישיותית ומוסיקלית כאחד.
פיק ממצב עצמו באלבום זה כיוצר ומבצע מן השורה הראשונה וככזה שלא ניתן להתעלם ממנו.
בסוף שנות השבעים בארץ פיק עדיין לא נכנס בדלת המיין סטרים בצליליו. שלושים שנה אחר כך הוא ייכנס דרך החלון בזכות אישיותו.
פיק פותח את האלבום עם השירים "מוסיקה" או מעלה מעלה" , כשהנושא שלהם מבטא את אהבתו הגדולה ביותר. פיק לא חושש מנאיביות ונראה כי הטקסט מהווה רק תפאורה מקרית לקצב הפופי ולדיסקוטק הפיקי המנצנץ כוכבות בינלאומית.
פיק מגייס לאלבום זה חבורה מרשימה של זמרות ליווי ובהן ריקי גל,גלי עטרי,נאווה ברוכין,ריקי מנור ואחרות.לאורך התקליט כולו זמרות הרקע מספקות את הסקס אפיל הנשי שכה הכרחי היה לצורך ייצוב דמותו של פיק כמלחין עדכני וכאליל נוער חושני ופרובוקטיבי.
פיק מנסה לשלוח ידו גם לסופר- עדכנות אך גם לרומנטיות מתוקה, הנטייה הזו מרחיבה את דמותו היוצרת של פיק, שבשל חריגותו בנוף המקומי, סבלה מזלזול וחוסר התייחסות מקצועית נטו.
פיק שיחק אותה בגדול עם "נאסף תשרי". מדובר ביצירת מופת בכל המובנים : טקסט מיתולוגי שירתי , מסתורי ומוכר כאחד, בשילוב לחן שהוא מורכב ובו-זמנית גם קליט, ובעיקר, הפקה מוסיקלית גדולה מהחיים שמצליחה לקשר את סיפור דוד המלך עם רחבות הריקודים של הדיסקוטקים.
מכל השירים באלבום נראה ש"מרי לו", מתחת לשכבות הדיסקו, הוא טקסט הנושא אמירה של ממש: השאיפה האינסופית לכוכבות ולמולה הבדידות הקשה של הנכשלים.זוהי אמירה המקבלת משנה תוקף אירוני אל מול תופעת "כוכב נולד" שכינסה תחת כנפיה את צביקה פיק אישיותית ומוסיקלית כאחד.
פיק ממצב עצמו באלבום זה כיוצר ומבצע מן השורה הראשונה וככזה שלא ניתן להתעלם ממנו.
בסוף שנות השבעים בארץ פיק עדיין לא נכנס בדלת המיין סטרים בצליליו. שלושים שנה אחר כך הוא ייכנס דרך החלון בזכות אישיותו.
