מחזור פסולת בניין פתרון כלכלי למען עתיד ילדינו
עובדות בנושא מטרד פסולת הבניין: כל שנה מייצרת מדינת ישראל כ- 8 מיליון טון פסולת, רק 1.5 מיליון טון מגיע לאתרי הטמנה ו/או מחזור, ברחבי מדינת ישראל פזורים מעל 100 מיליון טון אשר צומחים בקצב מסחרר של מעל 5% כל שנה.
הכיצד ניתן להסביר את התופעה? האם הנזק הוא סביבתי או כלכלי?
קיימים מספיק מאמרים המתארים את התופעה המזעזעת כנזק סביבתי על פגיעתו הקשה במי השתייה שלנו ועל כיעור נופי ישראל.
תופעת פסולת הבניין הפיראטית פוגעת בכלכלת ישראל פגיעה קשה וחמורה "פגיעת אשראי זבלי" מה הכוונה לא חייב שנשלם היום על הנזק יכול שנשלם גם מחר או עוד 10 שנים או עוד 20 שנה הכל שאלה של כמה ימי אשראי אנחנו מוכנים לתת לילדים שלנו ומה גובה הקנס??
לכל הר פסולת פיראטי יש "דינאמיקה משלו" יום אחד נרצה לבנות עליו בניין, להקים עליו "ראה ירוקה", פארק לאומי וכו' אזי נצטרך לטפל במטרד... לטפל זו מילה שנשמעת יקרה... משהו יצטרך לשלם על זה... מי? המדינה כמובן... למה? כי ככה זה עובד מה שלא מטופל היום, יטופל מחר וביוקר עם ריבית והצמדות, ככה זה עובד!
לטפל = להטמין באתר הטמנה מורשה ע"י המשרד להגנת הסביבה ו/או למחזר! כן יש פתרון לפסולת, ניתן לייצר ממנה חומרי בניה ממוחזרים איכותיים מקבילים לתוצרי המחצבות ואף בעלי תקנים במת"י ומאושרים לשימוש ע"י משרדי הממשלה השונים, מדהים לא? לא, גם שם יש לא מעט בעיות והממחזרים סובלים מקשיים בשיווק התוצרים כתוצאה מחינוך לקוי של אזרחי המדינה ואנשי המקצוע השונים... שטויות! בזה בטוח יטפלו הילדים שלנו שיצטרכו לטפל בעשרות מיליוני טונות הפסולת הפזורה ברחבי ישראל.
הכיצד הגענו למצב הזה? כן, גם אותי זה מפליא! אז ככה בנינו מדינה מדהימה בכ"כ מעט שנים אז בד"כ בכדי להצטיין בדבר אחד את חייב לדרוך על איזה פרח בדרך וכך היה בנינו בלי הכרה! והשארנו את תחום הפסולת פרוץ לכל קבלני איסוף פסולת בנייה פרקו את הפסולת "במקום הקרוב לבית (הנבנה)" בשנים האחרונות התחילו להבין את גודל התופעה והתחילו לתגבר את האכיפה הגדילו את כמות הפיקוח מ- 10 ל- 11 פקחים! לא מספיק, התחום הזה נמצא היום ב"פרשת דרכים" יש פתרון! מחזור... אין רגולציה מספקת מחירי קליטת הפסולת עלו במקומות החוקיים אבל מה שגרם לפשע להשתלם, ניתן להרוויח מעבריינות פסולת בניה סכומים לא מבוטלים בהשקעה קטנה! עם סיכון נמוך מחציית כביש ללא רמזור.
על איזה סכומים מדובר? לטפל/לפנות פסולת בניין מהפארק הלאומי עולה כ- 100 ש"ח/ טון ז"א שהנזק הכלכלי במדינת ישראל כיום משוער ב – 10,000,000,000 ש"ח וואווו זה הסכום המינימאלי לטיפול אתמול, סכום שכל יום שעובר ושהמדינה לא מסדירה את הנושא הולך וגודל. מה גם שעלות הטיפול (100 ש"ח/ טון) סכום שטפח בעשור האחרון בכ-100%, כנראה שימשיך לטפוח היות והוא מורכב ממחירי הטמנה, הובלה, דלק, טכנולוגיה וכו'
הפתרון המוצע... בראש ובראשונה עלינו לקחת אחריות היום, היום, היום! לאור המחאה על יוקר המחייה היום, ובעיות הפנסיה הצפויות בעתיד, והגידול בתוחלת החיים מביא אותנו למסקנה ברורה שכל יום שעובר המטרד הזה פוגע כלכלית בצורה משמעותית הר פסולת שעל פניו ניראה תמים, הוא כמו הלוואה בריבית גבוהה עם תנאי החזר דרקוניים שצומחת כל יום, בעיות האכיפה גורמות להר הפסולת לתפוח ואט אט להכפיל את עלות הטיפול בו.
הדבר החשוב ביותר הינו עצירה טוטאלית של הצמיחה בכמות הפסולת הפזורה ברחבי ישראל וזאת ע"י הסדרת הטיפול בפסולת הבנייה בצורה כוללת ארצית ע"י העברת הסמכות לטיפול בפסולת לרשויות המקומיות בצורה זהה לטיפול בפסולת הביתית והגזם, למה? כי אם בעשור האחרון כמעט ולא רואים אשפה ביתית בצידי הדרכים אז מה ההבדל? העיריות ייקחו לידיהם את הטיפול. כך בעצם נטפל בבעיה בצורה טוטאלית.
תוך כדי עצירת הגידול בפסולת ניתן יהיה לטפל בהרי הפסולת שהמדינה מתכוונת להשאיר לילדינו בצורה הבאה ע"מ שאנחנו אזרחי המדינה נשלם פחות ממה שצריך כי ככה אנחנו אוהבים אבל גם לא נגלגל את החוב לילדינו כי לא נעים! לכן הטיפול יהיה ראשית בהרים שלידם יש בנייה מוגברת ומחצבות על מנת לצמצם את הכרייה מההר ולהרוויח קצת מהיתרון הסביבתי שבכוח המחזור, וגם בכדי שניצור שימושים למה שהמדינה תפיק מההר.
לסיכום, יש בעיה גדולה... יש נזק כלכלי הולך וגדל... ויש פתרון מהפכני שיכול להפוך את ההפסד הכולל לרווח עתידי. כל שנשאר זה לזרז תהליכים לקחת את ההחלטות הקיימות וליישם אותם.
אסף דוד-מנהל תחום חומרים ממוחזרים, חברת בני וצביקה.
