ישנם סוגים של קמצנות רגשית וחומרית. אני בחרתי להתייחס למבנה אישיות הקמצן ולסיבות שגרמו לכך. האישיות שלנו מגובשת מעמדות שהן יציבות וחזקות יחסית, אותן גיבשנו לעצמנו במהלך חיינו, מתוך התנסויות פעילות וחווייתיות. העמדות שלנו מתייחסות למצבים, לאנשים, ולכל דבר שאתו אנו באים במגע. לכן הן כלליות. הן אלו שקובעות את דרך התנהגותנו, הפרשנויות שאנו נותנים, קשרינו עם עצמנו ועם הסביבה. יש עמדות שליליות ועמדות חיוביות, עמדות קשיחות ועמדות מסתגלות, עמדות משמעותיות ועמדות שוליות, הנבדלות אלה מאלה במידת חשיבותן. הקמצנות הינה הפרעה חשיבתית-התנהגותית המתקיימת מתוך עמדה קוגניטיבית של חרדה קיומית. זוהי עמדה סובייקטיבית, שלילית, בעלת השלכות חמורות מאוד מכל הבחינות, הן על הקמצן עצמו והן על הסובבים אותו. קמצנות היא תכונה אגוצנטרית ואנוכית אשר אינה מעוגנת במציאות, ואינה קשורה לכמה כסף יש לאדם. הקמצן חווה חווית עוני רגשית, לא מציאותית, אשר אינה משרתת מטרה הגיונית. לעומת זאת, נורמטיבי להפעיל שיקול דעת הגיוני, לחסוך כסף ולחשב את התקציב בתקופה של מחסור. כמו כל ההתנהגויות הכפייתיות, והפרעות החרדה, קיים הצורך אצל הקמצן למצוא ביטחון מוחלט, לעומת בריאות נפשית המאפשרת לאדם לחיות עם הספק. הקמצן חווה אותם מחשבות, דחפים, דאגות-יתר מופרזות או דימויים חוזרים ומתמידים שאף פעם אין לו מספיק. הוא מרגיש תמיד מאוים ולכן, אם יילקח ממנו משהו, החרדה שלו תעלה והוא יפרש ויחווה את המצב כקטסטרופלי. הוא מרגיש שהוא מאבד חלקים מעצמו. לכן, גם כשיש לו שפע חומרי, הוא ימשיך לחסוך ולמחזר, מתוך דחף חרדתי של חוסר וחסך, אשר קשה לו לשלוט עליו. עוצמת החרדה כה גבוהה וכה אינטנסיבית שהיא גורמת לו למצוקה ניכרת ואף מנהלת לו את החיים. כדי להקטין את רמת החרדה, או כדי למנוע סיטואציה מאיימת, מקיים הקמצן מערכת מחשבות וחוקים התנהגותיים נוקשים חזרתיים, אשר הוא חי על פי הם. עם זאת, ההתנהגויות או הפעולות המחשבתיות הללו אינן קשורות בצורה ריאליסטית למה שהן אמורות לנטרל או למנוע, והן מוגזמות. הן גוזלות זמן רב, אנרגיה עצומה מושקעת בהן, הן משבשות בצורה משמעותית את שיגרת יומו של האדם, את פעילותו המקצועית, החברתית, או את מערכות היחסים שלו. ההכרה של הקמצן בתכונת הקמצנות שלו רוב הקמצנים אינם מכירים בתכונת הקמצנות שלהם. הם מייחסים לה תכונות חיוביות של שיקול דעת, מעשיות, חסכנות והיגיון. בדרך קוגניטיבית ניתן לפעמים להביא אותו למודעות שהוא פוגע בעצמו ובסביבתו, אבל מאחר שהקמצנות מוכרת כאובססיה, במוקדם או במאוחר היא תשתלט עליו שוב. מהם סיבות לקמצנות התנהגויות שאנו לומדים, נרכשים לרוב בילדותנו. כך גם הדרך שבה אנו מתייחסים לכסף. בבית שהיה מחסור וחרדה קיומית, הילד הפנים את החרדה של ה'אין' ומתנהג כך גם בבגרותו. הקמצנות מספקת לו תחושת פיצוי ומקנה לו ביטחון מפני הלא נודע. קמצנות עונה גם על חסכים מהילדות כמו, ילד שחווה ביקורת מופרזת לעיתים תכופות, ילד שחווה חוסר במחוות של אהבה. האגוצנטריות נהפכת ללב לבה של הבעיה כיוון שהקמצן מתרכז סביב החרדות שעוטפות וחונקות אותו ובמציאת פתרונות להרגעה. מרוב שהוא עסוק בעצמו ומגיב באופן אוטומטי לסט של כללים וחוקים חשיבתיים והתנהגותיים נוקשים, הוא לא יכול לקיים קשר משמעותי עם הזולת. הפסיכולוגיה הקלאסית, רואה את הקמצנות כחלק מדפוס אישיותי נרחב אשר מתבסס כבר בגיל הרך. השילוש הקדוש של פרויד גורס שהסובלים מאובססיביות, חסכנים בזמן, בכסף, ובצואה (דהיינו, הם גם קמצנים, גם נוקשים, וגם סובלים מעצירות). על פי פרויד, טורדנות וכפייתיות הן סימניו של "קיבעון אנאלי" - מצב בו האדם תקוע בשלב הפסיכוסקסואלי של דחפים אסורים וניסיון לשליטה בהם. בסביבות גיל שלוש המשימה ההתפתחותית המרכזית הניצבת בפני הילד היא גמילה מהחיתול והתחלת השימוש העצמאי בשירותים. הדחף הוא באזור האנאלי (פי הטבעת). אזור זה מגורה אינסטינקטיבית מינית. זה האזור שמחפש את סיפוק הדחפים. פרויד ראה את הגמילה כביטוי לתהליך רחב יותר של רכישת עצמאות ויכולת שליטה עצמית והציע כי חינוך נוקשה של הורים, דרישות לסדר וניקיון מוקצנים, התחלה מוקדמת מדי של הגמילה או תהליך גמילה המלווה במאבקי כוח עלולים להביא לקיבעון בשלב התפתחות זה.בבגרות, הקיבעון יתבטא באישיות נוקשה המאופיינת בעקשנות, חוסר גמישות וקמצנות. גישה דומה רואה את הקמצנות כאחד הסימפטומים של הפרעת האישיות האובססיבית-קומפולסיבית. אנשים בעלי הפרעת אישיות זו מאופיינים במגוון תכונות קבועות אשר מעוררות מצוקה ו/או פוגעות בתפקודם החברתי והתעסוקתי: פרפקציוניזם, עיסוק יתר בתפל על חשבון העיקר, מוסרניות וצדקנות, נוקשות, התעקשות לעשות את הדברים רק בדרך שלהם וכמובן- חסכנות יתר וקושי להיפרד מחפצים ישנים, גם כאשר ברור כי לא יעשה בהם שימוש. גם הפרעת אישיות זו נוצרת ככל הנראה על רקע גורמים ביולוגיים כליקוי בפעילות מערכת הסרוטונין וגורמים פסיכו-סוציאליים כהפנמת מודל הורי נוקשה וקפדני. הסבר פסיכולוגי נוסף אשר מתייחס לקמצנות הוא הסבר הרואה בה ניסיון לשמר חוויה של שליטה בתגובה לחוויה בסיסית של חרדה וחוסר אונים: השליטה בכסף מחזקת את תחושת הביטחון ("יש לי, אני לא חסר אונים/תלוי באחרים"). לסיכום : יש קמצנים שקשה לחלוק איתם חיים ולהיות במחיצתם. הקמצנות אינה מצב ארעי אלא קבוע והיא מעידה על מפלסים גבוהים של אובססיות פחד וחרדה. הקומפולסיה שנועדה להרגיע, באה לביטוי באנוכיות וצנטרליסטיות : אני דואג לעצמי, זה רק שלי ואני לא חולק.
