מיתוסים חוסמי תקשורת בזוגיות
מאת: מירי קובלסקי –מטפלת זוגית ומשפחתית
מיתוסים הנם אמונות חברתיות רווחות הנובעות מאגדות, בדיות או אמיתות למחצה המגלמים בתוכם את המוסכמות החברתיות המקובלות. מיתוסים נתפשו כאמת בלתי מעורערת במשך זמן כה רב, עד שהם נראים כיום כעובדות מוגמרות. לעיתים קרובות, מיתוסים מונעים מאנשים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם במערכות יחסים. במאמר זה נבדוק מהם המיתוסים הרווחים בחברה לגבי זוגיות, כיצד הם חוסמים היווצרות של תקשורת יעילה ומקדמת ובאיזה אופן ניתן להפריכם בתהליך של טיפול זוגי.
"בזוגיות טובה בני הזוג מבינים זה את זה מבלי שיצטרכו לדבר ולומר מה הם צריכים"- האמנם?
מיתוס זה תורם להיווצרות של ציפייה שבן או בת הזוג יבינו תמיד מה אנו מרגישים, מבלי שנצטרך להסביר להם זאת, או להסב לכך את תשומת לבם. למשל, הבעל יכול להאמין שאילו אשתו הייתה באמת בת זוג טובה, הייתה מבינה שמה שהוא צריך ממנה כשהוא חוזר הבייתה לאחר יום עבודה עמוס ומעייף, זה התעניינות בשלומו, והבעת חיבה כלפיו, מבלי שיצטרך לבקש זאת. במקרים רבים ציפייה זו אינה נענית וכך נגרמים אכזבה ותסכול שעד מהרה הופכים לכעס.
הכמיהה להיות מובן ע"י בן הזוג ללא צורך להשתמש במילים, הינה סוג של פנטזיה הלקוחה מעולם החוויות שלנו כתינוקות. זהו שלב בו התקשורת המילולית טרם התפתחה, והתינוק מתקשר עם סביבתו באמצעות שפת גוף והבעות פנים, בכי, מלמול, צחוק ועוד. ההורים בשלב זה מנסים להבין את התינוק ופועלים על פי רב תוך ניסוי וטעייה. הקשר הסימביוטי שמאפיין את הקשר בין התינוק לבין אמו (או מטפל עיקרי אחר), משרת את המטרה של יכולת טובה יותר להבין את צרכי התינוק, שאינם מתוקשרים באופן נהיר ומדוייק לסובבים אותו. בבגרותנו, לעיתים קרובות, אנו עדיין מצפים מבן הזוג שיענה על הצורך הקיומי הראשוני הזה, ושוכחים לעיתים, שבן הזוג הוא אדם אחר, איתו אנו לא נמצאים בקשר סימביוטי, ושהוא אינו יכול או מסוגל לקרוא את כל צרכינו או מאוויינו מבלי שנבהיר לו אותם באופן ברור וישיר. לכן, בזוגיות אנו חייבים לדבר ולהבהיר לבן/בת הזוג מה אנו מרגישים, חושבים ומצפים, ולא לצפות ממנו "לקרוא" אותנו.
"בזוגיות טובה בן/ בת הזוג תמיד יודעים לעשות מחוות נעימות לצד השני מבלי שיתבקשו לעשות זאת"
ישנה אמונה, שאם יש צורך לבקש מבן הזוג לעשות עבורך מחווה, הרי שאז התנהגות בן הזוג תהיה "רק משום שהתבקש" לעשות כך, ולא מתוך כוונה אמיתית וכנה. החזקה במיתוס זה גורמת ליצירת מבוי סתום בתקשורת הזוגית, בו שני בני הזוג חשים מרמור ותסכול רב על כך שצרכיהם אינם ממומשים, אך הם אינם מעוניינים לבקש מבן/בת הזוג לנהוג אחרת, וכך אינם מצליחים להיחלץ ממעגל הקסמים של התסכול שאליו נקלעו.
בטיפול זוגי, זוגות לומדים לתקשר את הצרכים שלהם לבני הזוג ולהבין כי עצם העובדה שהדברים אינם נעשים מתוך טלפתיה, אלא כתוצאה מבקשה, לא הופך אותם לפחות אמיתיים או כנים.
"זוגיות טובה היא זוגיות הרמונית, בה אין חילוקי דעות, חיכוכים או ריבים"-האם בהכרח?
קונפליקטים וחוסר הסכמה נתפסים בעיני רבים כאיום לזוגיות, ולעיתים קרובות מושקעת אנרגיה רבה בפיתוח אסטרטגיות של הימנעות מריבים וחילוקי דעות. כך נוצרת לכאורה תחושה של יציבות והרמוניה, אולם לא לטווח ארוך. הימנעות זאת, גובה לעיתים מחיר גבוה, בו סוגיות משמעותיות רבות לא נידונות, אלא "נכנסות לארון", אך בעת משבר, עלולות לצוף ולעלות בבת אחת ולערער עוד יותר את הקרקע הלכאורה יציבה של הזוגיות והמשפחתיות, שבני הזוג עמלו כה קשה בכדי להשיגה. בטיפול זוגי לומדים כי לא צריך לחשוש כל כך מקונפליקטים ואי הסכמות. קיומם, אינו מצביע כשלעצמו על זוגיות כושלת או לא מספקת. לעיתים קרובות, ריב הוא דרך ליצירת איזון חדש, דרך להיחלץ מתקיעיות, כניסה למצבים של משא ומתן, שמהם בסופו של דבר יוצאים רב בני הזוג מחוזקים ומלוכדים יותר. יותר מאשר להימנע מריבים, חשוב ללמוד איך לנהל ריב או קונפליקט באופן לא הרסני וכיצד לסיימו ולהשלים אחריו.
"בזוגיות טובה שני בני הזוג מספרים ויודעים הכל זה על זה"
לכל זוג יש התנהלות ייחודית משלו. יהיו זוגות, אשר ירגישו צורך עז לשתף אחד את השני בכל מה שעובר עליהם, ויהיו כאלה אשר ימעטו בשיתוף יומיומי שוטף. הקושי נוצר במקרים בהם לאחד מבני הזוג, יש צורך רב יותר בשמירה על אינדיבידואליות ופרטיות בתוך הקשר הזוגי והמשפחתי מאשר לשני. צורך זה הוא לגיטימי, ואינו מצביע על שבר בתוך הזוגיות. נהפוך הוא, נפרדות בזוגיות יכולה לתרום במידה רבה לתחזוק הקשר ולשימור התשוקה המינית בין בני הזוג, המוזנת באופן פרדוקסלי, דווקא מראיית בן הזוג כאדם נפרד ולא כשלוחה של עצמי. כמו כן, ישנה חשיבות רבה למתן מרחב בתוך הזוגיות, כך שכל אחד מבני הזוג יפתח תחומי עניין משלו, ישמור על קשרים חברתיים ותחומי פעילות אישיים ויחוש מסופק מבחינה אישית. זאת, תוך שמירת איזון בין המשותף לנפרד. בתהליך של טיפול זוגי, נעשית ,במקרים רבים, עבודה על היכולת להכיל שונות ונפרדות תוך חיזוק האמון ההדדי הנדרש לשם כך.
"בזוגיות טובה שני בני הזוג תמיד מעמידים את צרכי השני במקום הראשון"
מיתוס זה יוצר תסכול ומשמש כעילה לקונפליקטים רבים. הוא ניזון מהפנטזיה שבן הזוג שלנו יישא אותנו על כפיו, ויראה בראש בראשונה אותנו ואת צרכינו. אולם, במציאות, השמת צרכיו של בן הזוג במקום הראשון באופן מתמיד, עלולה לגרום לויתור על צרכי העצמי החשובים לא פחות. ויתור עצמי מתמיד של אחד הצדדים בזוגיות, עלול לגרום לחוסר איזון ולתלות אשר בסופו של דבר עלולים לסכן את הקשר. בזוגיות חכמה ישנה למידה והשלמה עם כך שבן הזוג לא תמיד יעמיד את צרכיי במקום הראשון גם אם יש בינינו אהבה והתחשבות. וגם כאן, כמו בכל דבר חשוב המינון. במקרים מסויימים אכן נדרשת ראיית בן הזוג מעל הכל וצריכה להיות גמישות מספקת ויכולת לעשות זאת בשעת הצורך.
מקורות:
2001 , מקמאנוס וג'נינגס הנחייה בקבוצה-תרגילים מובנים לחיזוק המשפחה והקבוצה. הוצאת "אח".
שמי מירי קובלסקי, אני מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.בעלת תואר שני בטיפול זוגי ומשפחתי והסמכה מטעם האגודה לטיפול במשפחה ובנישואין בישראל. במהלך שנות עבודתי צברתי ניסיון רב בסוגיות כגון: טיפול זוגי לאחר משבר, טיפול זוגי לשיפור התקשורת הזוגית, עבודה על קרבה ואינטימיות בקשר, טיפול בילדים ובנוער בעלי קשיי התנהגות או קשיים חברתיים וקשיי קשב וריכוז, הדרכת הורים במגוון נושאים, טיפול במשפחות מאמצות, טיפול בנפגעי טראומה מינית ועוד. העבודה הטיפולית שלי נעשית מתוך הבנה מערכתית רחבה של הפרט והמשפחה, תוך שילוב של גישות טיפוליות שונות.
