ישו הוא הדמות המרכזית באמונתם של הנוצרים והיהודים המשיחיים אך בעוד הנוצרים מאמינים כי הוא חלק מהשילוש הקודש, בנו של האלוהים, רוב היהודים המשיחיים כופרים ברעיון זה מכל וכל.
המאמינים של ישו מאמינים כי ישו בא לעולם כדי לכפר על חטאיהם של בני האדם מעתה ועד אחרית הימים. מותו האכזרי, צליבתו היא הכפרה על עוונותיו של המין האנושי כולו.
מהכתבים הנוצריים עולה כי ישו פעל באזור הגליל ויהודה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה. בתקופת חייו הקצרה קנו לו ישו מאמינים וחסידים רבים שהלכו אחריו והפיצו אף הם את תורתו. יחד עם זאת, הדת הנוצרית התפתחה והתמסדה רק לאחר מותו.
אנו למדים על ישו ממספר מקומות מצומצם מהברית החדשה שהיא אסופה של כתבים שנכתבו על ידי תלמידיו הישירים ותלמידי תלמידיו כשני דורות לאחר מותו ומיוספוס פלביוס שהוא המקור הלא נוצרי היחיד שמתאר את ישו בספרו "קדמוניות היהודים". האזכור נכתב כארבעים שנה לאחר מותו המשוער של ישו. כמו כן, ישנם אזכורים בתלמוד לדמותו של ישו אך זאת כהתייחסות מאוחרת יותר לכתבים הנוצרים ולא לפעולותיו וחייו של ישו. יחד עם זאת, על פי התיאולוגיה הנוצרית ההתייחסות לישו מופיעה כבר בתנ"ך בתיאור המשיח. המשיח מתואר כמי שיכפר על חטאים במותו. תיאור זה מצביע אליבא דמאמיניו על כך שישו הוא אכן המשיח.
ישו הנוצרי, על פי התיאולוגיה הנוצרית, מהווה מתווך בין האדם לאל ומאפשר לבני האדם להכיר את האלוהים באופן אישי. תאריך לידתו של ישו הינו תאריך משוער. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי מועד לידתו אך תמימי דעים שהתאריך שבו נחגג יום הולדתו אינו התאריך הנכון. הספירה שהתקבלה בסוף היא זו שנקבעה בידי דיוניסוס בשנת 525 לספירה. החוקרים טוענים כי בקביעה זו נכסנו שיקולים אישיים ופוליטיים.
על פי האמונה הנוצרית ישו נולד למרים. בטרם התארסה ליוסף, הרתה מרים לרוח הקודש. לפיכך ישו הוא בן האלוהים שנולד לאם בתולה ולכן ישו בניגוד לשאר בני האדם שנוצרו מן החטא הקדמון, הוא טהור מלידתו.
רוב המידע אודות ישו שאוב מספרי הבשורה בברית החדשה. הברית החדשה כוללת ארבע בשורות:הבשורה על פי מתי, מארק, לוק וג'ון.
