"אח כשאנחנו היינו ילדים...."
לזיכרון האנושי יש תכונה משונה, הוא מייפה דברים, מעדן ומרכך אותם, קצת כמו קוסמטיקאית לוקחת אובייקט והופכת אותו לקצת יותר נעים להתבוננות. את המהות אגב אין שום דרך לשנות...
ועדיין בזיכרוננו כאשר אנחנו היינו ילדים גרנו בחוץ. הטלוויזיה הייתה בחיתוליה ואם אני לא טועה בערוץ היחידי ששידר אז היו חדשות בערבית אחר הצהריים. יותר מאוחר אמנם הגיעו כל מיני מכשירים חדשניים כמו אטארי או מחשב תואם אפל אבל אף פעם המרקע לא עמד במרכז שעות הפנאי שלנו. משחקי הילדות שלנו כגון מחבואים, תופסת, 3 מקלות, גוגואים, עמודו וכן הלאה.. כך או אחרת קיימים גם היום אבל התחושה היא שבווליום הרבה יותר נמוך.
יסכים כל איש חינוך ואני מניח גם כל הורה שילדים בטווח הגילאים 3-10 צריכים תנועה. ריצה, קפיצה, טיפוס, נדנוד וכיו"ב. לפניהם עוד המון שנים "סטטיות" אל מול מסך מחשב כאשר אי שם בין כיתה ב' ל ד' הפייסבוק והיוטיוב נצרבים להם עמוק בחומרה ולצערי זה ככל הנראה לצמיתות.
אז איך בכל זאת ולמרות כל הפיתויים של ימינו גורמים לילדים להיות בתנועה, להוציא מרץ ולפתח את יכולותיהם המוטוריות - כיצד מזיזים אותם מהכורסא, מוציאים אותם החוצה ומפתחים אצלם את הגמישות החוזק הגופני ואולי הכי חשוב את ביטחונם העצמי ?. איך אפשר לעשות את כל זה כאשר מצד אחד הקטנים מתלהבים ומצד שני אתם לא נאלצים "לעבוד בזה" קשה מדי ?
ת'שמעו רעיון: מה דעתכם להביא את הגינה הציבורית לחצר ביתכם ?. מתקן שעשועים הכולל נדנדת ילדים לחצר, מגלשה לגינה, סולמות לטיפוס, ארגז חול (נקי לשם שינוי), ביתן מעץ המאפשר לילדים להפעיל את דמיונם המפותח במשחקים שונים.
אין צורך להיצמד לקטנים, החצר סגורה, המתקן בטוח לשימוש והילדים מאושרים.
עכשיו סוף סוף אתם מרגישים שיש שימוש אמיתי בחצר ומתקן השעשועים העשוי עץ מלא מוסיף מימד של נוי ככל רהיט גינה אחר.
הכותב דרור דקל הינו בעלי חברת Backyard Stories המתמחה ביבוא ושיווק מתקני שעשועים קנדיים בישראל ויצרן נדנדות משפחתיות יוקרתיות מעץ לגינה.