מדיניות בית המשפט לסמכות הוועדה המחוזית להחליט בניגוד להחלטת הוועדה המקומית 

ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא זה מפסק הדין בעתירה מנהלית 33176-12-10 שהוגשה כנגד החלטות הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה, בגדרן נדחו בקשות העותרים לקבלת היתרים לבניית מבנים בחלקות קרקע שבבעלותם.

הדיון מתמקד בשאלת סמכותה של הוועדה המחוזית לדון בבקשה להיתר ובסמכותה להחליט בניגוד לעמדת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. 

שתי הבקשות, לאחר שנדחו בפעם הראשונה, הובאו שוב לדיון בפני הוועדה המקומית, וזו החליטה לאשר את שתיהן, בכפוף לקבלת אישור הוועדה המחוזית ובכפוף למילוי דרישות ותנאים שונים. 

הדיון הועבר לוועדת המשנה לתכניות של הוועדה המחוזית, שהחליטה לדחות את שתי הבקשות.  ביחס לשתי הבקשות ציינה ועדת המשנה, כי הבניה המבוקשת אינה משתלבת בשטח החקלאי הפתוח שהינו בעל נגישות סביבתית ונופית.

כן ציינה כי הבקשות אינן תואמות את מדיניות התכנון הארצית והמחוזית. עוד צוין, כי על פי תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 6/5, מחצית מהחלקה מצויה ברצועת הנחל ומחצית בשטח חקלאי שמור. באזורים אלו אין להתיר כל בניה. על פי התכנית ניתן להקים מבנים לבעלי חיים רק בשטח "החקלאי משקי" ולא ברצועת הנחל או בשטח החקלאי הפתוח.

העותרים טוענים בעתירה כי הסמכות למתן היתרים תואמי תכנית מסורה לוועדה המקומית בלבד ולא לוועדה המחוזית. 

לחלופין, נטען כי אף אם נדרשת החלטה של הוועדה המחוזית, הרי שההחלטות נתקבלו על ידי ועדת המשנה בלבד ולכן אינן תקפות. העותרים סבורים גם כי הסתמכות ועדת המשנה על תכניות המתאר המופקדות הינה שגויה, שכן גם על פי האמור בתכניות אלו, אין בהן כדי לפגוע בתוקפן של תכניות מתאר תקפות. כך גם ביחס לתכניות המתאר הארציות.

הוועדה המקומית חזרה על עמדתה כפי שהובעה בהחלטותיה, אך הוסיפה כי אין בדעתה להתערב בשיקול דעתה של הוועדה המחוזית.

הוועדה המחוזית ביקשה לדחות את העתירה על כל חלקיה. לטענתה, אין מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה של הוועדה המחוזית. עוד טענה כי לא נפל כל פגם בשיקולי ועדת המשנה. לבסוף טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.

בית המשפט ציין, כפי שנאמר פעמים רבות, כי בית-המשפט, בין בית-המשפט הגבוה לצדק ובין בית-המשפט לעניינים מינהליים, איננו מוסד תכנון עליון העומד מעל מוסדות התכנון השונים המנויים בחוק, על-כן לא יתערב בהחלטות תכנוניות, אלא אם נתגלה פגם דיוני המצדיק התערבות.

כמו כן, הפנה בית המשפט לתכנית המתאר לבנימינה, ש/23א' אשר אושרה כבר לפני 36 שנה בה נקבע כי בניה באזור החקלאי מוגבלת בתנאים שונים, כשהעיקרי הוא קבלת אישור הוועדה המחוזית. סעיף 11ב' לחוק התכנון והבניה קובע: "בכפוף להוראת סעיף 11ד דין החלטת וועדת משנה כדין החלטת הוועדה המחוזית".

בית המשפט השתכנע כי ועדת המשנה החליטה לדחות את הבקשה להיתר מנימוקים תכנוניים גרידא וכאמור בית המשפט לעניינים מנהליים לא יתערב בהם. העתירה נדחתה ונפסק כי העותרים ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט בסך של 10,000 ש"ח.

ניתן להסיק מפסק דין זה כי בית המשפט אינו מעוניין להתערב בהחלטות הוועדות התכנוניות וכן מאפשר את החלטת הוועדה המחוזית, ללא תלות בהחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה.