כיצד לבחור חברת ביומד להשקעה 

אין ספק שבשנים האחרונות עלה קרנו של תחום הביוטכנולוגיה בארץ. מספר רב של חברות ביומד נסחרות היום בבורסה הישראלית המבטיחות שביכולתן לפתח את "התרופה הבאה" ובכך להעניק למשקיעים תשואות חלום. בעקבות הקמת מדד הביוטכנולוגיה מספר רב של משקיעים החלו לגלות עניין בתחום.

הכלל הבסיסי בשוק הוא שככל שהרווח הפוטנציאלי גבוה יותר, כך גם גדול יותר הסיכון. לא לכל המניות בתחום אותה דרגת סיכון וחשוב להבין את ההבדלים ביניהן טרם ביצוע ההשקעה. כדי לעמוד על הסיכונים הכרוכים בהשקעה בחברות המפתחות תרופות חלום, יש תחילה להבין את תהליך הפיתוח של תרופות חדשות.

הליך פיתוח תרופה הינו הליך מורכב הכולל מספר שלבים עקרוניים. על מנת לעבור משלב אחד למשנהו יש צורך לעמוד בהצלחה בקריטריונים של רשויות הבריאות השונות בכל שלב:

• השלב הפרה-קליני כולל ניסויים בחיות ניסוי כדי להדגים את היעילות של התרופה במודלים המדמים את המחלה אליה מיועדת התרופה. השלב הפרה-קליני כולל גם ניסויים בתנאים קפדניים כדי לבדוק אם לתרופה תופעות לוואי רעילות וכן ללמוד על מאפיינים שונים שלה בפעילות בחיה  כגון קביעה של הערכות ראשוניות על מינון התרופה, אופן מתן התרופה, וסף המינון למתן התרופה. ניתן גם לבדוק את ההשפעה על הפוריות, ועל השפעתה על השריית גידולים סרטניים ואלרגיות. כמו כן השלב הזה כולל גם פיתוח שיטות ייצור בסטנדרטים שהם אסופה של דרישות ייצור שהתרופה חייבת לעמוד בהן כדי שיהיה אפשר לתת אותה לחולים.
• השלב הקליני הראשון (Phase I) של פיתוח התרופה מתבצעת הוא למעשה בדיקה ראשונית שמטרתה להעריך את בטיחות התרופה ואת המינון המקסימאלי שניתן לתיתו בבטחה לחולים. במסגרת שלב זה מתבצעות גם לעיתים בדיקות נוספות כגון פיזור התרופה וזמן השהות שלה בדם, מדידות שיאפשרו להעריך את זמינותה הביולוגית ועוד.
• בשלב הקליני השני (Phase II) מתבצעת בדיקה ראשונה של יעילות התרופה ב חולים כמו כן, בשלב זה מנסים לקבוע את המינון המיטבי של התרופה לטיפול ב חולים. בד בבד, גם ממשיכים לבדוק את בטיחותה. במקרים רבים מבוצעים שני ניסויי Phase II כאשר הניסוי הראשון (Phase IIa) מטרתו לשמש הוכחת התכנות וניסוי שלב שני (Phase IIb) רחב יותר שכולל  מספר גדול יותר של חולים ביותר מרכזים רפואיים.
• בשלב הקליני השלישי (Phase III) מספר הנבדקים הינו רב יותר (מאות ואף אלפים) ומתבצע במספר רב של מרכזים רפואיים בעולם. המטרה של שלב זה הינה להוכיח את יעילות ובטיחות התרופה במספר גדול של חולים כך שבשלב זה ניתן יהיה לדמות במידה רבה יותר (מאשר בשלבים מוקדמים) את האופן בו התרופה תשמש את הרופאים בקליניקה. בעקבות סיום מוצלח של שלב זה ניתן להגיש בקשות לרשויות הבריאות לקבלת אישור לרישום התרופה.
• ביצוע ניסויים קליניים בבני אדם בכל אחד מהשלבים דורש את אישורן של הרשויות הרגולטוריות במדינות בהן מתבצעים הניסויים הקליניים. רק תוצאות מוצלחות בשלבים הקודמים, יבטיחו את האפשרות למעבר משלב אחד למשנהו.
• לעיתים נדרש גם שלב קליני רביעי (Phase IV) אשר בו נדרש להמשיך לעשות בדיקות מעקב המשכי, תחת מעטה קליני ניסיוני מסודר.

לאחר מעבר בהצלחה של כל השלבים האמורים לעיל החברה להגיש בקשה לאישור לרישום התרופה על ידי הרשות הרגולטורית הרלוונטית, לעיתים שלב זה מתבצע תוך כדי השלבים הקודמים.

הליך הפיתוח תרופה אורך שנים רבות וכן נדרש לו מימון רב וזאת עקב התמשכות הניסויים, תהליך קבלת האישורים וכן הפקת המידע והתוצאות מהניסויים, אשר בסיומם החברה רשאית להגיש בקשה לאישור רישום תרופה על ידי הרשות הרגולטורית במדינת היעד. לעיתים הפיתוח הקליני, לרבות הביצוע של הניסויים הקליניים, מבוצע בסיוע של קבלני משנה מומחים אשר אמונים לעבוד בסטנדרטים מקצועיים קפדניים המוכתבים על ידי הדרישות הרגולטוריות השונות. ממספר מחקרים שהתפרסמו בעולם בשנים האחרונות ניתן לקבל הערכה של הקשיים הכלכלים והסיכון הגלום בפיתוח תרופה (המספרים בטבלה מייצגים מספרים ממוצעים ממספר מקורות מידע, כגון המחקר  The price of innovation: new estimates of drug development costs):

שלב פיתוח

משך זמן ממוצע בשנים

עלות ממוצעת  במליוני דולרים

אחוזי הצלחה ממוצעים של השלב

פרה קליני

4

20

60%

Phase I

1.5

15.2

62%

Phase II

2

16.7

40%

Phase III

3

27.1

33%

אישורי FDA

1.5

1.6

77%

 ניתן לראות שלפי הסטטיסטיקה תהליך פיתוח ממוצע של תרופה אורך כ- 12 שנים, מחירו כ- 80.6 מליון דולר והוא בעל סיכוי הצלחה של 3.7% בלבד.

מסטטיסטיקה זו אפשר להבין מדוע חברות פארמה טוענות שעלות פיתוח תרופה שיצאה לשוק נושק למיליארד דולר, כי על תרופה אחת שהצליחה בתהליך הפיתוח כ-29 תרופות נכשלו בשלבי פיתוח שונים.

לאור מורכבות הליך הפיתוח והסיכויים הנמוכים להצלחת התהליך, חשוב למשקיע לבצע בדיקה מעמיקה על החברה בטרם ההשקעה. ברצוני להמליץ על מספר נושאים לבדיקה טרם ביצוע ההשקעה שיסיעו למשקיע להעריך את הכדאיות ההשקעה בחברה:

• קיום של הנהלה בעלת רקורד, נסיון וידע רלוונטיים לתחום. הנהלה איכותי תוביל גיוסי כסף מוצלחים, תפתח קשרים עסקיים נחוצים לפיתוח התרופה ושיווקה, תגייס כח אדם איכותי ומתאים ותתרכז בפיתוח תרופות איכותיות לשווקים "איכותיים יותר" ואשר ניתן לפתחן עם סיכון נמוך יחסית. לדוגמא לחברת ביוליין צוות ניהולי ומנוסה הכולל את יו"ר החברה ד"ר אהרון שוורץ שהוא גם סמנכ"ל מיזמים ייחודים בטבע ויו"ר של מספר חברות ביומד אחרות, מנכ"ל החברה ד"ר כינרת סויצקי ששמשה בעבר כסגן נשיא מחקר ופיתוח ביולוגי בקומפיוג'ן, ד"ר מוריס לסטר, המנכ"ל הקודם של החברה וחבר דירקטוריון שימש כמנכ"ל ובכיר במספר חברות ביומד ועוד.
• בדיקת הרכב המשקיעים ובעליי העניין בחברה. ככל שאחוז ההחזקות של מנהלי החברה בחברה גבוה יותר, המשמעות היא שהם מאמינים בהצלחתה. ככלל, אחוז אחזקה מינימאלי של 30% של בעלי עניין בחברה מעיד על אמונה בהצלחת החברה. בנוסף לחברה גם דרושים משקיעים סבלניים ובעלי יכולת מימון שיתנו את התמיכה המתאימה, באם מקצועית או פיננסית, שהחברה תזדקק להם בתהליך הפיתוח. לדוגמא, מאחורי חברת פרוטליקס עומדים אלי הורוביץ (הוא היו"ר לשעבר של פרוטליקס) וד"ר פיליפ פרוסט שבעל המניות המוביל בטבע וגם בעל מניות מוביל בפרוטליקס.
• נקודה נוספת לשיקול היא קיום הסכמי שיתופי פעולה והסכמי השקעה (הסכמי מסחור) עם חברות גדולות בתחומי המו"פ. קיומים של אלה מכניסים ידע נדרש לחברה דבר המקטין את הסיכוי בכישלון הפיתוח ובהתאם מגדילים את סיכויי ההצלחה של החברה. לדוגמא, חברת פרוטאולוג'יקס, העוסקת בפיתוח תרופות לסרטן, אלצהיימר ופרקינסון, חתמה לאחרונה על הסכם עם חברת גלאוקסו סמית' קליין (GSK) ובמסגרתו פרוטאולוג'יקס תקבל תשלומים בהתאם לאבני דרך שנקבעו בהסכם וליווי מקצועי הסכם זה מעלה באופן משמעותי את סיכויי פרוטאולוג'יקס להצליח בתהליך הפיתוח.
• בדיקה של שוק אליו החברה מייעדת את התרופה ומצב התחרות בשוק הזה. פיתוח תרופה לשוק נישה קטן שיש בו מתחרה אחר אינו אטרקטיבי למשקיע. שוק שבו יש מתחרים רבים עלול להקטין את הסיכוי של התרופה להקלט בהצלחה בשוק בעיקר במצב שלתרופה אין יתרון משמעותי של המוצר התחליפיים. יש גם לוודא קיומם של פטנטים המבטיחים בלעדיות בשוק היות והם מונעים תחרות. דוגמא טובה לחברה שפונה לשוק נכון היא חברת כן-פייט המפתחת, בן השאר, תרופה לטיפול בסרטן הכבד. היקף המכירות של התרופה היחידה לטיפול בסרטן הכבד המאושרת היום, תרופה שאינה מטפלת במחלה ורק מאריכה את תוכלת החיים של החולים במספר חודשים, צפוי להגיע למיליארד דולר בשנת 2010. לטענת כן-פייט לתרופה שהם מפתחים יתרונות בולטים על התרופה שקיימת כיום בשוק כגון האפשרות למתן פומי, עלות הייצור הנמוכה של התרופה, עלות הנמוכה יחסית בטיפול בחולה באמצעות התרופה וכן אי הפגיעה בתאים בריאים בגוף.
• בחינת השלב שבו נמצא הפיתוח של התרופה ואי הסתמכות על תרופה בודדת הנם  פקטור שמאוד משפיע על עמידת הסיכון בהשקעה בחברת ביומד. ככלל ככל שהשלב מתקדם יותר כך הסיכון בפיתוח התרופה יורד. לפי הסטטיסטיקה הממוצעת חברה שנמצאת במצב פיתוח פרה קליני מסוכנת פי 9 לערך מחברה שנמצאת בשלב קליני שלישי. כמובן, לדבר זה יש אספקט אחר, ככל שחברה תהיה בשלב מתקדם יותר כך שוויה יהיה רב יותר והפוטנציאל רווחים קטן יותר.
• קיום כסף בקופה ותזרים מזומנים. אין מה לעשות, לכסף אין תחליף וכשאין כסף יש הנפקות ודילול של משקיעים. חברות עם הכנסות או מספיק מזומנים בקופה לפעילות הפיתוח עדיפות על חברות שאין להם כסף בקופה.
• שקיפות למשקיעים. חברות שמדווחות על התקדמות באבני הדרך, תוכניות הגיוס, אסטרטגיית השיווק וכו' הם החברות שמשדרות אמינות ומאפשרות למשקיע להעריך את מצב החברה. בנוסף רצוי להקפיד ולבדוק האם החברה עומדת באותן אבני הדרך ולוחות הזמנים ולבדוק האם ביכולתה של החברה לעמוד באבני הדרך הבאות.
• בדיקת שווי השוק של החברה. מניות ביוטכנולוגיה נוטות לא פעם להתנפח מעבר לשוויין האמיתי בשל אופטימיות יתר ולרדת יתר על המידה בתקופות משבר. אינני טוען שקל לבצע הערכת שווי נכונה לחברת ביוטכנולוגיה, אבל אפשר לבצע הערכת דיי טובה ובנושא זה תעסוק חלקה השני של הכתבה.

לסיכום, אין ספק שתחום הביוטכנולוגיה מציע למשקיע מגוון רחב של מניות חלום שיכולות להניב תשואות חלומיות. אבל יש לזכור שחלק ניכר מהחברות אלו הנם בשלבים ראשוניים של פיתוח, וההשקעה בהן מתאפיינת ברמת סיכון גבוהה במיוחד, בנוסף הן נסחרות ברמות מחיר המבטאת יותר את תקוות המשקיעים מאשר את מצבן הכלכלי של החברות. לפיכך, קודם ההשקעה יש לאמוד את הסיכויים להצלחת החברה ולאמוד גודל ההכנסות הצפויות מכך תוך התחשבות במאפייניה הספציפיים של החברה. ניתוח כזה מורכב ודורש מידע וזמן רב אך צפוי להשתלם כשהחברה תצליח בתוכניתה ותחזיר למשקיע בתשואות גבוהות.

 סקירות על חברות ביומד ניתן למצוא באתר TalkingValue.

אין בסקירה זו לרבות כל מסמך ו/או קובץ המצורף לו משום יעוץ או המלצה לקנייה / מכירה של ני"ע ו/או מכשירים פיננסיים, העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל אינו מהווה חלופה לייעוץ אישי המותאם לצרכיו של המשקיע ע"י יועץ מוסמך.הכותב אינו מוסמך לייעץ בנושאי השקעות בניירות ערך של חברות ציבוריות ואין לראות בתוכן מסמך זה ייעוץ להשקעה בשום צורה שהיא. השקעה בחברות כאלו נושאת סיכון לא מבוטל וראוי שיבוצעו לאחר הערכה מדוקדקת של צרכי המשקיע ורמות הסיכון שבנכונותו לשאת. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים, והינו כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. במידע הכלול במסמך זה עלולות להיות טעויות, שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. בעל האתר והכותבים לא אחראים לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייבים כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. הכותב עשוי להחזיק בני"ע בהם עסקה כתבה זו. כל הזכויות, לרבות קניין רוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לבעל האתר והכותבים ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות הפצתו ו/או העתקתו, כולו או חלקו, ללא קבלת אישורה מראש ובכתב.