"בי"ב ימים לחודש מרחשוון, בשישי בבוקר בא אלי איש אחד, נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וגם בכל מיני חכמות. ותיכף בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלוקים בקרבו, וכל דבריו בהפלגה גדולה בהתפארות עצמית. עם כל זה האמנתי מאוד מכל קומתי וחושי.
והבטיח לי לגלות לי חכמת האמת בכל מילואו, ועסקתי עמו כשלושה חודשים בכל לילה אחר חצות בביתו. ורוב העסק היה בדרכי הקדושה והטהרה, אמנם בכל פעם הפצרתי אותו לגלות לי איזה סוד מחכמת הקבלה, והתחיל לאמור ראשי דברים, ושום פעם לא השלים לי. והיו לי בזה געגועים עזים כמובן. עד שפעם אחת אחר הפצרה גדולה השלים לי סוד אחד והייתה שמחתי עד אין קץ.
ומני אז התחלתי לקנות בעצמי מעט ישות. וכאשר נתרבתה הישות שלי, כן נתרחק ממני מורי ז"ל הקדוש וגם בזה לא הרגשתי. ונמשך זה כשלושה חודשים עד שבימים אחרונים לא מצאתי אותו בביתו כלל, אז הרגשתי שבאמת נתרחק ממני ונצטערתי מאוד והתחלתי להיטיב דרכי.
ובתשעה לחודש ניסן בבוקר מצאתי אותו ופייסתי אותו הרבה על הדבר ואז שוב נתפייס כמקודם ממש, וגילה לי סוד גדול וכולל, ושמחתי עלתה למעלה ראש כמובן. אמנם ראיתיו כמו מתחלש, ואני לא יצאתי עוד מביתו. ולמחרת, בעשרה בניסן שנת תרע"ט (10.4.1919),
שבק חיים לכל עלמא, זכותו יגן עלינו ועל ישראל, אכי"ר.
וגודל צערי אין להעלות על הכתב כי ליבי היה מלא תקווה לזכות בחכמה ודעת.
והנה נשארתי אז בחוסר כל ואפילו מה שקיבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב.
וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי, ונפתח ליבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע. ונזכרתי בכל הסודות שקיבלתי ממורי ז"ל.
ומורי הקדוש ז"ל הנזכר היה מתפרנס ממסחרים גדולים והיה מפורסם בכל העיר לסוחר נאמן, אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה ולא נתן לי רשות לגלות שמו".
