משבר האשראי הפוקד בתקופה האחרונה את הכלכלה העולמית מקרין גם על חברות ישראליות וחברות בינלאומיות הפועלות בישראל. הפרסומים האחרונים מחייבים התייחסות ליום הדין גם בפן המיסוי ואלה מקבלים ביטוי בשלוש קטגוריות;
פרויקטים לבניה למגורים בתנאי סאב-פריים אינם נמכרים ולפיכך בסוף שנת המס צפוי הפסד הנובע מהערכת מלאי עסקי במחיר שוק הנמוך ממחיר העלות. כללים חשבונאים מקובלים וכללי מיסוי ידועים מחייבים חברה קבלנית שבונה פרויקטים כאלה לשקול הפחתת ערכו של מלאי עסקי ודיווחים מוקדמים על הפסדים שטרם מומשו מירידת הערך בדו"חות הכספיים החשבונאים ובאלה המוגשים לצורכי מס.
הוכחת ירידת הערך לגבי פרויקטים שמיועדים לשוק הלוואות הסאב-פריים לבטח תצביע על האטה במכירות ועל קשיים אובייקטיבים הנוגעים ליכולת החברה למכור את מרכולתה עד סוף שנת המס ובשנת המס העוקבת לה.
היבטים הנוגעים לירידת ערך מלאי עסקי בהקשר הנדון רלוונטים בעיקר לחברות ישראליות שיש להן פעילות נדל"נית בינלאומית הנוגעת לקבוצת חברות שחלקן או כולן רשומות בישראל וחייבות במס בישראל. הנפגעות מכולן הן החברות שעיקר פעילותן בארה"ב ובעיקר באזורי המגורים שנפגעו מהמשבר הנוכחי. חברות כאמור נוטלות את המימון לפרויקטים מבנקים זרים הפועלים באותם אזורים ומן הסתם חשיפתם למשבר האשראי היא מהגבוהה שיש.
משבר האשראי משפיע באופן ישיר על שוק צרכני האשראי הקונצרני אשר בה לידי ביטוי בהיבטים שונים הקשורים לאגרות חוב שהנפיקו. מבחינה חשבונאית ובמיוחד לאור נסיונות גופים ממשלתיים ומוסדיים שונים לייצב את המשבר, קיים עיתוי מושלם לרכישות עצמיות של אגרות חוב שהונפקו על-ידי אותם קונצרנים. במקרה כאמור, מחיר ההנפקה גבוה ממחיר השוק וחברות שתרכושנה אגרות חוב שהנפיקה תרווחנה "על הנייר" את ההפרש שבין מחיר הפדיון למחיר השוק שבו רכשה את האג"ח בשוק. במקרה כזה, סוגיית הוצאות המימון בפן המיסוי יכולה להיות כבדת משקל, שכן יש לבחון את מקור המימון לרכישת האג"ח של החברה על-ידי החברה עצמה או חברה אחות שלה. אם מקור מימון הרכישה הוא כספים שהתקבלו מחברות קשורות, יש מקום לדאוג מראש שיוצר קיזוז בין הכנסות המימון מהאגרות חוב לבין הוצאות המימון המשולמות לחברה המלווה ובמיוחד אם מדובר בחברה חדשה שכל יעודה הוא רכישת האג"ח, שכן עודף הוצאות מימון על הכנסות מימון במקרה שכזה "הולך לאיבוד" ויצר חסרון כיס אצל הרוכשת. יצירת רווח "רעיוני" כאמור לעיל מרכישת אגרות החוב מחייב התייחסות לרווח שידווח גם לצורכי מס ובמקרה כאמור יש לבחון קיומם של הפסדי הון אחרים בשוק ההון וקיזוז בין השניים.
היבטים נוספים הקשורים יותר ביחידים ו/או חברות שלוו כספים בסאב-פריים או היו ערבים להלוואת כאמור, יכולים להתעורר בעקבות מחילות חוב של המלווים ללווים או חילוט ערבויות מערבים שהיו ערבים להלוואות כאמור. במקרה שהמלווה מוחל על הלוואות שכאלה, הרי בידי הלווה נוצרת הכנסה רעיונית ממחילת החוב אשר ממוסה בעיקרון על-פי הוראות הפקודה במועד שבו החוב נמחל.
כמובן, קיימים קריטריונים שונים בדבר עצם קיומה של מחילת חוב אם לאו ואלה יבחנו בכל מקרה לגופו של עניין. אם מדובר בתושבי ישראל, חברות כיחידים, אלה יחויבו בדיווח על אותן מחילות, בהתאם למקרה, גם אם מדובר בבנק זר שאינו חייב בכל דיווח לרשויות המס בישראל. נמחלים שקיבלו או שיקבלו "הטבה" בדמות מחילת חוב, בתנאים מסוימים, יראו אותם כאילו הפיקו הכנסה בחו"ל, שיכולים לסווגה כהונית או פירותית, לפי העניין. הדיווח יהיה יזום מצד הנמחל ואם אינו חייב בהגשת דו"ח יתכן ועליו לשקול הגשת דו"ח או דיווח עצמאי הנוגע רק לסוגיית מחילת החוב.
וככל שהדברים נוגעים לנותני הערבויות, אם חולטו ערבויותיהם בהקשר הנדון, הם יוכלו לדרוש הפסדי הון אותם יוכלו לקזז לפי דיני הפקודה מכל רווח הון אחר, אם יש בידיהם, ובמיוחד אם הערבות ניתנה במישור בעלי מניות וחברות שבבעלותם אשר לגבי מקרה כזה הכריע כבר הפסיקה לטובת הערב.
ונשאר לבסוף, היבטים הקשורים בגופים הפיננסים שהילוו את הכספים לרכישת דירות בתנאי סאב-פריים. גופים אלה יוכלו לדרוש את ההלוואות והרביות שהצטברו עליהן כהפסדים עסקיים ברי קיזוז. בהקשר זה, קיימת נגיעה מקצועית גבוה לבנקים ישראלים שפועלים בחו"ל בשוק הנדל"ן או גופים פיננסיים אחרים אשר נוהגים לתת הלוואות מיזנין.
כנראה, ולמרבה הצער, השוק עוד ייתן אותותיו גם בתחומים השונים שהם נגזרת של הפעילות ולא הפעילות עצמה, כגון, חשיפות מס כפי שנדונו לעיל.
פרויקטים לבניה למגורים בתנאי סאב-פריים אינם נמכרים ולפיכך בסוף שנת המס צפוי הפסד הנובע מהערכת מלאי עסקי במחיר שוק הנמוך ממחיר העלות. כללים חשבונאים מקובלים וכללי מיסוי ידועים מחייבים חברה קבלנית שבונה פרויקטים כאלה לשקול הפחתת ערכו של מלאי עסקי ודיווחים מוקדמים על הפסדים שטרם מומשו מירידת הערך בדו"חות הכספיים החשבונאים ובאלה המוגשים לצורכי מס.
הוכחת ירידת הערך לגבי פרויקטים שמיועדים לשוק הלוואות הסאב-פריים לבטח תצביע על האטה במכירות ועל קשיים אובייקטיבים הנוגעים ליכולת החברה למכור את מרכולתה עד סוף שנת המס ובשנת המס העוקבת לה.
היבטים הנוגעים לירידת ערך מלאי עסקי בהקשר הנדון רלוונטים בעיקר לחברות ישראליות שיש להן פעילות נדל"נית בינלאומית הנוגעת לקבוצת חברות שחלקן או כולן רשומות בישראל וחייבות במס בישראל. הנפגעות מכולן הן החברות שעיקר פעילותן בארה"ב ובעיקר באזורי המגורים שנפגעו מהמשבר הנוכחי. חברות כאמור נוטלות את המימון לפרויקטים מבנקים זרים הפועלים באותם אזורים ומן הסתם חשיפתם למשבר האשראי היא מהגבוהה שיש.
משבר האשראי משפיע באופן ישיר על שוק צרכני האשראי הקונצרני אשר בה לידי ביטוי בהיבטים שונים הקשורים לאגרות חוב שהנפיקו. מבחינה חשבונאית ובמיוחד לאור נסיונות גופים ממשלתיים ומוסדיים שונים לייצב את המשבר, קיים עיתוי מושלם לרכישות עצמיות של אגרות חוב שהונפקו על-ידי אותם קונצרנים. במקרה כאמור, מחיר ההנפקה גבוה ממחיר השוק וחברות שתרכושנה אגרות חוב שהנפיקה תרווחנה "על הנייר" את ההפרש שבין מחיר הפדיון למחיר השוק שבו רכשה את האג"ח בשוק. במקרה כזה, סוגיית הוצאות המימון בפן המיסוי יכולה להיות כבדת משקל, שכן יש לבחון את מקור המימון לרכישת האג"ח של החברה על-ידי החברה עצמה או חברה אחות שלה. אם מקור מימון הרכישה הוא כספים שהתקבלו מחברות קשורות, יש מקום לדאוג מראש שיוצר קיזוז בין הכנסות המימון מהאגרות חוב לבין הוצאות המימון המשולמות לחברה המלווה ובמיוחד אם מדובר בחברה חדשה שכל יעודה הוא רכישת האג"ח, שכן עודף הוצאות מימון על הכנסות מימון במקרה שכזה "הולך לאיבוד" ויצר חסרון כיס אצל הרוכשת. יצירת רווח "רעיוני" כאמור לעיל מרכישת אגרות החוב מחייב התייחסות לרווח שידווח גם לצורכי מס ובמקרה כאמור יש לבחון קיומם של הפסדי הון אחרים בשוק ההון וקיזוז בין השניים.
היבטים נוספים הקשורים יותר ביחידים ו/או חברות שלוו כספים בסאב-פריים או היו ערבים להלוואת כאמור, יכולים להתעורר בעקבות מחילות חוב של המלווים ללווים או חילוט ערבויות מערבים שהיו ערבים להלוואות כאמור. במקרה שהמלווה מוחל על הלוואות שכאלה, הרי בידי הלווה נוצרת הכנסה רעיונית ממחילת החוב אשר ממוסה בעיקרון על-פי הוראות הפקודה במועד שבו החוב נמחל.
כמובן, קיימים קריטריונים שונים בדבר עצם קיומה של מחילת חוב אם לאו ואלה יבחנו בכל מקרה לגופו של עניין. אם מדובר בתושבי ישראל, חברות כיחידים, אלה יחויבו בדיווח על אותן מחילות, בהתאם למקרה, גם אם מדובר בבנק זר שאינו חייב בכל דיווח לרשויות המס בישראל. נמחלים שקיבלו או שיקבלו "הטבה" בדמות מחילת חוב, בתנאים מסוימים, יראו אותם כאילו הפיקו הכנסה בחו"ל, שיכולים לסווגה כהונית או פירותית, לפי העניין. הדיווח יהיה יזום מצד הנמחל ואם אינו חייב בהגשת דו"ח יתכן ועליו לשקול הגשת דו"ח או דיווח עצמאי הנוגע רק לסוגיית מחילת החוב.
וככל שהדברים נוגעים לנותני הערבויות, אם חולטו ערבויותיהם בהקשר הנדון, הם יוכלו לדרוש הפסדי הון אותם יוכלו לקזז לפי דיני הפקודה מכל רווח הון אחר, אם יש בידיהם, ובמיוחד אם הערבות ניתנה במישור בעלי מניות וחברות שבבעלותם אשר לגבי מקרה כזה הכריע כבר הפסיקה לטובת הערב.
ונשאר לבסוף, היבטים הקשורים בגופים הפיננסים שהילוו את הכספים לרכישת דירות בתנאי סאב-פריים. גופים אלה יוכלו לדרוש את ההלוואות והרביות שהצטברו עליהן כהפסדים עסקיים ברי קיזוז. בהקשר זה, קיימת נגיעה מקצועית גבוה לבנקים ישראלים שפועלים בחו"ל בשוק הנדל"ן או גופים פיננסיים אחרים אשר נוהגים לתת הלוואות מיזנין.
כנראה, ולמרבה הצער, השוק עוד ייתן אותותיו גם בתחומים השונים שהם נגזרת של הפעילות ולא הפעילות עצמה, כגון, חשיפות מס כפי שנדונו לעיל.
ארז שגיב, עו"ד ורו"ח מומחה למיסוי
לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים
שותף במשרד פורת שגיב ושות' עורכי דין ונוטריון
לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים
שותף במשרד פורת שגיב ושות' עורכי דין ונוטריון
