הסטוריה ופילוסופיה באומנות לחימה טיבטית לינג פו על פי שיטת הדב 

הדוב בראייה היסטורית ופילוסופית

היסטוריה
סגנון הדוב משמש כבסיס ראשוני לאומנות לחימה טיבטית לינג פו. ראשיתו, על פי רישומים הסטורים החל במאה ה- 6 לפני הספירה. כאשר לוחמים בחיל רגלים צוידו במין כפפות שנעשו מכפות ידיו של דוב. על ראשם עטו כמעין קסדה- ראש דוב ועל גופם לבשו את פרוותו.
במטרה לאיים על האוייב, פסיכולוגית - לחוש את עוצמתו של הדוב שיעניק להם את רוחו, דרך מחשבתו ותנועותיו.
להמחיש את עוצמתם לפני הלחימה היו הלוחמים מפגינים את יכולתם הפיזית בתנועות ריקוד עד שהלוחמים מגעים למצב היפנוטי(=טראנס). ריקודים אלו נקראו צ'יינים [תנועות].
אותם תנועות פותחו ממצב היפנוטי ובעזרת נשימות קצובות. המפעילות חומר אדרו מופיני .[הנשימות היו בקצב של תנועה ומוזיקה] שמביא את המשתמש למצב טראנס ומוכנות ללחימה.


פילוסופיה
מהיר כמו הרוח ,יציב כמו הר וחזק כדוב .
בפילוסופיה הטנטרית יש משמעות להתניות שבטבע. בכדי להמחיש את עקרון ההדדיות שבין האדם לטבע אשר מתבטא בסגנון לינג פו, בו פועל רובד חמשת האלמנטים: אש, מים, מתכת, עץ ואדמה. המקנים הבנת קיום האדם עם מרקם החיים בטבע.
בסגנון הלחימה לינג פו, נוצר העיקרון הרעיוני בפילוסופיה טנטרית הדן ברעיון ה- נשימה.
נשימה מקבילה לנשמה. בטנטריזם רואים את חשיבותה של מושג המוות לשם הבנת עקרון הלידה. ונקודת החיבור שביניהם היא הצי [נשימה מקבילה לנשמה].
בטנטרה רואים את מקום משכנו של הצי בעמוד השדרה. כאשר בבסיסו קיימת זרימה בלתי פוסקת של אנרגיה ונקודת הצ'י מצויה בין חוליות לומבאר 2 ו-3 [ימת אנרגיה].
בכדי לשמר את הצ'י בגופנו חייבים אנו לשמר את גופנו בתנועה והתעמלות [לינג-פו].

Hom paduam hom
הדוב, בשפת סנסקריט עתיקה נקרא hom על שם תפילות הודיות שהמנטרה הבסיסית היא hom paduam hom המבוצעות ע'י נשימות סרעפתיות קצרות ושאיפות ארוכות כאשר המנטרה מתנגנת בתהליך זה. סוג הנשימה שמבסס סגנון לחימה זה הוא ג'אנג - ז'י - גונ'ג - הארה סוטרא. Hom היא גם מנטרה ראשונית בתפילות טיבטיות וכן גם הדוב קרוי כך ככול הנראה בזכות נהמותיו הסרעפתיות הממושכות.
סגנון הדוב מורכב מ- 25 תנועות וכן מספר ההטלות בשיטה זו זהה.


מהיר כמו הרוח יציב כמו הר חזק כדוב