קביעת דרגת נכות נפשית על פי תקנות המלל 

קביעת דרגת נכות במוסד לביטוח לאומי.

יש להבחין בין שתי סוגי הפרעות: הפרעות פסיכוטיות והפרעות נוירוטיות.

הפרעות פסיכוטיות הן הפרעות קשות כגון : סכיזופרניה, סכינואפקטיבית, תסמונת מוחית ועוד.

בהפרעות מעין אלו, יש הגדה מדוייקת למחלה והתקנות מקלות עם החולה.

לעומת זאת ישנן הפרעות פסיכו – נוירוטיות, לתופעות אלו אין הגדרה בתקנות, הפרעות אלו כוללות הפרעות במצב רוח, סוגים שונים של הפרעות חרדה. במקרים אלו התקנות מחמירות עם החולה, והן דורשות הגדרה לגבי חומרת ההגבלה.

במחלות פסיכונוירוטיות יש סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה.

במוסד לביטוח לאומי יש צורך שהנכות תגרום לירידה של 50% ביכולת ההכנסה.

יצויין כי נכות נפשית אינה נחשבת כמחלת מקצוע, וצריך שתיקדם לה תאונת עבודה. תאונת העבודה צריכה להיות אירוע ספציפי שניתן להגדירו או סדרת אירועים חוזרים, ברמה נמוכה יותר, שניתן להגדירם. בנוסף לכך בודקים במל"ל את הקשר בין ארוע התאונה לבין המצב הנפשי של החולה וכן את התרומה של הארוע למצב הנפשי של המטופל.

להלן דוגמה לדרגת נכות מתוך תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 :

הפרעות פסיכוטיות: PSYCHOTIC DISORDERS בתגובות סכיזופרניות מכל הסוגים, פסיכוזות אפקטיביות ותסמונות מוחיות, חריפות או כרוניות עם תגובות פסיכוטיות, ייקבעו אחוזי הנכות להלן :

א          מצבי REMISSIO שלמה או מצבי REMISSIO המלווים סימנים בלתי ניכרים של חוסר התאמה ישנה הגבלה של כושר העבודה ו-ADAOTIO סוציאלית – 10% .

ב.         מצבי REMISSIO המלווים סימנים קלים של אי התאמה סוציאלית , ישנה הגבלה של כושר          העבודה  - 20% .

ג.          מצבי REMISSIO  המלווים סימנים בינוניים של אי התאמה סוציאלית יש הגבלה של כושר           העבודה – 30% .

ד.         מצבי REMISSIO חלקית המלווים סימנים ניכרים של אי התאמה סוציאלית , ישנה הגבלה של      כושר העבודה – 50% .

ה.         סימנים אופייניים של הגבלה קשה בהתאמה סוציאלית ובכושר עבודה – 70% .

ו.          חוסר מוחלט של התאמה סוציאלית , אי כושר עבודה מוחלט, זקוק לאשפוז או להשגחה מתמדת      – 100% .

הפרעות נוירוטיות.

א.                  ישנם סימנים קלים אך אין הפרעות בהתאמה הסוציאלית, כושר העבודה לא מוגבל- 0% .

ב.                   ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה - -10% .

ג.                    ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה – 20%.

ד.                   ישנם סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה – 30% .

ה.                  ישנם סימנים קליניים מובהקים וקבועים שאין בהם הפסקות המגבילות את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה באופן ניכר– 50% .

ו.                    מקרים קשים הגובלים ודומים למצבים פסיכוטיים והמלווים בחוסר התאמה סוציאלית – 70% .

ז.                    מקרים חמורים הגובלים ודומים למצבים פסיכוטיים והמלווים בחוסר מוחלט של התאמה סוציאלית במשך שנים רבות – 100%.

עפ"י תקנות הביטוח לאומי – קביעת דרגת נכות תיקבע על ידי הוועדה, אשר תהיה בהרכב של פוסק רפואי אחד, אך רשאי הרופא המוסמך לקבוע שהועדה תהיה בהרכב של מומחים בשני ענפי רפואה, כמו כן הוועדה רשאית לדרוש שהנפגע יעמוד לבדיקה רפואית, כאמור הנפגע יקבל הזמנה לוועדה הרפאית, בהזמנה יירשמו המקום והזמן שעל הנפגע להתייצב בהם, הנפגע חייב להתייצב בפני הוועדה והוא יכול להיות מיוצג, הוועדה יכולה לקבוע את נכותו גם בהעדרו, על סמך מסמכים רפואיים בלבד, דרגת הנכות תיקבע על ידי הוועדה, ולה הסמכות ולא לבית הדין לעבודה. הוועדה תמסור הודעה לנפגע על דרגת נכותו והוא רשאי לערער על הקביעה בפני וועדה רפואית לערעורים תוך 30 ימים מיום בו נמסרה לו ההחלטה, המוסד רשאי לערער על ההחלטה תוך 30 ימים מיום שנמסרה ההודעה למזכיר המל"ל, הוועדה תורכב משלושה רופאים לוועדה לערעורים יש סמכות לאשר את דרגת הנכות, לשנותה או לבטלה, על פי תקנה 36 רשאי נפגע , תוך ששה חודשים לבקש מהמל"ל לבחון מחדש את דרגת נכותו, אם הוא ממציא אשור רפואי המעיד כי חלה החמרה במצבו הרפואי או שהתגלתה פגימה חדשה, אולם יובהר כי ההחמרה או הפגימה החדשה, הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות.

יודגש כי כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי והמסתמך על מאמר זה, עושה זאת על דעתו בלבד.

צביה חן עו"ד , אשקלון.