מעט על ההיסטוריה סוכנות ביטוח
במובן מסוים ניתן לומר כי הביטוח מופיע בו זמנית עם הופעתה של החברה האנושית אי-שם לפני שנים רבות. ידוע לנו על שני סוגים עיקריים של כלכלות בקרב החברה האנושית: כלכלות טבעיות או כלכלות לא כספיות (באמצעות סחר חליפין עם מגוון של מכשירים פיננסיים); וכלכלות כספיות מודרנית יותר (עם שווקים, מטבעות, מכשירים פיננסיים וכן הלאה). הראשונה היא פרימיטיבית יותר והביטוח בכלכלות מסוג זה כרוך בהסכמים של עזרה הדדית ושיתוף. אם בית אחד של המשפחה נהרס לדוגמא, אז השכנים מחויבים לסייע בשיקום. גם אסמים היו צורה אחרת ופרימיטיבית של הביטוח בעיקר נגד רעב. לעתים קרובות המנהגים הדתיים המקומיים, באופן פורמלי או לא פורמלי, היו מעודדים את מילוי האסמים כחלק מטקס או ריטואל דתי, סוג זה של ביטוח שרד עד היום בכמה מדינות שבהן הכלכלה והכסף המודרני בנוסף למכשירים הפיננסיים שלה לא נפוצים (לרוב במדינות אפריקה).
כשמתכוונים אל הביטוח במובן המודרני (כלומר, ביטוח כלכלי בכסף מודרני, שבו הכוונה לביטוח בתחום הפיננסי), שיטות מוקדמות של העברת או חלוקת הסיכון נוסו לראשונה על ידי הסינים וסוחרים בבלים לפני הרבה מאוד זמן- בסביבות 2000 עד 3000 לפני הספירה, בהתאמה. סוחרים סינים רצו להגביל ולצמצם את ההפסד בשל סיכוי להתהפך עם כלי השייט שלהם בעת שהיו נוסעים להפיץ את מרכולתם ברחבי היבשת ועל כך המציאו סוג מסויים של ביטוח שסירטט את הקווים הכללים לביטוח של היום. הבבלים פיתחו מערכת אשר שמה המפורסם, חוקי חמורבי, ידוע עד היום. בסביבות 1750 לפני הספירה, אם סוחר קיבל הלוואה כדי לממן את המשלוח שלו, הוא ישלם למלווה סכום נוסף תמורת ערבות של המלווה לבטל את ההלוואה במקרה בו המשלוח נגנב או אבד בים.
אשמניאן, ממלכי פרס העתיקה היה מהראשונים להבטח את אנשיו ועשה זאת על ידי רישום רשמי בתהליך מסודר שנערך בתוך משרדים ממשלתיים רשמיים ועל ידי נוטריון. מסורת הביטוח בוצעה בכל שנה באירן (בעיקר בתחילתה של השנה החדשה); ראשי קבוצות אתניות, כמו גם אחרים שונים המוכנים לקחת חלק בטקס הבאת המתנות בפני המלך, כאשר המתנה החשובה ביותר שהוצגה במהלך טקס מיוחד. כאשר ערך המתנה היה שווה יותר מ -10,000 דריק (מטבע זהב של אותה התקופה) השי היה נרשם בגיליון שנשמר במשרד מיוחד. היה זה יתרון לאלה שהציגו מתנות מיוחדות כאלה, והם זכו לכך ששמם יצוין בפני המלך. עבור מתנות של אחרים, אשר היו מתנות יקרות פחות, הוצגו המתנות בפני בית המשפט אשר נתן הערכה כללית לגבי שווי המתנה, ואז ההערכה היתה נרשמת במשרד מיועד לכך.
מטרת הרישום היתה שבכל פעם שהאדם שהציג את המתנה היה בצרה, הרישומים שנעשו על ידי בית המשפט, יבואו לו לעזר על ידי המלך ובית המשפט. ג'הז, היסטוריון וסופר באותה תקופה, כותב באחד מספריו על איראן העתיקה : "במידה ואדם בהווה הוא בצרה או שרוצה לבנות בניין, להקים משתה, לחתן את ילדיו וכו', הוא היה מגיע לאחראי על נושא זה בבית המשפט על מנת שזה יבדוק את הרשימות. אם כמות הרישומים עלתה על 10,000 דריק, הוא או היא יקבלו סכום של כפליים מהסכום שנרשם לטובת הצורך הדרוש".
אלף שנים מאוחר יותר, תושבי רודוס המציאו את המושג של הממוצע הכללי . סוחרים אשר הטובין היו שולחים יחד סחורה שילמו פרמיה מחולקת באופן יחסי אשר תשמש לפצות כל סוחר בסה"כ הסחורות אשר היה צורך להשליך בכוונה על מנת לחזק את הספינה ולשמור עליה מפני אובדן מוחלט של הסחורה. כך התגלגלו הדברים ונעשו מוכרים לנו יותר ויותר עד למצב בו אנחנו מכירים את סוכנויות הביטוח ומערכות הביטוח המודרניות ומגוון סוגי הביטוח השונים (כמו: אובדן כושר עבודה , ביטוח ללא הצהרת בריאות , ביטוח למקרה נכות, ביטוח למקרה מוות , ביטוח לחולי לב ועוד) המוכרים לנו כיום בעידן הכלכלה המודרנית.
