גלעד שדמון ודורון פנחס, שני אנשים מצליחים בכל קנה מידה, לא היו ממש זקוקים למשהו נוסף בחייהם. לשניהם עסקים מצליחים, קריירה משגשגת, משפחה אוהבת, חברים, מה רע? אבל כשמקננת בתוכך הנקודה הזו, הסקרנית והבלתי מסופקת, שמציקה ושואלת ללא הרף, "לשם מה כל זה, האם יש עוד משהו מעבר לזה?", אז כנראה שבכל זאת משהו חסר.
בחרנו לראיין שני אנשים שחיים רוחניות לצד חייהם הגשמיים המשגשגים, ומוכיחים שניתן ואף כדאי לשלב בין שני ההפכים הללו, המנוגדים לכאורה - חומר ורוח.
תן לרצונות לגדולאנחנו פוגשים את גלעד שדמון (44) בשעת בוקר מוקדמת, באזור מרכזי בתל אביב, כשהוא פותח את שעריה של "מהות",מבנה מרשים ומעוצב שבו הוא מנהל מכללה להכשרת מטפלים ברפואה משלימה, שאותה הקים ב-1993. שדמון הוא מראשוני המטפלים האלטרנטיביים בארץ ונכנס לתחום עוד בשנות השמונים, "באותה תקופה היית אומר למישהו טיפול בשיאצו, והוא היה חושב שאתה מתכוון לטיפול במוסך של מיצובישי. אף אחד עוד לא ידע מה זה".
הוא נולד בקריית גת של שנות השישים, בן להורים ניצולי שואה. אביו, שנלקח בדיוק ביום בר-המצווה שלו לאושוויץ והיחיד ששרד מתוך משפחתו, היה חקלאי ועיבד את אדמות הדרום כל חייו. גם את גלעד אפשר היה למצוא רוב שעות היום בשדות או כבלם קדמי במכבי קריית גת בכדורגל. אהבתו הגדולה לים היא זו שהובילה אותו מאוחר יותר לקורס חובלים בצבא.
"הורי תמכו בי לאורך כל הדרך למרות ניגוד הדעות שהיה בינינו ביחס להשגחת הבורא. מבחינתם, הבורא נשאר באושוויץ איפשהו. הוא לא נתן להם תשובות, ולהם כבר נגמרו השאלות. אבל אני זוכר את עצמי שואל תמיד – 'בשביל מה כל זה?', 'מה קורה אחרי שמתים?', 'האם באמת אנחנו פה רק בשביל החיים האלה?' אני זוכר שהכלבה שלי מתה, ושאלתי את עצמי, 'איך זה יכול להיות שהיא מתה, ואני עדיין אוהב אותה? מה, מה קורה?'. לא ידעתי איפה למצוא תשובות, אז קראתי ספרים. והרבה".
גלעד סיים קורס חובלים כחניך מצטיין והשתחרר בדרגת רב סרן. למרות שהציעו לו להישאר בקבע, הוא חיפש משהו אחר: "כבר הבנתי את העיקרון, והיה לי ברור שאני רוצה להתעסק עם אנשים. אחותי למדה רפואה באותו זמן, והבנתי ששם לומדים את המכניקה של הגוף, ואילו אני חיפשתי את הקשר הזה שבין גוף ונפש. זה תמיד ריתק אותי".
הוא בחר ללמוד רפואה סינית, רפלקסולוגיה, שיאצו, הילינג, צמחי מרפא, פרחי באך, "כל מה שקשור לתחום הרפואה הטבעית, גם בצורה מסודרת בבתי ספר וגם אצל כל מיני מאסטרים למיניהם". הוא החל לטפל באופן עצמאי, הקים את המכללה ואף כתב שני ספרים מקצועיים בתחום הרפואה האלטרנטיבית, "הזרימה המחומשת" ו"עידון".
"התחלתי גם ללמוד טאי-צ'י וצ'י-קונג, חיפשתי איזושהי שלווה דרך מדיטציות ותרגילים להירגעות, אבל עדיין זה לא היה זה. זה היה מדיטציה במקום אחד, והחיים במקום אחר. לא ראיתי איך הם משתלבים יחד. לא ראיתי שאדם שעושה מדיטציה באמת יכול להביא אותה לחיים שלו ולחיות שקט ורגוע יותר, וגם אם הוא חי שקט ורגוע, אז מה? איפה החיים האמיתיים? איפה הפתרונות לשאלות? איפה האתגרים? איפה הצורך לרצות משהו, לרוץ, להשיג אותו, ובתוך כל זה למצוא את השקט? לא מצאתי את זה, אז המשכתי לחפש".
כיצד נחשפת בסופו של דבר לקבלה?
"שותפי למכללה באותה תקופה הביא ספר של האר"י, "שער הגלגולים". פתחתי וקראתי אותו, בתור אוטודידקט כמו שאני רגיל, מהתחלה עד הסוף. בעודי מעלעל בספר, בא אלי תלמיד שלמד אצלי ואומר לי 'אתה יודע, יש לי איזה דוד שלומד קבלה אצל רב שמלמד'. וזהו. התקשרתי לרב, ענתה אשתו, הגעתי אליו הביתה, ושם זה התחיל".
"זה" גרם לשינוי מהותי בחייו של שדמון. גלעד הוא מתלמידיו הראשונים של הרב המקובל מיכאל לייטמן ואחראי במידה לא מבוטלת להקמת קבוצת "בני ברוך" שהלכה והתפתחה עד למימדי תנועה בין-לאומית. במהלך השנים כתב גלעד כמה ספרים בנושאי קבלה, חלקם עיוניים וחלקם פרוזה, והחל להרצות ולהעביר קורסים וסדנאות בנושא.
כיצד הצלחת לשלב בין שני העולמות המקבילים האלו, של החומר והרוח, ולהתפתח בכל אחד מהם?
"אני מבין, זה נראה לכאורה סותר. הרפואה המשלימה מחפשת שלווה וריפוי בלי לעשות איזשהו חיבור לכוח עליון, בלי לחפש את עולם הסיבות. גם טיפולים אנרגטיים זה עדיין בגדר העולם הזה, ואין להם שום קשר לרוחניות.
בנוסף, הגישה הפילוסופית המזרחית אומרת שכמה שתרצה פחות, פחות תתאכזב, פחות תסבול. הקבלה אומרת משהו אחר לגמרי - אם אתה באמת רוצה להתפתח, אל תתעסק בכלל עם הרצונות שלך. תן להם לצמוח, לגדול, להתפרע, ורק תחפש כל הזמן את החיבור אל אותו כוח שמפעיל אותם, לבורא. כך, על פני החומר שממנו אתה עשוי, אתה מפתח קשר עם הרגשת החיות הנצחית.
כשהבנתי שיש סתירה בין הגישות האלה, תהיתי אם עלי לעזוב את המקצוע אבל הרב אמר לי דבר שאני לא אשכח. הוא יעץ לי לא לעשות שום שינוי בעבודה. 'תמשיך בדיוק איפה שאתה, ולאט לאט, תוך חודש חודשיים, תבין איך אתה יכול לשלב בין הדברים'. ובאמת תוך כמה חודשים ירד האסימון והכל היה לי ברור יותר".
ובכל זאת, זה לא פשוט לעשות את השילוב הזה. יש לך איזה טיפ למתחילים?
"תשמע, החיים האמיתיים של האדם הם בפנים ולא בחוץ. זה לא ממש משנה מה אתה עושה עם הגוף שלך. אתה יכול להתעסק ברפואה משלימה, או להיות איש מחשבים, או להיות שיפוצניק, אבל ברגע שיש משהו שבשבילו אתה עושה את הדברים האלה, אז הוא מלווה אותך בכל תחום בחיים. כשאתה טועם ולו מעט מהאור הזה, אתה מוכן לעשות הרבה כדי להיות מחובר אליו.
אני מקווה שאוכל לתרום כמה שיותר להתפשטות הידע הזה בעולם, כדי שיהיה פחות סבל, שתהיה יותר הבנה בין אנשים, כי המקור לסבל הוא בורות, חוסר הבנה של החוקים. הקבלה מתארת בצורה חד משמעית את כל אותם חוקי טבע נסתרים שמצטברים לחוק אחד כללי - אהבה".
אתה צמוד לרב לייטמן מתחילת הדרך, אולי לסיכום כמה מילים על מה שאתה מרגיש כלפיו?
גלעד, שתמיד משיב מיד על השאלות בביטחון, משתהה לרגע, וחיוך עולה על פניו. "אדם שרק אוהב, אי אפשר שלא לאהוב אותו", הוא אומר, ומוסיף עוד הרבה, אבל הגיע הזמן לעבור לדורון.
משנה את החיים מבלי לשנות אותםאת דורון פנחס (49) אנו פוגשים במשרדו המעוצב והשוקק, השוכן בסמיכות לבית המשפחה שבשכונת תל-ברוך בתל אביב. הוא נולד וגדל לא הרחק משם, בשכונת מעוז אביב. ילדות תמימה של שנות השישים, לימודים ב"תיכון חדש", צייר מוכשר וילד חולמני שכבר מגיל צעיר הרגיש שיש משהו מעבר למה שסובב אותו. "קראתי הרבה ספרים ונמשכתי תמיד למדע בדיוני, כאילו הרגשתי שיש משהו נוסף, מאוד גדול. היום דברים כאלו מתחברים אצלי לתפיסת המציאות, איך הדברים הם לא כמו שהם נראים".
כשהשתחרר מהצבא הלך לאוניברסיטה ללמוד פיזיקה, אבל "אחרי שנה הבנתי שברמות הגבוהות פיזיקה הופכת לפילוסופיה מופשטת, כי אף אחד לא יודע מה באמת קורה. יש תיאוריות והנחות שהן רק פילוסופיות ואין להן שום בסיס מדעי ולא זה מה שקיוויתי למצוא שם. החלטתי לשלב את שתי הנטיות שלי, מדעים ואמנות, וללמוד אדריכלות. גם הרגשתי שדרך האדריכלות אני יכול לשנות את העולם".
איך משנים את העולם דרך ארכיטקטורה?
"כשאתה מתכנן בשביל אנשים סביבה ותנאים שבהם הם יכולים לפעול, אתה יכול לשנות את החיים שלהם. אפשר במהירות להיכנס לאגו במקום הזה. היה לי מזל שבשלב מסוים הכרתי את אורית, שהיום היא אשתי, ולמעשה גם שותפתי למשרד. היא בעצמה גם תמיד חיפשה והרגישה שיש משהו אחר, משהו נוסף.
יום אחד, בערך לפני שמונה שנים היא פגשה חברה שהביאה לה קלטות שעסקו בחכמת הקבלה. התחלנו לשמוע את הקלטות וזה היה מעניין אבל משהו שם ממש לא התחבר לנו. המשכנו לחפש, ויום אחד הגענו למפגש ביתי על קבלה עם הרב לייטמן. אני לא זוכר מה הוא אמר, אבל היה בזה משהו אחר, לא מלוטש, לא ממוסחר, משהו ישר, אמיתי, מהלב. זה התחבר להרבה דברים שחשבנו, ושם את האצבע על דברים שהרגשנו. הבנו שיש כאן משהו גדול, והתחלנו לחפש את הקשר והיום זה כבר הפך להיות חלק אינטגרלי מהחיים שלנו".
במה זה בא לידי ביטוי?
"זה משנה את החיים בלי לשנות אותם. אתה לא עובר לאיזה עולם אחר ורואה שם דמויות מכונפות ונסתרות. אתה נשאר פה, בחיים שלך, ואתה רואה את אותם הדברים, אבל אחרת. העולם נראה פתאום יותר שלם, ממש נצחי. הכל מתחבר למשהו הרמוני כזה... אתה מתחיל להבין את הסיבות לתופעות השונות, לא רק את התוצאות".
אתה כבר לא רוצה להיות המשרד הכי גדול בעולם? לבנות את הבניין הכי גבוה בעיר?
"אני עדיין רוצה. כל הרצונות האלה ממשיכים לגדול אבל הם מקבלים מקום חדש, חלק מתוך תהליך של גדילה והתפתחות. הם נכללים בהבנה שהתפקיד שלך במערכת קשור להתפתחות האישית שלך. והתפקיד שלי במערכת הגדולה בנוי מכמה אלמנטים: המקום שאני גר בו, האופן שבו אני מגדל ומחנך את הילדים שלי, ושאר היחסים ההדדיים עם הסביבה.
היה שלב שרצינו לעזוב, אני חי בסביבה מאד חומרית, הכל נסב סביב חיצוניות. היו אפילו מחשבות לנסוע לחו"ל. אבל היום, דרך הלימוד, אתה מבין שלקשיים יש תפקיד והם באים כדי לקדם אותך. פתאום הקשיים עצמם נהפכים לאתגר ואז זה כמו משחק שגם אפשר להנות ממנו. אלה כלים שקיבלתי שהופכים את החיים לחוויה מסוג אחר".
"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה. אנו, בני ברוך, מקווים שעיתון "קבלה לעם", יוסיף לכולנו מימד נוסף ויתרום לאחדות ואהבה בקרב עמנו.
