זהו פוסט ראשון בסדרה, שמטרתה אחת: להביא לכך, שגם אתם, כיזמים, שניצבים כעת או בעתיד בפני סבב השקעה, תבינו, מבחינה משפטית, על מה בעצם מדובר.
המטרה, כמובן, היא לא להפוך אתכם לעורכי דין המומחים בתחום.
המטרה היא לנסות ולקחת את כל הידע והניסיון המקצועי שנצבר לאורך שנים רבות בייצוג יזמים וחברות בסבבי השקעה בעסקאות הגדולות במשק, מול משקיעים ישראלים וזרים; לסנתז אותם; וליצור מדריך מפורט ומקיף, שיפשט את העניינים.
הפוסטים יתייחסו ויבהירו את תהליך ומסמכי ההשקעה השונים. יהיו פוסטים שיתייחסו למסמך טרום השקעה (Term Sheet), לתהליך בדיקת הנאותות (Due Diligence), וכן כאלה שיבהירו מה בעצם כתוב באותם עשרות עמודים המרכיבים את מסמכי ההשקעה הסטנדרטיים (תוך התייחסות למונחים מקצועיים והעגה המשפטית וכמובן לכל אותן זכויות וחובות של היזמים, החברה והמשקיעים, שחשוב להכיר ולהבין).
חשוב לציין שמשקיעים שונים עשויים לאמץ התנהגות משפטית שונה במצבים שונים (אם כי לא שונה באופן משמעותי). במידה מסוימת ניתן להכליל ולומר, שאין דין התנהלותו המשפטית של גוף כדוגמת קרן הון סיכון וגופי השקעות פרטיים בהשקעה של 100 מליון ש"ח, כדין התנהלותם של אנג'לים בודדים או משקיעים אחרים בהשקעה של 300 אלף ש"ח.
בחרנו להתמקד דווקא בתהליך ההשקעה המאפיין חלק מקרנות ההון סיכון במסגרת עסקאות רציניות. הסיבה לכך היא שגופים כאלה מנהלים את השקעותיהם, לרוב, "לפי הספר", בלי לקצר תהליכים או לעגל פינות (מה שעשוי לאפיין משקיעים אחרים). מכאן, די ברור, שתיאור האופן בו הקרנות מתנהלות, ייתן לכם את הערך המוסף הגדול ביותר.
אז בואו נתחיל.
איך נראה תהליך ההשקעה?
תהליך ההשקעה מתחיל בצורך במזומנים הדרושים כדי לממן את הפעילות ו"לפרוץ קדימה". מכיוון שהאלטרנטיבה של לקיחת הלוואה מהבנק לרוב אינה אטרקטיבית (בשל הצורך להעמיד ערבויות אישיות שלא תמיד יש וכמובן בשל החובה להחזיר את ההלוואה), פונים היזמים לחפש משקיע, באופן עצמאי (דרך קשרים או האינטרנט) או באמצעות גורמים שונים המקושרים לכסף ומציעים שירותי תיווך.
היזמים דואגים להעביר לקרן מידע על החברה, לרבות באמצעות תוכנית עסקית מסודרת שהחברה מגבשת. שאלות נשאלות, בדיקות מתבצעות והקרן מקבלת את החלטתה.
אם הוחלט להתקדם, הקרן תשלח לחברה מסמך הקרוי Term Sheet או לעיתים מכתב כוונות ("LOI", כלומר Letter Of Intent). זהו מסמך קצר יחסית, לא מחייב ברובו (בדרך כלל), המשרטט את עמוד השדרה של העסקה המוצעת על ידי הקרן, לרבות נקודות מסחריות חשובות כגון סכום ההשקעה, אחוז האחזקות הנדרש ועוד. על מסמך זה חותמים הצדדים.
בשלב הבא או במקביל, מתבצעות, בדרך כלל, בדיקות נאותות ("DD", כלומר Due Diligence). בשלב זה המשקיע נכנס לקרבי החברה כדי לבחון חשיפות ואת כדאיות העסקה. כתלות ברצינות העסקה הבדיקות תהיינה רציניות ומקיפות יותר ותכלולנה בחינת החברה ועסקיה מהיבטים עסקיים וכלכליים שונים וכמובן גם מההיבט המשפטי (וזה יהיה נושא לפוסט נפרד). לתוצאות הבדיקות עשויות להיות השלכות על מחיר ותנאי העסקה או אף על שאלת קיומה.
במקביל או לאחר סיום שלב הבדיקות, היועצים המשפטיים של הקרן מנסחים את טיוטות מסמכי העסקה הסופיים (או מבצעים התאמות ניסוחיות לחבילת ההסכמים הסטנדרטיים המשמשים אותם), וזאת בהתאם לתנאי העסקה שנקבעו ב- Term Sheet ובהתאם לתוצאות בדיקות ה- DD. כך או כך מדובר במספר הסכמים ובעשרות עמודים בשפה משפטית (לרוב אנגלית), שלא סתם נקראים (לאחר חתימה וכריכה ביחד): ה- Bible.
על מסמכי העסקה הסופיים מתנהל משא ומתן ולבסוף חותמים. לאחר, או בד בבד עם שלב החתימות, מתקיים שלב השלמת העסקה (שלב ה- "Closing"). זהו השלב המשמח בו הכסף מועבר לחשבון החברה כנגד הקצאת מניות וקבלת מסמכים אחרים. זהו כמובן שלב השקת הכוס והדלקת הסיגרים.
לאחר שלב זה... טוב זה הזמן להמשיך לעבוד ולהתכונן לגיוס הבא ולאקזיט!
בפוסט הבא ננתח לעומק את מסמך ה- Term Sheet.
עדי פורת עו"ד
"עדי פורת" בפייסבוק
* הכותב הוא המייסד והשותף המנהל במשרד עורכי הדין, עדי פורת ושות'. הכותב הוא בעל ניסיון רב שנים בייצוג יזמים וחברות בסבבי גיוס הון, בארץ ובעולם. המידע המובא במאמר זה הינו לרקע כללי בלבד והוא אינו מהווה משום יעוץ משפטי ואינו יכול להחליף את הצורך לבדוק את הוראות החוק הרלוונטיות (העשויות להשתנות מעת לעת) ולהיוועץ בעורך דין. כל הזכויות שמורות לכותב.
