הבודהה קרא לזה "סוף לסבל" , בכך הוא נתן פירוש למה זה לא להיות מואר זה לסבול ,ברגע שהסבל פוסק אז יש הארה , וזה קורה עם מודעות .
צריך בעצם לא לרדוף למודעות אלא להפסיק את הסבל שכן רדיפה להיות מודע תגרום גם היא לצורך מסויים בעל השגה ולכן שוב סבל . לכן הצורך האמת הבסיסית היא לשים סוף לסבל
וסוף לסבל הוא מתחיל בסוף לסבל הפנימי .
המכשול הגדול ביותר להגיע למודעות הוא להזדהות עם המחשבות , לא להיות מסוגל להפסיק את המחשבות זה סבל . עם זאת אנחנו לא מבינים שאנחנו סובלים ממחשבות ללא הפסקה בכל רגע , שזה נהפך להיות משהו נורמלי לחלוטין כמו שאדם אוכל ציפורניים משתמש בשפה גסה וכו' .
המחשבה היא ה"קול" שמלווה אותנו כל רגע וגורם לנו ליצור תפיסה מוטעית על מה שקיים בזמן אמת , הוא גם שמסית מאיתנו את היכולת לראות ולהיות מרוכזים בדבר שבאמת מתרחש עכשיו . ככל שניתן לו לבצע את העבודה וניהיה מושפעים ממנו נגרום לעצמנו נזק בחוסר ידיעת האמת . לקרוא עוד על סילוק מחשבות מטרידות
מודעות הינו מצב שלם אמיתי מה שקיים עכשיו ולא בזמן עבר או עתיד ולכן נמצא בשלום ושלווה עם כל הסובב אותו .
מודעות היא גם העצירה המוחלטת והאובססיבית של חשיבה תמידית .
הזדהות עם המחשבה יוצרת שיפוט דימוי הכללות והגדרה שאינם קשורים לאמת אלא מגיעים ממערכת מסקנות למידה ניסיון ערכים וחינוך אישי או קוקלטיבי שנלמד מהסביבה . האם ניתן בכלל להיות ביחסים אמיתיים כאשר נותנים למחשבות את ה"כבוד" הזה להוביל אותנו במפגש עם העולם סביב ?
האם אני יכול להסתמך על מחשבה שלי בשביל לדעת מי אני באמת ?
המחשבה אם כן נהפכה להיות מחלה ,מחלה במושג שהיא יוצאת מכלל שליטה ,אדם שמייחס למחשבות שלו ערך שם עצמו במצב שהאמת היא לא מוחלטת והיא לא מה שקיים אלא היא מה שהמחשבה שלו למדה להגיד שהיא .
המחשבה היא כח עצום אם משתמשים בבה נכון ,אבל אחרת היא הופכת להיות כח הרסני בהחלט ,וללא מודעות הכח הזה משתלט אט אט על החיים האמיתיים .
האם אנחנו זקוקים למחשבה - בהחלט , אבל האם אנחנו צריכים להאמין שהמחשבה זה משהו שתמיד אמור לפעול - הרי אני לא רואה את היד שלי זזה בלי סוף גם כאשר אני לא צריך אותה , האם מצאנו דרך להגיד זה ו עכשיו אני לא חושב . אם לא אז זה אומר שהמחשבה עדיין שולטת בנו ולא להפך .
והמצב הזה הוא בלתי אמיתי .
אז איך באמת אפשר להפסיק את המחשבה - – זה מתחיל מכך שאדם צריך להבין שיש מקום למחשבה אבל צריך לראות את עצמו מהצד ולהסתכל על מחשבה שעוברת לו בראש , כלל שניקח צעד הצידה וננסה להביט אפילו לרגע מה אנחנו חושבים ,פה נוצר חיץ בין המחשבה למודעות שלנו עצמנו שהיא מעבר למשהו שקיים בעולם המחשבתי היא מעיין אדם אחר שמסתכל ,וקח אנחנו מקבלים תחושה שישנה עוד דרגה של מודעות שאינה קשורה במחשבה והיא יותר טהורה ואמיתית , היא המתבוננת האמיתית . ברגע שישנה המבט מהצד על המחשבה וחוסר הזדהות שאני זה המחשבה שלי אז למחשבה יש פחות כוח ופחות תפיסה כאמת של המציאות וככה המחשבה לא מקבלת אישור ויחס והיא לא גדלה , המוח שחושב אם נתייחס אליו כמערכת שאינה קשורה לאדם המודע מתחיל להבין שאין בו צורך והאדם המודע אינו מטפח ומאכיל אותה באישור שזה האמת . אט אט המחשבות שעוברות "סינון" או הסתכלות מהצד לא מגיעות יותר כי אין בהן שימוש , אנחנו למדים לראות דברים כמו שהם באמת בהווה ולחיות את ההווה העכשיו בצורה אמיתית ולא לחיות דרך המחשבה .
זוהי מודעות .
מה זה אומר להסתכל על המחשבות שלנו מהצד ?
אז כמו שמטורף הולך לרופא ואומר אני שומע קולות בראשי מן הסתם הוא יישלח לפסיכיאטר ,העניין הוא שאנחנו שומעים קולות בלי סוף בראשנו וזה הקול של המחשבה שלנו והתרגלנו לתת למחשבות שלנו לדבר על כל נושא ובלי קשר למציאות או ליצור מציאות מדומה ואפילו התרגלנו לתת למחשבות שלנו משמעות ולתקף אותם להתייחס אלייהם כנכונות ,על זה אף אחד לא שולח אותנו לפסיכיאטר אבל אנחנו צריכים להבין את האמת ולהסתכל על עצמינו .
המחשבות תערבות לנו בעכשיו הן מעלות זכרונות מהעבר או חלומות לעתיד ,לפעמים הן עוסקות בהווה אבל מאליצות עליו משמעות אחרת וקודחות את המוח באופן שבו הן לא נותנות לו חופש לראות את האמת של ההווה ,אותן מחשבות מגיעות מההיסטוריה של האדם הדימוי שעושה לדברים והדימוי של הקולקטיב הסביבתי בסופו של דבר זה דרגות של השפעה המחשבה מגיעה מניסיון אישי אחר כך מהמעגל הקרוב יותר שמשפיע יותר וכן הלאה , כמה נורא זה להיות קיים עכשיו לדוגמא ולטייל בפארק ולא לשים לב בכלל שהמוח עסוק במחשבות על עבר עתיד וכל קלט אינפורמציה שבאמת נמצא סביבנו אינו מגיע אלינו כמו שהו באמת אלא צריך לעבור מסך של מחשבות אם הוא בכלל מצליח לעבור . ניתן לקרוא יותר בפירוט באתר המדבר על מחשבות מטרידות במאמר על מודעות עצמית
לפעמים אנחנו כלכך עסוקים במחשבות שאינן קשורות להווה שאנחנו אפילו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים .
כמה פעמים קרה לכם שהגעתם הביתה מהעבודה ושמתם לב שאתם לא זוכרים בכלל את הדרך שעברתם - כבנראה באותו היום המחשבות שלכם קיבלו ממש יחס חם ומשמעות על ידי ההוויה והחשיבות של המחשבות היתה ברמה גבוהה שאפילו דרך שלמה שביצעתם באמת עברה ללא מודעות דרכם .
