857בעל הארמון-לאה גולדברג-יידישפיל-בצ'א
צילום-אלי ליאון
רגיל היתי עד כה לראות בתיאטרון היידישפיל מחזות מלאים שירים ,ריקודים,עליזות.כל הצגה היתה מחזמר קטן או גדול אך תמיד מבדר ושמח.
הפעם חורג התיאטרון ממנהגו ומעלה מחזה ישראלי מפורסם מאת לאה גולדברג.
בטרם ראיתי את המחזה חששתי מאוד מהתוצאה והיתי סקרן לראות האם יהיו בו שירים והאם הם יתחברו בצורה כל שהיא עם העלילה או ישארו נטע זר ולא שייכים לענין.
המחזה כבר הוצג בתיאטרון הקאמרי לפני כ45 שנה.
הבמאי יצחק שאולי לא התפתה והשאיר את המחזה בצורתו האורגינלית וטוב שכך.
תרגם את המחזה מיכאל פלזנבאום ולאלה שלא מבינים יידיש הוקרן תרגום סימולתני בעברית(לורה סהר) ורוסית(הלנה ירלובה).
בניגוד לתרגומים באופרה או בהיכל התרבות כאן התרגומים מוקרנים בטכניקה של אותיות נאון דבר שקשה לעקב בקלות אחרי התרגום והזקוק לו מאבד חלק מהדברים כי קשה לקרוא אותו בצורתו כפי שמוקרן וגם לראות את המתרחש על הבמה.
היתי מציע לתיאטרון לעבור לשיטת ההקרנה הנהוגה באופרה שהיא הרבה יותר נוחה לקריאה.
עצה נוספת לקהל הזקוק לתרגום וכדאי גם להפנות את תשומת הלב לקוני הכרטיסים עוד בקניה.
לזקוקים לתרגום בעברית נח יותר לשבת בצד ימין של האולם בבצ"א והזקוקים לתרגום הרוסי נח יותר לקרוא אם יושבים בצד שמאל של האולם.
עוד לפני שהמסך נפתח רשמית וההצגה מתחילה אתה כבר מתפעל מהתפאורה היפה הצנועה והקומפקטית שעיצב יוסי בן ארי האחראי גם לעיצוב התלבושות היפות .
אל תוך אכסניה נאה זו בארמון באים שני אורחים מא'י אחד זאנד(דורי אנגל) האוסף ספרים יהודיים שנשמרו וניצלו
והמלוה שלו דורה(ענת עצמון) האוספת ילדים שניצלו ונשארו בגולה במטרה להביאם לא"י.
הרוזן המשמש כשומר הארמון(אנדריי קשקר ) שהפך למוזיאון תוך כדי שיחה עם האורחים חושף סוד.
אנו עדים להתנהגות מוזרה מצידו,דברים לא ברורים משך רוב זמן ההצגה .דבר היוצר מתח,ענין,דריכות עד שבסוף הסוד מתגלה והכל מובן אם כי המניע למעשה לא כל כך ברור.
משחק כל ארבעת המשתתפים טוב מאוד.הרוזן מצטייר כאדם מוזר,מרגש ביותר בהתנהגות שלו ודבריו.אנו רגילים לקרוא על גויים שהסתירו יהודים בזמן מלחמת העולם השניה כדי להצילם וקצת מוזר ולא מובן מספיק סוף מעשהו
של הרוזן.
הבימוי של יצחק שאולי שהתרכז בעיקר העלילה שבמחזה שומר על קצב הנכון,הבימוי יוצר מחזה מענין המחזיק את הקהל במתח, בדריכות עד לפתרון התעלומה לקראת הסוף.שאולי קיצר את המחזה בהרבה הפך אותו, לתמציתי יותר ומתאים יותר לזמננו אנו.
קשקר משחקו מעולה.הוא שקול,צעדיו איטיים,אציליים כנאה לרוזן. משחקו משכנע ומעורר סימפטיה אצל הקהל.
ענת עצמון משחקת את הקשוחה,האישה שהתלותה אל הסופר זאנד המופתע מהמתרחש.משחקו מצויין.
מירי מאיר(לנה) טובה מאוד בתפקיד שהעלילה בנויה בעצם עליה מבלי שאנו יודעים או רואים אותה זמן רב.היא פוחדת,היא תמימה והתנהגותה מובנת לאור הנסיבות.
מתחילת הביקור של שני האורחים אנו מרגישים שיש משהו בהתנהגות הרוזן אך אינני יודעים או מנחשים מה הדבר.
כאשר הסוד מתגלה השליחים מישראל אינם מצליחים לשכנע מיד את לנה בכוונתם שכל מעשיהם לטובתה ולהעבירה לאיי אך בסופו של דבר היא משתכנעת ובצער מה עוזבת את הרוזן שהציל אותה ממות בטוח אך גם הצליח ממניעים אגואיסטיים כנראה להחזיק אותה אצלו בתום המלחמה.
הלנה רומתה ובכל זאת היא מלאת תודה לאדם שהציל אותה.
על המוסיקה אחראי שאול בסר.על התאורה מישה צ'רניאבסקי.
קראתי בתכניה שלאה גולדברג אמרה בזמנו שבעית השואה במחזה נבחנת מנקודת מוצא אוניברסלית המיוצגת כמשבר תרבות עולמי ולא רק אישי או לאומי. אפשר להסכים או לא להסכים בכך אך כדי להנות מהמחזה כפי שמוצג כעת הדבר אין לו כל חשיבות.
לראות או לא לראות:הצגה העוסקת באופן עקיף בשואה,דרמת מתח מבויימת ומשוחקת היטב.
מומלצת ביותר.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 19/8/2011 17:31
אלי
elybikoret@gmail.com
03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר.
ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו.באתרי אפשר גם לראות תמונות רבות מהאירועים עליהם כתבתי.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
