אנחנו דור מרושת 

אנחנו דור מרושת. מרושת, אבל מאוד שברירי.
הדוגמאות רבות: רשת בתוך הארגון, רשת של יחסים בין בני האדם, בתוך המשפחה, בין חברים, רשת של קולגות באקדמיה ולמעשה, בכל תחום עניין. הרשתות נבנות בשנים - נמחקות בשנייה. גם רשתות ארגוניות נבנות בעמל ויכולות להיעלם כהרף עיין. קשרים נרקמים לעתים באקראיות, לעתים בצורה מתוכננת ומכוונת מראש. העיקרון - נשמר: נוצרת רשת. ראוי שניתן את הכבוד הראוי לביטוי "איזה עולם קטן". אמנם זה הוא תרגום מילולי לתופעה חברתית, זה מכיר את זה שמכיר את זה שמכיר את זה. למתעננינים בתופעה זו מומלץ ללמוד על פרויקט מדהים העוסק בכך. זהו פרויקט של אוניברסיטת קולומביה הבוחן את התופעה ומנסה להגיע להוכחה כי בין כל שני אנשים זרים לחלוטין זה לזה בעולם יש קשר בן שש תחנות לכל היותר.(!). עם זאת, תופעת ה 'עולם הקטן' אינה מתרחשת רק בין בני אדם: בכלכלה ובעולם העסקי חברות קשורות ושלובות זו בזו באמצעות בעלויות, הנהלות, אינטרסים כלכליים. זו רשת. באקדמיה חוקרים מרחבי העולם נפגשים בכנסים, מחליפים ידע, יוצרים ביחד ידע חדש - יוצרים רשת. המבנה הביולוגי גם הוא דוגמה לרשת המקיימת חיים.

אנחנו דור מרושת, וכמו שרשת יכולה להקים ולקיים חיים, בקריסתה המתרחשת בשלבים, היא גם יכולה לסיים חיים: חיים ביולוגיים, חיים כלכליים, חיים ארגוניים. אנחנו חיים בעידן מרושת. דור מרושת. אם לא נבין כי אנחנו חיים בעולם מרושת, אם לא נשכיל להבין איך רשתות נוצרות, איך הן מתקיימות ומתפתחות, אם נתעלם מהאחריות שלנו לאופן שבו נוכל להישען על רשתות אלו לקידום התרבות, המדע והחינוך, החברה והכלכלה, ומה יכול לפגוע בהן, נוכל בנקל להפוך לדור מרושע.

קישורים
לפני כשלושה שבועות, יצא לאור בגרסה העברית ספרו המרתק של פרופסור אלברט לאזלו-ברבאשי, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת Notre-Dame העוסק ברשתות. הספר הנקרא במהדורת המקור באנגלית Linked - How Everything Is Connected to Everything Else and What It Means ובמהדורתו בשפה העברית 'קישורים - המדע החדש של הרשתות', מתאר בצורה מופלאה ומרתקת את התיאוריות סביב היווצרותן של רשתות, בונה בשלבים את התובנה כי רשת היא רשת היא רשת, וכן כי רשתות קשורות ביניהן, לא משנה מה מקורן ומה תכליתן. הספר גם מציג דוגמאות לכשלים ברשתות ומציע כיווני חשיבה ופתרון לכשלים אלו. אחד הנשואים המרתקים המוצגים בספר הוא הדמיון שמוצא המחבר בין מבנה האינטרנט למבנים מרושתים אחרים בעולמות שונים כמו הארגון, הביולוגיה ועוד. למי שאינו בקי, האקדמיה ללשון העברית טבעה את המונח העברי מ?ר?ש?ת?ת לאינטרנט. כולנו עושים שימוש במרשתת - כמשרתת. שהרי היא בנויה ממורכבת משרתים המחוברים זה לזה, ברשת. עם זאת, קשה לעתים שלא לחשוב עליה כמרשעת...לא רק כמרשתת או משרתת...

רשתות - תשתית לניהול ידע
חשוב להבין מהן תשתיות ידע בארגון ואיך הרשת מסייעת להיווצרותן ולפעולתן המיטבית. בארגונים אגור ואצור ידע רב. הדבר נובע מכך שלכל עובד בארגון יש ידע רב הנצבר במהלך לימוד, לאורך שנות הפעילות של העובד בארגון. ידע זה נמצא אצל העובד (ידע סמוי) ולא תמיד הוא שקוף ונגיש לעמיתים ושותפים, ולארגון כולו. (ידע גלוי). ארגון מרושת הוא ארגון בו העובדים פועלים כרשת, ובכך מתאפשרת יצירת ידע חדש הבנוי ומורכב משתוף בידע קיים כבסיס, ומפעילות משותפת ליצירת ידע חדש. מחולל הצמיחה המרכזי בארגון הוע הידע החדש הנוצר, זה המאפשר פתוח מוצרים ושירותים חדשים, המביאים את הארגון להיות מוביל בתחומו ולממש את ייעודו העסקי. על כן ארגון מרושת - הוא ארגון במיטבו. לכן חשוב להבין איך הופכים את הארגון להיות ארגון מרושת. בלשונו של לזלו-ברבאשי, חשוב להכיר ולהבין מי הם הר?כ?זות, מי הם הצמתים, מי הם המ?ק?שרים. לא רק לזהות אותם, אלא גם לטפל בהם כראוי לחשיבותם ל-רשת וחשיבותם וב-רשת: כך, בתכנון נכון של הרשת הארגונית, צריך לא?פ?ש?ר תנאי צמיחה והתפתחות של הרשת, צריך לא?ת?ר כשלים אפשריים ונקודות חולשה. עם זאת, קשה ואולי בלתי-אפשרי לנהל את הרשת, ובתוך הרשת, קשה גם לנהל את הידע. צריך ליצור מצב בו ישע נוצר, ידע זורם וידע מתפתח. לזלו-ברבאשי מדבר רבות על הרשת כמשהו שלא ניתן לנהל, זה נראה כחיסרון, אך זה גם היתרון העצום ברשת שכזו.

ידע זה כח? לא לפי 'קישורים' - על חוזקם של הקשרים החלשים ברשת
אחד המודלים המעניינים המתוארים על ידי המחבר בספר הוא המודל המתאר את חוזקם של הקשרים ה'חלשים' ברשת. דווקא הקשרים ב'מעגל השני' שבין הרשתות מתבררים כ'חזקים' יותר למרות שלכאורה הם 'חלשים' יותר עקב ריחוקם מהמרכז. אחת הדוגמאות המעניינות המובאות בספר עוסקת במי שמחפש עבודה. רוב הסיכויים שהסיוע יבוא למחפש דווקא מהיכרות 'חלשה' שלו, כלומר מחבר של חבר, לאו דווקא מהחבר עצמו. זאת היות והמעגל החברתי הקרוב שלו, עימו הוא הולך כבר שנים רבות אינו זה היכול לסייע לו בעת הצורך במציאת עבודה חדשה. מודל רשת זה מחזק את מה שאני גורס זה זמן רב באשר לסינדרום המוטעה של "ידע זה כוח". ברשת הארגונית, הדעה הרווחת היא כי ידע זה כוח, ועל כן לא משתפים בידע. 'אם אשתף בידע, לא יצטרכו אותי יותר ואז אהיה מיותר...' זו מנטרה חוזרת ונשנית בכל מפגש בו אני מדבר עם ארגונים על חשיבות ניהול הידע, השיתוף בידע והלמידה הארגונית. מודל זלזו-ברבאשי לגבי חוזקם של הקשרים החלשים מציג בדיוק תמונה הפוכה: בעת הצורך, לצורך יצירת ידע חדש, הארגון יכול לצפות לסיוע (ידע) דווקא במעגל 'הרחוק' יותר מליבת הידע שברשת. כלומר אלו המחזיקים עצמם כבעלי הידע לו זקוק הארגון והממקמים את עצמם בליבת הידע עלולים למצוא את עצמם מחוסרי מעשה. גם הארגונים ראוי שיבחנו את המודל הזה הלכה למעשה, וייתכן שתובנות חדשות לגבי ניהול הידע והלמידה הארגונית, הידע הגלוי והידע הסמוי - תעלינה.

סיפור על רשתות, ניהול ידע וסיפור סיפורים

לפני מספר שנים פגשתי בארגון מהנדס שעסק בכל הקריירה שלו בתכנון, בפתוח ובתפעול רשתות תקשורת. היה לו ביטוי שגור שבו נהג להשתמש בכל דיון שעסק בסוגיות טכנולוגיות מורכבות. הוא היה אומר: "קודם כל צריך לראות את הרשת!". כמקצוען אמיתי בעל ניסיון וידע עצום הוא ידע תמיד 'לראות את הרשת' וגם ידע תמיד להוביל לפתרונות חיוניים וחשובים. לפני זמן מה, כתבתי כאן רשימה על ניהול ידע, סיפור סיפורים. כתבתי כי ארגונים הם מסובכים (Complicated) וגם מורכבים (Complex). ארגון מורכב זו מערכת רבת-ממדים הדורשת הסתכלות ייחודית וממוקדת כדי לפעול בצורה אפקטיבית. מה שדרוש כדי לפעול בארגון מורכב הוא היכולת לראות את הרשת. המנהלים בארגונים המורכבים אשר יכולים 'לראות את הרשת' ולעצב את המפה הארגונית, יכולים להניע ולהוביל את הארגונים שלהם בצורה מיטבית. היכולת לראות נכון את הרשת, היא היכולת המאפשרת למנהל ליצור תמונה נכונה של המצב הדורש התמודדות ופתרון. תמונה זו מסייעת לו 'לספר את הסיפור' בארגון כדי להניע ולהוביל בצורה אפקטיבית ביותר. לפיכך, מי הוא המנהל האפקטיבי? זה הרואה את הרשת.

שמעתי לראשונה את האבחנה הזו מפיו של Dave Snowden בכנס שעסק ב Storytelling באפריל 2000 באנגליה. Snowden, איש IBM, מנהל את ה - Centre for Organisational Complexity. זהו מכון העוסק בחקר ארגונים מורכבים ומתמחה בניהול ידע תוך שימוש בסיפור-סיפורים. בתחילת יולי ייערך הכנס השנתי Knowledge in Action 9 של חב' ד"ר עדנה פשר בהשתתפותו של Snowden.