אתה אשם! ... לא, אתה אשם! ... לא, אתה! ... לא, אתה! ... אתה! ... אתה! ...
ליעד ברזילי, רו"ח (משפטן)
27 ביוני, 2011 העולם העסקי בן ימינו רווי סכסוכים עסקיים. רבים מהם נגמרים בוויתור של אחד הצדדים (החלש), חלקם הקטן מסתיים בפשרה עצמאית, לא מעט מהם מגיע לבית המשפט. החל משנת 1984 ועד היום מתפתח התחום החשוב הזה, הן בראי החוק והן באופן עצמאי לחלוטין. לאורך השנים צצים גופים שונים לפתרון סכסוכים, עמותות וגופי גישור רבים, מוסדות בוררות ומגשרים עצמאיים מחוץ לדלתות בתי המשפט. כמו בכל האלמנטים הכלכליים של שוק חופשי ושל ביקוש והיצע - הייתכן כי גם במקרה הגישור אנו שופטים את עצמינו טוב יותר ממערכת המשפט?! או מגיעים לתוצאות טובות יותר, כלכליות יותר, אפקטיביות יותר?! הייתכן כי במקרי גישור, אחוז קיום הסדר הגישור גבוה יותר?! - אין לדעת. ברבות השנים והמקרים ועם התפתחות והתמקצעות הליך זה, יתכן שפתרון "עצמאי" יועיל לציבור המסוכסכים במידה טובה יותר (או, למצער - לכיסם, כוסם וכעסם).
מהו גישור
גישור היא שיטה חלופית ליישוב סכסוכים, שבה גורם ניטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם, בעניין שבו יש להם אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור ניתן ליישום בכל סוג של סכסוך. בדרך כלל נובע ההליך מקיומה של מחלוקת, "פרי" עמדות מנוגדות בין צדדים שונים. האפשרות להתחיל לצעוד במשעולי הגישור מתקיימת הודות לרצונם החופשי של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם ולהסכים לשוחח עליהן. הגישור מתאפיין בהליך פשוט, כמעט לא משפטי ובראייה רחבה של האינטרסים של הצדדים. על המגשר לשאוף להביא את הצדדים לעמק השווה, לפתרון הוגן וממצה, אשר יוסכם על כל הצדדים ואין לו סמכות לכפות פתרון. באופן זה, על יתרונותיו וחסרונותיו, שונה הגישור ממרבית השיטות (האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים.
מאפייני הגישור
כיוון שהגישור מערב ומעמת תחומים רבים, ביניהם: מעין שפיטה, יחסים בין אנשים או גופים, ידע מקצועי וקירוב לבבות - עקרון חשוב בתהליך זה, לו משמעויות רבות, הוא "ניטרליות המגשר". לשון אחר, "במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים". יש לשים לב כי כלל לא נדרשת ממנו אובייקטיביות בתהליך (ואולם יכול להיות ואלמנטים אובייקטיביים או מקצועיים יתגנבו חרש להליך וישמשו כלי בידי המגשר לאזן בצורה מסוימת בין הצדדים - לטעמי, כל עוד אין בכך משום משוא פנים וישנה הצדקה אובייקטיבית או מקצועית לכך - אין בכך משום פסול). בין המאפיינים הנוספים ניתן למנות את "סודיות המידע" (המתגלה במהלך הגישור), "השתתפות מרצון" ו- "הגעה עצמאית לפתרון" (תוך הכוונה, הדרכה וסיוע של המגשר). הגישור הוא הליך של שיח פתוח, אשר בראש מעיניו עומד הכלל של תקשורת חופשית ברוח טובה. שלא כמו הליכים משפטיים, יכול (ורצוי) המגשר להיפגש עם כל צד בנפרד ולשמוע את דעתו. ניסיון בתחום הגישור מראה, כי בישיבות אלו מנסה המגשר להראות לצד אחד כי יתכן מאד שגם הצד שמנגד צודק, או לא עשה דברים במכוון לפגוע, או שהוא אינו שקרן ובאמת נפגע. יש בהן כדי להרגיע את אווירת ה- "פינג פונג" או, בלשון הילדים: אתה אשם! ... לא, אתה אשם! ... לא, אתה! ... לא, אתה! ... אתה! ... אתה! ... (עד שמרוב הלהט, אף אחד לא יודע כבר מה האשמה...)
מה מנסה המגשר להשיג במהלך ההליך
כיוון שההסתכלות הראשונית על הצדדים לסכסוך, מתאימה לאמרה "שני צדדים למטבע" וכיוון ששמיעה ראשונית של עמדות הצדדים בראשית ההליך, כמוה כשמיעת שני סיפורים שונים (כמעט ומנוגדים) לאותו המקרה - יחל המגשר את הליך הגישור בהבהרת האינטרסים של הצדדים לגישור. עם ההתעמקות ברצון הצדדים, יש לערוך המרה של נקודות הראיה הסובייקטיביות של כל צד לערכים אובייקטיביים. לאחר ששמע המגשר את שני הצדדים יחדיו ולאחר ששוחח עם כל אחד מהם בנפרד - יערוך המגשר הצגה של מספר פתרונות גישור אפשריים. באותו אופן, יבהיר לגבי כל פתרון גישורי, את תוצאותיו האפשריות. חשוב להבין שבגישור יש לשים את הצדק (האישי וגם מנקודת מבטו של המגשר) בצד, כמו גם את דיני הראיות. המגשר ישאף תמיד לעדן את כל הבעיות העולות מדיוני הגישור ולהתאימם לרצון שני הצדדים לטובת ההליך. לאחר ההסכמות ולאורן, יכין המגשר טיוטת הסכם גישור, המשקפת את תרגום הפתרון שנתקבל על הצדדים לכלל הסכם כתוב.
על המגשר
מגשר מוגדר (בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993) כך: "מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו". המגשר הוא בעצם "מבוגר אחראי". הוא אמון על העברת מידע נכון לצדדים בנוגע לתוצאות השונות של הפתרונות המוצעים במהלך הגישור. הוא צריך לאפשר לצדדים את האפשרות של בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בכל אחד מן הפתרונות המוצעים. לאור האמור, חשוב ורצוי שמגשר יהא בעל יכולת ניכרת בתחום לגביו מתנהל הגישור. נוסף על כך רצוי שיהא בקיא במושגים הכלליים של המערכת המשפטית והעסקית בתחום בו הגישור מתנהל.
גישור עסקי
גישור עסקי אינו שונה, כלל ועיקר, מכל צורת גישור אחרת, או מכל נושא גישור אחר. עסקים המעוניינים ליישב סכסוכיהם בשיטה זו, ישכילו לחסוך לעצמם סכום לא מבוטל של כסף, זמן רב של דיונים מתישים, פגיעה בעסק והמון כעסים (זה המקום לציין כי הגישור אינו מתאים אוטומטית לכל הסכסוכים). בכל הנוגע לבחירת מגשר באופן עצמאי (שלא על ידי מנוי של בית המשפט) - הנקודות החשובות ביותר, אותן יש לבחון בכניסה להליך גישור הן: תחום התמחותו וניסיונו של המגשר (סכסוך בנוגע לשווי של חברה, עת רוצים הצדדים להיפרד - רצוי לבחון מגשר בעל ניסיון וידע בהערכות שווי וכד'), האם יש לו רקע משפטי והאם יש לו ניסיון קודם ביישוב סכסוכים. כמובן שכלל בל יעבור הוא, שאין תלות או קשר בין המגשר לאף צד. סוף מעשה במחשבה תחילה
מדינת ישראל היא מקום חם ורווי יצרים. האופי הישראלי דיכוטומי במהותו. עולם העסקים גועש וגודש, מבעבע ורותח. אין ספק כי חשוב להפעיל את כל התותחים הכבדים, בכדי להימנע מלהיכנס לסכסוך. חשוב לא פחות לדעת לצאת ממנו. ה"נוהג" הרווח בעולם העסקי, לפיו על כל שטות יוצא מכתב מעו"ד (ויסלחו לי האחרונים), מטופש ככל שיהא - כנראה ולא יעבור מן העולם. כמוהו גם דבקותם של הצדדים ב"צדקת דרכם". מקום בו המדינה לא דואגת לאזרחיה, באמתלת עומסים כבדים על השופטים, על המשטרה, על הרופאים, העובדים הסוציאליים וכד' - קמים בה (באופן וולנטרי או בתשלום) גופים אזרחיים שעושים עבורה את העבודה. ויפה שעה אחת קודם. בתוך הכאוס האין סופי הזה, בין המצב במשפטי הנתון למצב האישי בצל הסכסוך - מומלץ לקחת פסק זמן ולבחון את סיום הסכסוך בדרכי נעם.
