עניתי לה בחוסר תשומת לב ראוי של המקובלות הפוליטיות, אבל בלי קמצוץ של כוונת זדון, מבלי אפילו להתקרב למקום של התנשאות או לגלוג ומתוך שיקולים ענייניים בלבד. התשובה שלי הייתה: ניסית פעם לעמוד מול מכונת כביסה ולהתווכח איתה? זה לא הגיוני בגלל שיש לך הגיון של אישה ולתוכנה יש הגיון של מכונה. תאמינו או לא, במילים "הגיון של אישה" התכוונתי הגיון אנושי ומכיוון שהיא הייתה סטודנטית השתמשתי בלשון נקבה ולא בלשון זכר. רק שברוח הלוחמנית הפמיניסטית זו הייתה טעות לנסח את הדברים כך. אבל יותר גרוע היה איזכור מכונת הכביסה. בעוד שאני נתתי סתם דוגמא למכונה טיפשה שלא עולה על הדעת לעמוד מולה ולהתווכח איתה כדי שתבין שגם עם מחשב ותוכנה לא מתווכחים, היא הבינה את הדברים שבגלל שהיא אישה אני שולח אותה לעשות כביסה במקום ללמוד מחשבים.
הוגשה תלונה לדיקן ואני הוצעדתי בשמאל ימין למשפט שדה בפני שתי פרופסוריות מכובדות. מכיוון שהכרתי בכך שהייתה זו טעות ישר אמרתי זאת והתנצלתי בלי להתבלבל. אבל הן, בלהט הקרב וההגנה על השד יודע מה, התחילו לקחת את הנושא הזה למקומות שהוא מעולם לא היה שם, המשיכו במין התלהמות פנימית כזו וממש ניסו לצלוב אותי. בהתחלה קצת הורדתי את הראש אבל ככל שהמשיכו עם הפארסה המטופשת הזו הלכתי והתרגזתי, הלכתי והתעצבנתי עד שכבר באמת לא היה אכפת לי יותר מכלום. הרמתי שתי ידיים ואמרתי די כועס: הבנתי אתכן, עכשיו אתן תפסיקו עם ההטפה הזו ותורי הגיע. יש לי רק שאלה אחת לשאול כל אחת מכן ובזה נגמר העניין מבחינתי ותעשו אתו מה שאתן רוצות. את פרופ. א' ממלאת תפקיד מרכזי, בעלת השכלה והשגים משלך, אדם עתיר ניסיון בתחומו ומכובדת על הבריות. יש לך איזו שהיא בעיה עם הנשיות שלך? עם העובדה שאת אישה? האם ההגיון הנשי שלך נחות להערכתך מזה של עמיתיך הגברים? ואותה שאלה אליך בדיוק פרופ. ב'? תשובה פשוטה והדיון נגמר.
בהתחלה זה היה כאילו נתתי להן סטירת לחי, אחר כך הן הסתכלו זו על זו, חשבו רגע ואז פרופ. א' התחילה לחייך. כזה קטן כזה בלי שיראו ואחר כך כזה שנורא מנסים להשתלט עליו וקשה, אתם יודעים ובסוף נכנעה לגמרי ופרצה בצחוק. טוב היא אמרה, לא חשבנו על זה כך, ניצחת. במזל יותר משכל בזה העניין נסגר.
אז מה קשור סיפור כזה לעבודת היועץ בארגון עתיר ידע?
בדיוק בהקשרים דומים מתנהל עניין היועצים בארגון. יועצים הם יועצים בדיוק כמו שנשים הן נשים, גברים הם גברים ומכונות כביסה הן מכונות טיפשות. כלומר, שימוש ביועץ בארגון הוא איננו יכול לקבל שום ציון ערכי. יועץ הוא לא טוב או רע, לא טוב יותר או טוב פחות. ליועץ, בדיוק כמו למכונת כביסה, יש שימוש מוגדר וכל ניסיון לנסות לאפות עוגה במכונת כביסה לא יצלח.
ברמה העקרונית והתיאורטית ליועצים יש תפקיד (ובכל ארגון צריך בקפדנות רבה לברר מהו) ולאנשי הידע בארגון יש את התפקיד שלהם. רק מה? האם קיים יועץ שהוא באמת, אבל באמת, כל כך יותר חכם מעובדי הארגון עצמם? כזה שיודע ומכיר את הארגון כל כך יותר טוב מאלו שחיים בו יום יום? שהפתרונות שלו הם כזו מלאכת מחשבת שמנהלי הארגון עצמו, אם היו רוצים, באמת לא יכולים היו להקים את הפתרונות האלו מבפנים ולייצר ככה ידע שנשאר בארגון ולא הולך הבייתה עם היועץ?
מי באמת חושב שה"מגדר" שלו (בדרך ההשאלה כעובד הארגון) נחות וה"מגדר" השני (היועצים) באמת כל כך יותר טוב?
הרי מהיכן מגיע הצורך הזה ביועצים? בעיקר בגלל צורת רישום חשבונאית בלבד. כדי שהעובד לא יהיה על רשימת מקבלי המשכורות של החברה. זה שבשורה התחתונה עלות היועץ היא הרבה יותר גדולה במקרים רבים משכרו של עובד פנים ארגוני זה כבר משהו אחר. אבל רישום של הוצאות ייעוץ בא בדרך כלל בסעיפי הוצאה של הנהלה וכלליות בעוד ששכר העובדים בארגון בא כחלק מעלות המכר. כלומר, לפי כללי הרישום החשבונאי מהמכירות מורידים את עלות המכר (כולל שכר העובדים) ומציגים את הרווח הגולמי שמסיבות היסטוריות הוא מדד לחוסן של החברה. ורק אחר כך מורידים הוצאות נוספות כמו הנהלה וכלליות ומגיעים לרווח לפני מס שהוא כבר הרבה יותר מניפולטיבי. אז פשוט מאד למנכ"לים ומנהלי כספים נוח לדחוף כמה שיותר הוצאות אל אחרי חישוב הרווח הגולמי. לא יותר. כך גם יותר נוח לשלם ליועצים, אפילו סכומי עתק ולא שכר לעובדי הארגון עצמו.
עד כאן מבחינת נותן עבודות הייעוץ. מבחינת מקבל העבודה, היועץ עצמו, הוא (שימוש בלשון זכר לצורכי נוחות בלבד, או. קיי.?) נקלע למצב בו הוא חייב להבטיח את פרנסתו וזו תבוא רק ממצב בו יכנסו כל הזמן לקוחות חדשים למאגר שלו. ואיך יבואו אליו לקוחות חדשים? על ידי כך שהוא יצליח לשכנע את אותם מנכ"לים שהוא בעל ידע, מומחיות, ניסיון וכל מה שתרצו שייחודיים רק לו ושאף אחד אצל המנכ"ל בארגון לא מסוגל לעשות את העבודה הזו. ככה נוצר מעגל קסמים, שבמקום לבנות תשתיות של אנשי ידע בתוך הארגון, הולכים וזורקים את הידע החוצה וליועצים יש פחות ופחות עניין לשתף בידע שצברו אלא למכור אותו בצורה מאד סלקטיבית, כי התחרות קשה וחוזר חלילה.
המחבר סיים את לימודי התואר הראשון והשני בכלכלה באוניברסיטה העברית ואת לימודי התואר השלישי במדעי הניהול באוניברסיטת בן-גוריון.
החל משנת 1984 עסק בניהולם של משאבי ידע ארגוניים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בתפקידי נהול בכירים.
כיום ממלא את תפקיד מנכ"ל חברת בינה, ב.י. נהול בע"מ.
החל משנת 1984 עסק בניהולם של משאבי ידע ארגוניים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בתפקידי נהול בכירים.
כיום ממלא את תפקיד מנכ"ל חברת בינה, ב.י. נהול בע"מ.
