למרות מחאת האוהלים, למרות כל מה שמנסים לעשות, למרות הבטחות הממשלה, זה נראה כאילו אין שום שינוי, לא עכשיו ולא בעתיד הנראה לעין. מסתבר שאף אחד לא לקח לתשומת לבו את העובדה שבקרוב יישארו כאן אזרחים רבים ללא קורת גג.
אתם יודעים מה כל כך מצחיק בכל הסיפור הזה, שבסופו של דבר הכל יחזור כמו בומרנג אלינו. הנקודה שעליה אני מדבר היא רמת המחיה כמובן, אבל בהקשר של הסטודנטים. אני אספר קצת על החוויות שלי. אני ובת זוגי חיינו עד לא מזמן כמו כל זוג רגיל, שנינו עבדנו, בני 24 וחיינו לא רע בכלל. אפילו חסכנו קצת. חיינו במשך שנתיים בשכירות בתל אביב, בלי שום חובות, בלי אוברדראפט ובלי בעיות כלכליות מיוחדות, שנינו הרווחנו יפה מאד ונהנינו מהחיים.
ביום שבו נפלה ההחלטה כי החברה הולכת ללמוד התחילו הבעיות. שלא תבינו לא נכון, אני תומך בה כמה שאני יכול, מנסה לעזור לה בחומרים מקצועיים שאני יכול. אך מה ששם עננה כבדה מעל ראשינו הוא המצב הכלכלי. אנחנו גרים באותה דירה, אני מרוויח קרוב ל-10000 שקל לחודש אך יחד עם ההוצאות זה לא ממש מספיק. אנחנו חיים מאד מצומצם בזמן האחרון וכרגע אנחנו לא יודעים אם היא תהיה חייבת לעבוד לכל אורך התואר או שהיא תוכל להפסיק לעבוד. הבעיה הכי גדולה שלי מהבחינה הזו היא שמה שיקרה אם היא תעבוד זה שהדבר ייפגע לה בלימודים, היא תוכל להשקיע פחות בבית והלחץ עליה יגבר.
בסופו של דבר הבעיה הכי גדולה בכל הנושא הזה היא שהמדינה פשוט לא מעודדת לימודים, היא שוחקת ושוחקת ובסוף אנשים נשברים. איך יכול להיות שסטודנט בארץ לא מקבל שום עזרה מהמדינה? הרי האינטרס של המדינה הוא שרמת ההשכלה במדינה תעלה רמת העבודה תעלה והייצוא לחו"ל יגבר. אך משום מה רוב מקבלי ההחלטות במדינה המצחיקה שלנו מעולם לא חשבו אפילו צעד אחד קדימה. למה לא לתת סבסוד מסוים לסטודנט על מנת שיוכל להפנות 2 מתוך הארבע ללימודים אינטנסיביים כדי להצליח להשתלב בשוק העבודה מהשנה השלישית.
וכן, זה לא הגיוני ללמוד בתל אביב ולגור במצפה בגליל. כאשר אנחנו לומדים, נסיעה של שלוש שעות לכל כיוון בבוקר ובערב. אין שום סיבה שלא יהיו דירות להשכרה בתל אביב במחיר נורמאלי, משהו שסטודנט יוכל לגור בו? איך יכול להיות שמחירי השכרה בתל אביב הם אפשריים למי שעובד במשרה מלאה אך לא למי שרוצה ללמוד בעיר? למה לא נותנים לנו ללמוד במדינה הזאת על מנת לעזור לה בעתיד? איך המדינה הזאת תלך קדימה? אני כל הזמן מנסה להסביר לעצמי שאנחנו מדינה צעירה, מדינה שיש לה עוד מה ללמוד, אבל אנחנו כל הזמן הולכים אחורה ולצערי אני כבר לא רואה את האור בקצה המנהרה... רק בן 25!
גיא הדס
