הומואים ולסביות נתקלים בהומופוביה מצד סטרייטים במידה גבוהה או נמוכה, בהתאם לתרבות, לתקופה ולמקום בו הם חיים. ההומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) מתבטאת בדעות קדומות, נוקשות, פנטיות, פרימיטיביות, חוסר סבלנות, שנאה, התנשאות, זלזול וכו'. באופן מפתיע, רבים מאותם הומואים ולסביות הסובלים מגילויי אלימות הומופוביים אלה נוטים לבטא את אותה חוסר סבלנות בדיוק כלפי ביסקסואליים. לדחייה זו מתווספת גם דחיית ההטרוסקסואלים את הביסקסואלים מסיבות שונות.
ביסקסואליות מוגדרת כמשיכה לשני המינים. ישנם המגדירים אותה כעיוורון מגדר או כמשיכה ליותר ממין או מגדר אחד. אלמנט המשיכה יכול להיות מוגדר על ידי משיכה רגשית, פיזית, מנטלית, חברתית ועוד.
הטרוסקסואלים רבים טועים בהבנת המונח ורואים בביסקסואליות קיום מערכות יחסים מקבילות עם שני המינים. לפיכך, נתפסת הביסקסואליות כבגידה מתמשכת או כפוליאמוריה (פולי=ריבוי, אמוריה=אהבות). אישה דו מינית היא אישה שלא מספיק לה גבר ולא מספיקה לה אישה. היא רוצה את שניהם סימולטנית. לדעה רווחת זו אין כל אחיזה במציאות. ביסקסואלים, בדומה לכל נטיה מינית אחרת, יכולים בהחלט לחיות במערכת יחסים מונוגמית, עם גבר או עם אישה ולא לבגוד בבן/בת זוגם. דעה קדומה נוספת נגד ביסקסואליים מדברת על כך שהפוטנציאל שלהם להעביר מחלות מין גדול יותר משל הומוסקסואלים או הטרוסקסואליים. אין להשקפה זו כל ביסוס מדעי ובכל אופן, שימוש באמצעי מניעה איננו קשור בנטיות מיניות אלו או אחרות.
רבים מההומוסקסואלים טוענים בצורה חד-משמעית שדו-מיניים הם הומוסקסואלים או לסביות שאינם מקבלים את עצמם. הרעיון שגברים ונשים נמשכים לשני המינים אינו מתקבל על הדעת והמשיכה, גם אם היא מודחקת ומוסתרת, מתקיימת למין אחד. אנשים שגילו כי הם נמשכים לשני המינים זכו למסר נוקשה מהקהילה ההומו-לסבית, לפיו "אין דבר כזה כמו ביסקסואליות" ו"אתם סתם בורחים מעצמכם".
ביסקסואלים רבים שנהנים מקיום יחסי מין עם שני המינים, מביעים תסכול עמוק מחוסר היכולת להגדיר את עצמם כהומוסקסואלים או כהטרוסקסואלים ולעיתים אף פונים לטיפול פסיכולוגי בניסיון לטפל בעמימות ההגדרה המינית שלהם. במקום ליהנות משני העולמות, הם סובלים משניהם. הנושא המרכזי בטיפול באנשים אלה הוא התמודדות עם מצבים עמומים ורב-משמעיים ופיתוח גמישות ופתיחות כדי להתגבר על הצורך במצבים ברורים.
היחס לו זוכים דו מיניים ממחיש כיצד גם אנשים "ליברליים" ו"פתוחים" עשויים להיות נוקשים, מוגבלים ולצערנו, גם מגבילים. הטיפול בביסקסואלים מחייב התמודדות עם הדעות הקדומות שנטעו בהם הומוסקסואלים לא פחות, ואולי יותר, מאשר עם הדעות הקדומות שנטעו בהם הטרוסקסואלים.
