צריכת הסידן בישראל נמוכה מההמלצות בכל הגילאים. הנתונים מסקר מב"ת[i] ומב"ת צעיר[ii], שנערכו על ידי משרד הבריאות, מראים באופן ברור כי הפער בין ההמלצות לצריכה בפועל מתחיל כבר בגיל הצעיר והולך וגדל בגילאים המבוגרים יותר .
האוכלוסייה הבוגרת בישראל צורכת בממוצע מנה אחת של מוצרי חלב ביום. צריכת הסידן החציונית נמוכה מההמלצות ומהווה רק 43% מהקצובה היומית המומלצת בגברים ו- 40% בנשים47. בני הנוער בישראל צורכים בממוצע כ- 3 מנות של מוצרי חלב ביום. הצריכה היומית החציונית לבנים היא 872 מ"ג סידן ובקרב בנות 710 מ"ג. יחד עם זאת, רק 22% מהבנים ו- 13% מהבנות צורכים סידן בכמות השווה או גבוהה מההמלצות, כלומר לפחות 1300 מ"ג סידן ביום48.
לאחרונה פורסמו המלצות חדשות לצריכת סידן וויטמין D בארה"ב[iii]. המלצות ה- Dietary Reference Intakes (DRIs) נמצאות בשימוש נרחב, כולל בישראל (בארץ עדיין משתמשים בהמלצות הקודמות).
ההמלצות מתבססות על התוצאים הקשורים בבריאות העצם, ומאשרות את חשיבות הסידן וויטמין D לבניית העצם ולשמירה עליה במעגל החיים. צריכה יומית מתאימה של רכיבי התזונה האלה היא חיונית, וכדאי שמקורם יהיה מהמזון ולא מתוספים.
ההמלצות לצריכת סידן מתאימות לגיל ולמין בצרכים לגדילה ולהתפתחות העצמות בילדים ובני נוער ולמניעת איבוד מסת העצם במבוגרים וקשישים49.
ההמלצות לצריכת סידן עלו לילדים בגילאי 1-3 שנים (מ- 500 מ"ג ל- 700 מ"ג ביום) ובגילאי 4-8 שנים (מ- 800 מ"ג ל- 1,000 מ"ג ביום), וירדו לגברים בגילאי 51-70 שנים (מ- 1,200 מ"ג ל- 1,000 מ"ג ביום).
ההמלצות לצריכת ויטמין D, המבוססות על חשיפה מינימלית לשמש, עלו באופן משמעותי לכל הגילאים 49.
מוצרי חלב ובריאות העצם
קיימות הוכחות משכנעות ממחקרים רבים על הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם[iv],[v]. מעבר לאפשרות למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, לצריכה מתאימה של סידן ומוצרי חלב השפעה מיטיבה גם בגיל הצעיר בהשגת שיא מסת עצם[vi],[vii] ומניעת שברי מאמ[viii].
חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן, בזכות שילוב של שני גורמים: הראשון הוא תכולת הסידן הגבוהה שלהם והשני הוא סידן עם ספיגה מובטחת ומתמשכת. לרכיבים תזונתיים בחלב יש השפעה מיטיבה, לא רק על ספיגת הסידן, אלא גם על תהליכים מתמשכים של בנייה והתפתחות העצמות והקטנת איבוד העצם התלוי בגיל[ix],[x].
ממחקרים רבים עולה כי אכילת לפחות שלושה מוצרי חלב דלי שומן ליום עשויה להפחית את הסיכון למחלות עצם ושברים. בנוסף, נמצא כי צריכת סידן מהמזון קשורה לצפיפות מינרלים גבוהה יותר בעצם לעומת סידן מתוספים. חוקרים מייחסים את ההשפעה המיטיבה של מוצרי החלב לרכיבי המזון המצויים בהם ותומכים בבניית העצם, בנוסף לסידן, כמו: חלבוני החלב, זרחן, מגנזיום, אשלגן, אבץ, ויטמין A ויטמין D50.
מקור:
מב"ת, סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון 1999-2001. פרסום 228. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שירותי המזון והתזונה, משרד הבריאות, 2004.
[ii] מב"ת צעיר, סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז'- יב' 2003-2004. פרסום 311. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, שירותי המזון והתזונה, משרד הבריאות, 2009.
[iii] Institute of Medicine Food and Nutrition Board. Consensus Report: Dietary Reference Intakes for Calcium and Vitamin D. November 2010. http://www.nap.edu/catalog.php?record_id=13050
[iv] 2005 Dietary Guidelines Advisory Committee report. Summary of Research on Dairy Intake & Skeletal Status. p.112-5.
[v] Heaney RP. Calcium, dairy products and osteoporosis. J Am Coll Nutr 2000;19:S83-99.
Du X, Zhu K, Trube A, Zhang Q, Ma G, Hu X, Fraser DR, Greenfield H. School-milk intervention trial enhances growth and bone mineral accretion in Chinese girls aged 10-12 years in Beijing. Br J Nutr 2004;92:159-68. Cheng S, Lyytik?inen A, Kr?ger H, Lamberg-Allardt C, Al?n M, Koistinen A, Wang QJ, Suuriniemi M, Suominen H, Mahonen A, Nicholson PH, Ivaska KK, Korpela R, Ohlsson C, V??n?nen KH, Tylavsky F. Effects of calcium, dairy product, and vitamin D supplementation on bone mass accrual and body composition in 10-12-y-old girls: a 2-y randomized trial. Am J Clin Nutr 2005;82:1115-26.
Friedl KE, Evans RK, Moran DS. Stress fracture and military medical readiness: bridging basic and applied research. Med Sci Sports Exerc 2008;40:609S-22S.
Gu?guen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:119S-36S. Expert group on vitamins and minerals. Review of calcium. 2002. http://www.food.gov.uk/multimedia/pdfs/evm0112p.pdf
דיאטנית קלינית. בוגרת בית הספר לתזונה בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית ירושלים.
סטודנטית לתואר שני בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבי"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב .
ניסיון מקצועי עשיר בטיפול תזונתי בילדים ובבני נוער ( 1998-2007 במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל) , ייעוץ תזונתי לחברות ולגופים שונים, הנחיית סדנאות להרגלי אכילה ולתזונה נכונה, קידום נושאים בריאותיים ,הרצאות בתזונה .
