לפעמים נראה, כי ללא לימודים אקדמיים, לתואר ראשון לפחות, "השוק לא יחכה לי". גם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים, ואם בעבר תואר ראשון היה נחלת האוניברסיטאות בלבד, הרי שכיום ישנן עשרות מכללות איכותיות המהוות מוסדות מחקר נחשבים, חלקן בעלות שם עולמי, המעניקות תואר ראשון ותואר שני.
אין ספק שהתהליך שהתרחש בשנים האחרונות, של השקת מכללות חדשות רבות, פתח לרווחה את שערי העולם האקדמי בפני תושבי ישראל שמרביתם, לרבות אלה שלא עומדים בתנאי הקבלה ללימודים באוניברסיטה, יכולים לרכוש כיום תואר אקדמי במגוון תחומים, ובהתאם הולך ועולה בהתמדה מספר הזכאים לתואר אקדמי בישראל. בנוסף, כיום ישנה קבוצה גדולה של סטודנטים, אשר מראש פונים ללימודים אקדמיים במכללות ולא באוניברסיטאות, לאו דווקא מהסיבה של אי יכולת קבלה לאוניברסיטה זו או אחרת, אלא מתוך הכרה ביתרונות שמכללות יכולות להעניק לסטודנט, ושסביר כי לא יקבל אותם באוניברסיטה, טובה ככל שתהיה.
בישראל קיימות עשרות מכללות שחלקן מתמקצעות בתחום לימודים מסוים, כגון מכללות למשפטים, מכללות להנדסה, מכללות לחינוך (הכשרת מורים וגננות) וכדומה, ולצידן ישנן מכללות שאינן מתמחות בתחום לימודים מסוים, אלא מציעות מגוון מסלולי לימוד מרתקים במגוון רחב מאד של תחומים לתואר ראשון וכן לתואר שני, ברמה אקדמית גבוהה ובתנאי לימוד נוחים. רשימת המכללות דלעיל כוללת רק מכללות המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל ולפיכך כל התארים שהן מעניקות הינם תארים המוכרים על ידי המל"ג.
המועצה להשכלה גבוהה בישראל (המל"ג) היא תאגיד שהוקם מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958, במטרה להוות את המוסד הממלכתי בישראל לענייני ההשכלה הגבוהה. סמכויותיה העיקריות של המועצה להשכלה גבוהה הינן לתת למוסד היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו; להכיר במוסד בתור מוסד להשכלה גבוהה; להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר אקדמי; לאשר קיום לימודים באחריות אקדמית של מוסד מוכר; לאשר למוסד להשתמש בכינויים הטעונים אישור על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה; להציע למוסדות מוכרים הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם, ובדבר שיתוף פעולה אקדמי ביניהם, בהוראה ובמחקר; להגיש לממשלה הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוהה ולתקצוב מוסדות אקדמיים; להעניק הכרה בתארים של מוסדות מוכרים באזור יהודה ושומרון וחבל עזה ולהעניק רישיון לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל. במועצה מכהנים 24 חברים בכללם יושב - הראש שהוא שר החינוך, אנשי אקדמיה ואישי ציבור.
הרמה האקדמית במרבית המכללות המוכרות ע"י המל"ג היא גבוהה, הודות לסגל אקדמי איכותי המשתלב ברובן. חלק מן המכללות מהוות מוסד אקדמי מחקרי בעל מוניטין בינלאומיים ומקיימות גם מסלולי לימוד לתואר שני. המכללות הקיימות, על סוגיהן השונים (מכללות פרטיות, מכללות אזוריות עצמאיות, מכללות חסות של אוניברסיטאות, מכללות לחינוך), מאפשרות למעשה לכל מי שרוצה לרכוש השכלה אקדמית, לא לוותר על חלום ההשכלה הגבוהה, ולהשלים את שאיפותיו להשתלב במסלול לימודים נחשק. הלימודים במרבית המכללות הם לימודים יוקרתיים ונחשבים ולרוב, בוגרי המכללה משתלבים בתפקידים ראויים במערך העבודה בארץ ובחו"ל וחלקם אף ממשיכים ללימודים מתקדמים (לימודי המשך ותואר שני). לעניין שכר הלימוד - גובה שכר הלימוד משתנה ממוסד למוסד - בחלק מן המוסדות שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי ובחלקן האחר שכר הלימוד הוא גבוה מזה הנדרש באוניברסיטאות בישראל.
במרבית המכללות תנאי הלימוד נוחים - קמפוסים מרווחים ותוססים בסביבה ירוקה, כיתות מרווחות, מעבדות מודרניות, מסעדות וקפיטריות, חניה, ספריות מעודכנות, שירותי מחשב, מעונות ועוד. מרבית המכללות מסייעות לסטודנטים והופכות את מסעם לקראת תואר אקדמי נכסף למסע נוח וידידותי, בין השאר על ידי כך, שברוב המכללות הסטודנט נהנה מיחס ראוי מאת הסגל המנהלי ומליווי ותמיכה מאת הסגל האקדמי; בחלק מן המכללות ישנם מערכי תמיכה וסיוע לימודי אקדמי לסטודנטים (שיעורי עזר, שיעורי תגבור, קורסים מתוקשבים, קורסים בהתכתבות, סיכומי שיעור כתובים, ספרים המאגדים מאמרים וחומרי קריאה ועוד); במרבית המכללות פועלות אגודות סטודנטים פעילות וחזקות השומרות על האינטרסים של הסטודנטים ומקדמות את ענייניהם; במרבית המוסדות פועל מערך מלגות ומענקים; בחלק מן המוסדות פועלים מרכזי השמה שמסייעים לבוגרי המכללה להשתלב בעבודה ראויה, ועוד.
אין ספק שהתהליך שהתרחש בשנים האחרונות, של השקת מכללות חדשות רבות, פתח לרווחה את שערי העולם האקדמי בפני תושבי ישראל שמרביתם, לרבות אלה שלא עומדים בתנאי הקבלה ללימודים באוניברסיטה, יכולים לרכוש כיום תואר אקדמי במגוון תחומים, ובהתאם הולך ועולה בהתמדה מספר הזכאים לתואר אקדמי בישראל. בנוסף, כיום ישנה קבוצה גדולה של סטודנטים, אשר מראש פונים ללימודים אקדמיים במכללות ולא באוניברסיטאות, לאו דווקא מהסיבה של אי יכולת קבלה לאוניברסיטה זו או אחרת, אלא מתוך הכרה ביתרונות שמכללות יכולות להעניק לסטודנט, ושסביר כי לא יקבל אותם באוניברסיטה, טובה ככל שתהיה.
בישראל קיימות עשרות מכללות שחלקן מתמקצעות בתחום לימודים מסוים, כגון מכללות למשפטים, מכללות להנדסה, מכללות לחינוך (הכשרת מורים וגננות) וכדומה, ולצידן ישנן מכללות שאינן מתמחות בתחום לימודים מסוים, אלא מציעות מגוון מסלולי לימוד מרתקים במגוון רחב מאד של תחומים לתואר ראשון וכן לתואר שני, ברמה אקדמית גבוהה ובתנאי לימוד נוחים. רשימת המכללות דלעיל כוללת רק מכללות המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל ולפיכך כל התארים שהן מעניקות הינם תארים המוכרים על ידי המל"ג.
המועצה להשכלה גבוהה בישראל (המל"ג) היא תאגיד שהוקם מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958, במטרה להוות את המוסד הממלכתי בישראל לענייני ההשכלה הגבוהה. סמכויותיה העיקריות של המועצה להשכלה גבוהה הינן לתת למוסד היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו; להכיר במוסד בתור מוסד להשכלה גבוהה; להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר אקדמי; לאשר קיום לימודים באחריות אקדמית של מוסד מוכר; לאשר למוסד להשתמש בכינויים הטעונים אישור על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה; להציע למוסדות מוכרים הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם, ובדבר שיתוף פעולה אקדמי ביניהם, בהוראה ובמחקר; להגיש לממשלה הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוהה ולתקצוב מוסדות אקדמיים; להעניק הכרה בתארים של מוסדות מוכרים באזור יהודה ושומרון וחבל עזה ולהעניק רישיון לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל. במועצה מכהנים 24 חברים בכללם יושב - הראש שהוא שר החינוך, אנשי אקדמיה ואישי ציבור.
הרמה האקדמית במרבית המכללות המוכרות ע"י המל"ג היא גבוהה, הודות לסגל אקדמי איכותי המשתלב ברובן. חלק מן המכללות מהוות מוסד אקדמי מחקרי בעל מוניטין בינלאומיים ומקיימות גם מסלולי לימוד לתואר שני. המכללות הקיימות, על סוגיהן השונים (מכללות פרטיות, מכללות אזוריות עצמאיות, מכללות חסות של אוניברסיטאות, מכללות לחינוך), מאפשרות למעשה לכל מי שרוצה לרכוש השכלה אקדמית, לא לוותר על חלום ההשכלה הגבוהה, ולהשלים את שאיפותיו להשתלב במסלול לימודים נחשק. הלימודים במרבית המכללות הם לימודים יוקרתיים ונחשבים ולרוב, בוגרי המכללה משתלבים בתפקידים ראויים במערך העבודה בארץ ובחו"ל וחלקם אף ממשיכים ללימודים מתקדמים (לימודי המשך ותואר שני). לעניין שכר הלימוד - גובה שכר הלימוד משתנה ממוסד למוסד - בחלק מן המוסדות שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי ובחלקן האחר שכר הלימוד הוא גבוה מזה הנדרש באוניברסיטאות בישראל.
במרבית המכללות תנאי הלימוד נוחים - קמפוסים מרווחים ותוססים בסביבה ירוקה, כיתות מרווחות, מעבדות מודרניות, מסעדות וקפיטריות, חניה, ספריות מעודכנות, שירותי מחשב, מעונות ועוד. מרבית המכללות מסייעות לסטודנטים והופכות את מסעם לקראת תואר אקדמי נכסף למסע נוח וידידותי, בין השאר על ידי כך, שברוב המכללות הסטודנט נהנה מיחס ראוי מאת הסגל המנהלי ומליווי ותמיכה מאת הסגל האקדמי; בחלק מן המכללות ישנם מערכי תמיכה וסיוע לימודי אקדמי לסטודנטים (שיעורי עזר, שיעורי תגבור, קורסים מתוקשבים, קורסים בהתכתבות, סיכומי שיעור כתובים, ספרים המאגדים מאמרים וחומרי קריאה ועוד); במרבית המכללות פועלות אגודות סטודנטים פעילות וחזקות השומרות על האינטרסים של הסטודנטים ומקדמות את ענייניהם; במרבית המוסדות פועל מערך מלגות ומענקים; בחלק מן המוסדות פועלים מרכזי השמה שמסייעים לבוגרי המכללה להשתלב בעבודה ראויה, ועוד.
שחר שבו, שותף מנהל בפורטל מכללות http://www.michlalot.co.il
עורך דין, בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה. עוסק בחינוך ובהוראה במסגרת מכללות ובתי ספר מאז 1996.
עורך דין, בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה. עוסק בחינוך ובהוראה במסגרת מכללות ובתי ספר מאז 1996.
