עקרון ההכלה של ציפי לבני – חומר למחשבה
נמרוד נוי
23/9/2011
כאמור, לאור מצבה העגום של מפלגת קדימה ועל רקע אירועי המחאה הציבורית שפקדו אותנו הקיץ, והרוח הגבית שהיא נותנת לכולנו, החלטתי שהגיע העת להתבטא באופן הרבה יותר אישי וישיר באשר לדרכי התנהלותה של יו"ר קדימה ציפי לבני ולאחריותה לתהליכי השקיעה והתדרדרות המתפתחים במפלגה זו.
לעיתים, די במילה אחת כדי להסגיר עולם מושגים שלם. אנו היועצים הארגונים והאסטרטגיים, המשמשים גם כמין אנתרופולוגים ארגוניים, איננו זקוקים להרבה כדי ללמוד על רוחו של הארגון ותרבותו. מספיק שנאזין בקשב רב לדברים הנאמרים בקרב חברי הארגון ולמרכיבי השיח הפנימי המאפיינים אותו כדי שנקבל תמונה איכותית על מצבו.
כך, במסגרת עבודת החקר וה'ריגול' שאני עושה באופן רצוף בקדימה, מאז הצטרפותי אליה בימיה הראשונים, השתרבבה לה לפתע מילת קסם חדשה והיא 'הכלה'. בימים אלה אנו מדברים בארץ כולה על הכלת המצב שעלול להתפתח בשטחים בעקבות פניית הפלשתינים לאו"ם להכרה בפלשתין כמדינתם, ואנו מתכוונים על הערכות ישראלית מתאימה שלא תאפשר למצב לגלוש אל עבר כאוס אזורי נרחב. שתכיל את הדברים במסגרת המוגבלת והמוכרת לכל.
בסביבתה של ציפי לבני מציינים בסיפוק רב ובגאווה את הצלחתה להכיל את הניסיון שהיה לפני כשנה וחצי של כמחצית מחברי הסיעה בכנסת לחבור לליכוד. כך, גם גאים על יכולתה להכיל את הניסיונות של חברי הכנסת שונים לערער את מעמדה במפלגה. אף שלא שמעתי יותר, התמונה המצטיירת בשטח היא שההכלה קיבלה ממדים החורגים הרבה מעבר לליבתו היסודית של המושג, והיא חלק חשוב באסטרטגיה ההתנהלותית של ציפי לבני. יותר ויותר נדמה, כי עיקר תשומת הלב בלשכתה מתנקזת אל עבר מושג מפתח זה שהתפתח וקיבל ממדים נרחבים ביותר.
כמו במקרים רבים אחרים עלינו להיות זהירים בשימוש יתר בסיסמאות. מה שנכון למצב מסוים איננו נכון למצב אחר. ומן התנ"ך אנו למדים כיצד קללה יכולה להפוך גם לברכה. אם 'הכלה' משמעותה ניתוק, הסתגרות, חדר אטום, הדרה, סף מידע מאתגר גבוה, בלון, בועה, הצורך לגונן ולבודד, אנו אכן בבעיה גדולה. נכון, לעיתים יש צורך לספוג ולהכיל ולהמשיך הלאה, אך זהו דבר זניח ושולי במנהיגות של אמת. אם 'הכלה' משמעותה התעלמות מן המציאות, מן התהליכים המעצבים אותה, מן הביקורת העניינית והמקצועית הנמתחת ומן המידע המאתגר מכל עבר, אזי אנחנו בבעיה גדולה. אם 'הכלה' משמעותה שההישרדות האישית קודמת לטובת הארגון זהו סוף הדרך. אם הכלה זו קבוצת יועצים הסובבים אותך ומגוננים עליך ואיש איננו יודע מי הם בדיוק אותם יועצי סתרים, זו כבר מחלה אמתית ולא סימפטום בלבד. אם 'הכלה' היא מיקס של כל מיני טכניקות פנימיות של התכחשות עצמית לדברים תוך כדי כך שאנו מרוממים את עצמנו בשרוכי הנעלים של כל מיני דברים נשגבים, רב החשש לכישלון יסודי.
מנהיגות של אמת חייבת לצמצם לכדי מינימום את העיסוק בעצמה ולהקדיש את כל יכולותיה לקדם את הארגון אותו היא מובילה, על ערכיו, חזונו ויעדיו השונים. עליה להיפתח לאושר האפשרויות של היש הרלוונטי. עליה להיות מאוד מאוד מקצועית. עליה לאהוב אנשים ולדעת כיצד לעבוד עמם. עליה לשמש כמקור השראה וכמשל וסמל. את כוחה היא שואבת מהכרת האנשים בה ובסגולותיה ותכונותיה היוצאות דופן לטובה. בהצלחותיה המוכחות. ביכולתה להניע תהליכים ואנשים. אין היא זקוקה לתקנונים מפלגתיים מיושנים ועלובים וגם לא להינשא על כידוניהם של אנשי הפרסום ויחסי הציבור. אין לה צורך בכך.
ציפי לבני חייבת לקיים בתוכה חשבון נפש נוקב. המבחן שלה יהיה ביכולתה לשנות מדרכה. ללמוד מן הכישלונות. להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה. לא להכיל. לא להתעלם ולהתכחש. וגם לא לחשוב שכולם נגדה. והסימן הראשון לכך יהיה בהחלפת כל יועציה. היא לא צריכה סוקרים וגם לא אנשי יחסי ציבור ופרסום. היא צריכה יועצים למנהיגות, לניהול ולחשיבה אסטרטגית. היא צריכה יועצים שיאתגרו אותה ולא יסמנים עושי דברה המשמשים לה כשליחים. היא זקוקה לאנשים עם יוזמה פתיחות ויצירתיות. היא זקוקה לאנשים עם תעוזת הרוח. זו ההזדמנות האחרונה שלה. שניה כבר לא תהיה לה. יגיע היום, והוא קרוב עד מאוד, בו היא תפנה מבטה לאחור ולא תמצא שם איש שילך עמה. אף אחד לא הבטיח לה את רשות קדימה לנצח. אין לה מונופול על כך. עליה להוכיח את עצמה ולרכוש מחדש את לבבות החברים במפלגה והציבור כולו.
נמרוד נוי
3611500 052
מחבר הספר "לקראת פרדיגמה חדשה" שניתן לקוראו באתר:
Nimrodnoy.wordpress.com
