הערכה עצמית(מודעות עצמית) ,היא הגדרה עצמית כוללת של עצמך. מדובר , כמה אתה באמת מרגיש כלפי הערכים שלך.
דרך מנגנון שפיטה מתמיד של העצמי. אנשים עם הערכה עצמית גבוהה, חושבים טוב על עצמם, ועם מה שיש להם להציע לסובבים אותם. לעומתם, אנשים עם הערכה עצמית נמוכה, נוטים לתת משקל נמוך לדעותיהם, לערך הסגולי שלהם, לרעיונות היוצאים מהם, --הם יחשבו באובססיביות כמה הם לא טובים בהשוואה לאחרים.
מנגנון ההערכה העצמית, הוא נושא מחקרי ויישומי נרחב ביותר בנקודות הממשק שבין הסוציולוגיה והפסיכולוגיה., מזה עשרות שנים. מהם הגורמים המעצבים והמשפיעים על הערכה עצמית ????:
--מחשבותיך ותפיסת המציאות שלך. ----אנשים אחרים בחייך.---נסיון בית ספרי---נסיון בספורט---נסיון בעבודה---מחלה או נכות פיזית---תרבות הסובבים אותך.---דת--תפקיד ומעמד חברתי.---יחסים בחיי נישואין, עם הילדים, עם ההורים ועם החברים,--..עם השכנים. --משברים אישיים כמו: גרושין, אהבה נכזבת,
כשלון בגידול ילדים, --פיטורין מהעבודה. שעמום כללי--חיי ם זוגיים של נשיאה בעול,-- חוסר מימוש עצמי.
באופן כללי ניתן להגדיר אדם עם ערך עצמי גבוה כאחד שיש לו כל הזמן משוב חיובי מסביבתו באופן טבעי. אם זה מחבריו לעבודה, מבת זוגו, מילדיו, מחבריו האישיים, מהוריו מאחיו ומאחיותיו.מהצלחתו בקריירה האישית. נוסיף לכך חוויות ילדות חיוביות של יחסים תקינים ומפרים ממורים, הישגים בלימודים,----הזרימה החיובית התמידית אינה תלויה במציאת חן ,היא נובעת מעצמה.
לעומת ו , אדם הסובל מערך עצמי נמוך, נתון במצבים של שפיטה, של לעג, של בקורת עצמית, של השוואה תמידית עם האחר והרגשה שאני לא מספיק טוב כמו האחרים. של זכרונות עגומים כתלמיד מול מורים, מול קולגות במהלך הקריירה,מול הורים וילדים תובעניים, ואפילו מול בת זוג לא אוהבת ושופטת.
אדם כזה יחיה ויפעל לפי קודים שלא שייכים אליו , אלא לפי קודים שנקבעו על ידי הסביבה שלו הרוצה לקבלו כפי שהוא תופס, לשון אחר התנהגות לשם מציאת חן.ורצון להשתייך.
בתחום הפסיכולוגי בעלי ערך עצמי גבוה, הם אנשים אופטימיים, פחות סובלים ממחלות לב ולחץ דם, יותר רגועים ופנויים ליצירה וחשיבה בונה, יותר רומנטים ואוהבים ויותר נותנים לזולת.--יותר מפרים את סביבתם, ונמצאים הם בעצמם בסביבה מפרה.
לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים יותר לדכאון, יותר למחלות לב ויתר לחץ דם, תוחלת חייהם נמוכה יותר, והם מדלגים ממשבר למשבר גם ביחסים האישיים וגם ביחסים החברתיים שלהם.
יש להם נטיה להתבודד, ולהצמד לאנשים עם בעיה דומה, למרות שהם מוכשרים ויצירתיים כמו אילו עם הערכה עצמית גבוהה, הרי שיש דיכוי מוחלט או חלקי של כשרונותיהם ויכולת ההצלחה שלהם.
הטיפול באנשים עם הערכה עצמית נמוכה מתבסס על לימוד מחדש של תפיסת המציאות שלהם, זה מצריך הרבה לימוד עצמי, ושיחות עם אנשים שיש להם הערכה עצמית גבוהה, וזמן אוטומטי שיירפא ברגע שיש מודעות לפגם, משום שלא אחת אנשים אילו רואים עצמם כלוקי נפש או כחולי נפש . וגורלם כאילו נחרץ--ולא היא!!!
דרך מנגנון שפיטה מתמיד של העצמי. אנשים עם הערכה עצמית גבוהה, חושבים טוב על עצמם, ועם מה שיש להם להציע לסובבים אותם. לעומתם, אנשים עם הערכה עצמית נמוכה, נוטים לתת משקל נמוך לדעותיהם, לערך הסגולי שלהם, לרעיונות היוצאים מהם, --הם יחשבו באובססיביות כמה הם לא טובים בהשוואה לאחרים.
מנגנון ההערכה העצמית, הוא נושא מחקרי ויישומי נרחב ביותר בנקודות הממשק שבין הסוציולוגיה והפסיכולוגיה., מזה עשרות שנים. מהם הגורמים המעצבים והמשפיעים על הערכה עצמית ????:
--מחשבותיך ותפיסת המציאות שלך. ----אנשים אחרים בחייך.---נסיון בית ספרי---נסיון בספורט---נסיון בעבודה---מחלה או נכות פיזית---תרבות הסובבים אותך.---דת--תפקיד ומעמד חברתי.---יחסים בחיי נישואין, עם הילדים, עם ההורים ועם החברים,--..עם השכנים. --משברים אישיים כמו: גרושין, אהבה נכזבת,
כשלון בגידול ילדים, --פיטורין מהעבודה. שעמום כללי--חיי ם זוגיים של נשיאה בעול,-- חוסר מימוש עצמי.
באופן כללי ניתן להגדיר אדם עם ערך עצמי גבוה כאחד שיש לו כל הזמן משוב חיובי מסביבתו באופן טבעי. אם זה מחבריו לעבודה, מבת זוגו, מילדיו, מחבריו האישיים, מהוריו מאחיו ומאחיותיו.מהצלחתו בקריירה האישית. נוסיף לכך חוויות ילדות חיוביות של יחסים תקינים ומפרים ממורים, הישגים בלימודים,----הזרימה החיובית התמידית אינה תלויה במציאת חן ,היא נובעת מעצמה.
לעומת ו , אדם הסובל מערך עצמי נמוך, נתון במצבים של שפיטה, של לעג, של בקורת עצמית, של השוואה תמידית עם האחר והרגשה שאני לא מספיק טוב כמו האחרים. של זכרונות עגומים כתלמיד מול מורים, מול קולגות במהלך הקריירה,מול הורים וילדים תובעניים, ואפילו מול בת זוג לא אוהבת ושופטת.
אדם כזה יחיה ויפעל לפי קודים שלא שייכים אליו , אלא לפי קודים שנקבעו על ידי הסביבה שלו הרוצה לקבלו כפי שהוא תופס, לשון אחר התנהגות לשם מציאת חן.ורצון להשתייך.
בתחום הפסיכולוגי בעלי ערך עצמי גבוה, הם אנשים אופטימיים, פחות סובלים ממחלות לב ולחץ דם, יותר רגועים ופנויים ליצירה וחשיבה בונה, יותר רומנטים ואוהבים ויותר נותנים לזולת.--יותר מפרים את סביבתם, ונמצאים הם בעצמם בסביבה מפרה.
לעומתם, אנשים עם דימוי עצמי נמוך, נוטים יותר לדכאון, יותר למחלות לב ויתר לחץ דם, תוחלת חייהם נמוכה יותר, והם מדלגים ממשבר למשבר גם ביחסים האישיים וגם ביחסים החברתיים שלהם.
יש להם נטיה להתבודד, ולהצמד לאנשים עם בעיה דומה, למרות שהם מוכשרים ויצירתיים כמו אילו עם הערכה עצמית גבוהה, הרי שיש דיכוי מוחלט או חלקי של כשרונותיהם ויכולת ההצלחה שלהם.
הטיפול באנשים עם הערכה עצמית נמוכה מתבסס על לימוד מחדש של תפיסת המציאות שלהם, זה מצריך הרבה לימוד עצמי, ושיחות עם אנשים שיש להם הערכה עצמית גבוהה, וזמן אוטומטי שיירפא ברגע שיש מודעות לפגם, משום שלא אחת אנשים אילו רואים עצמם כלוקי נפש או כחולי נפש . וגורלם כאילו נחרץ--ולא היא!!!
