מורה פרטי: אמא, אבא, קשה לי ! 

כמה פעמים בקשתם מילדך להכין שיעורים, ללמוד למבחן וכל מה ששמעתם זה: "אמא, אין לי כוח..." מה באמת מסתתר מאחורי ביטוי זה? מה הילד שלנו מנסה לומר לנו? ולמה הוא לא אומר את מה שהוא באמת רוצה לומר? ואיך כל זה קשור למורה פרטי?

כמה פעמים בקשת מילדך שיכין שיעורים, שישב ללמוד, שיסיים את העבודה ובקיצור שיעשה את מה שהוא צריך לעשות. הסברת וחזרת שהלימודים הם בעדיפות ראשונה והם יעצבו לו את העתיד ובלי ציונים טובים הוא לא יתקבל לבית ספר טוב ושהוא חייב להשקיע וכל פעם חזר הביטוי "אין לי כוח".

מה שחשוב שתדע הוא שהילד שלך בעצם אומר לך שקשה לו. הוא רוצה עזרה, הוא זקוק לה אולי אותך אולי מורה פרטי, רק שהוא לא יודע איך לבקש ובמקום זה יוצא לו אין לי כוח.

וכן, זה באמת קשה. יש לחץ אדיר מהסביבה: אתם, ההורים - רוצים שילדכם יקבלו ציונים טובים ויתקבלו לבתי ספר טובים. החברים - רוצים להיות טובים כמו כולם ולא להשתרך מאחור.  המורים - מצפים מהתלמיד שילמד, ישתתף בשיעור, יכין שיעורי בית ויקבל ציונים גבוהים -  אז איך אפשר להאשים אותם. יש להם עומס רב ביום יום: להכין שיעורים, ללמוד למבחנים, להיות מרוכזים בשיעור ועדיין להיות ילדים. אז איך אפשר להקל עליהם?

מה שאפשר לעשות הוא קודם כל לגלות אמפתיה לילד. להגיד לו שברור לכם שקשה לו וזה בסדר כי לימודים זה לא קל וככל שהוא עולה כיתה כך גדל הלחץ והחומר הופך קשה יותר ויותר. דבר שני וחשוב הוא להיות ממוקדים, שאלו אותו במה קשה לו, במה הוא צריך עזרה, איך אתם יכולים לעזור. דברו אליו בגובה העיניים בלי כעס ועצבים. אין טעם לכעוס על מה שהיה. תנסו לדובב אותו בדרכים יצירתיות.

במידה ואתם לא יכולים לעזור ויש באפשרותכם לממן מורה פרטי זה פתרון מצוין. במידה ואין באפשרותכם לממן תנסו להעזר במורה, חברים ומשפחה.

את יכולים לשתף את הילד ולחשוב איתו ביחד על פתרון או על אדם שיכול לעזור. חשוב לדעת כי "העוזר" לא יהיה חבר לכיתה וזה מהסיבה הפשוטה כי יש אותם ילדים יודעים מצוין את החומר אך אין הם יודעים להסביר אותו, אין זה אומר שהם לא חכמים או לא מבינים פשוט זה מתאים. מעבר לזה כאשר הילדים יהיו ביחד לא בטוח שמה שהם יעשו זה ללמוד.

לאחר שמצאתם דרך לעזור לו תבדקו שהוא אכן הבין. דברו עם אותו אדם שעזר לו ותנו לו תרגיל או שאלו שאלה על החומר. חשוב שתקדישו לכך זמן ותשומת לב כדי שאחר כך לא תופתעו.

הכי חשוב זה לתת לילד את ההרגשה שאתם מבינים שקשה לו ולעשות כל שביכולתכם לתת לו תמיכה. אתם יכולים לתת לו דוגמא מהחיים האישים שלכם כבוגרים או דוגמא כשהייתם ילדים. ספרו להם כמה גם לכם היה קשה ואיך התמודדתם עם הבעיה. אתם יכולים להוסיף ולומר שלכם לא היה מי שיעזור, (במידה וזה נכון), לכם לא היה מורה פרטי כי ההורים שלכם לא יכלו להרשות לעצמם או כי פשוט זה לא היה (בכל מקרה ספרו את האמת)ושהיום אין כל האופציות שיש היום: האינטרנט, שיעורי עזר בבית הספר וכו' כך הילד יראה שזה בסדר שהוא לא מבין או קשה לו והוא יפתח אליכם ויסכים לקבל עזרה.

זכרו שלכל בעיה יש פתרון, ברב המקרים יש יותר מפתרון אחד.