ניהול סיכונים 

מ- "חוק החרם" ועד ניהול סיכונים בשיטת BY Logic (לפי ההיגיון)

ליעד ברזילי, רו"ח (משפטן)

11 ביולי, 2011

ניהול סיכונים הוא תחום חדש יחסית, הצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות. מטרתו, להעריך סיכונים, לכמת אותם, לתעדף את סדרי הטיפול בהם ובעיקר לנטר את מידת הבעיות העתידיות העלולות לצוץ ולפגוע בארגון. תחום זה, הזוכה להתייחסות אדירה בשווקים הגלובליים (ואולי אף בעטיים), בחברות גדולות ובחברות נסחרות בבורסות לניירות ערך בארץ ובעולם – הנו בעל משמעות אדירה ליציבותו הפיננסית (ולא רק) של הארגון. מאידך, לא רבים העסקים הבינוניים בארץ היכולים לומר ולו מילה אחת אודותיו. אי הכרת הנושא והחלתו, למצער על הנקודות הקריטיות שבלבת הארגון, כמוה כהימור. לא פחות ולא יותר. חוק החרם, לשם הדוגמא הרלוונטית, אשר אושר במליאת הכנסת השבוע – עלול להציב סיכונים כלכליים לא פשוטים בפני המפר אותו – זאת, במהירות חקיקתית מדהימה וללא הודעה מוקדמת. האם ניתן באמת לצפות את כל הסיכונים שיכולים לארוב לפתחו של ארגון? – ודאי שלא! במידה וצפינו סיכון עתידי, כיצד ניתן ל"נהל" אותו? וגם, ניהול סיכונים בשיטת "עשה זאת בעצמך" ובשיטת BY Logic (לפי ההיגיון) – תרתי משמע, שהיא כל התורה כולה על רגל אחת.

על סיכון וניהול סיכונים

סיכון הוא גורם אמורפי ובלתי מתוכנן, אשר בעת התרחשותו וכתוצאה ממנו ייגרמו נזקים לארגון. הסיכון נמדד על פי סבירות המימוש שלו, ברמה הטכנית, התוכניתית או הניהולית. עוצמת הפגיעה כתוצאה מהכשל מחושבת בעלות, בביצועים או בזמן. ניהול סיכונים הוא תהליך מובנה, אשר מטרתו היא לאתר סיכונים, להעריך את עוצמת הפגיעה האפשרית שלהם או את מידת הנזק אותו הם עלולים לגרום, לתעדף את הטיפול בהם על פי עוצמת פגיעתם האפשרית, להגדיר את השיפור הנדרש לצמצום הנזקים ולהסדיר את הליכי הפיקוח והבקרה על ביצוע פעילויות השיפור. פעילות הארגון מושפעת מגורמי סיכון פנימיים ומגורמי סיכון חיצוניים. תחום ניהול סיכונים עוסק במתן פתרון לגורמי סיכון רבים. בין השאר ולצורך הבנת מרחב היריעה, ניתן למנות בענף ניהול הסיכונים: סיכונים עסקיים (ספק מרכזי שאינו עומד בתנאי ההסכם או לקוח עיקרי שחדל לעבוד עם הארגון), כלכליים (שינויים במחירי תשומות המשפיעים על כל שרשרת עץ המוצר והמרווחים החשבונאיים בדוחות הארגון), ניהוליים (פרישת איש מפתח בארגון), טכנולוגיים (התפתחות טכנולוגית המצריכה השקעת משאבים שהארגון אינו יכול לעמוד בהם), תפעוליים (תקלות ייצור חמורות) – ומכאן גובר הצורך בניהול סיכונים שיטתי ומבוקר.

אילו סיכונים מאיימים על הארגון

בענף מקצועי זה נהוג להבחין בין מספר סוגים עיקריים: סיכונים פיננסיים (סיכוני אשראי, מדד המחירים לצרכן, נזילות, מט"ח, ריבית, מחירי סחורות וניירות ערך), סיכונים תפעוליים, סיכוני תרמית, סיכונים אסטרטגיים, סיכונים משפטיים ועוד. נבהיר כמה דוגמאות:

סיכון אשראי – סיכון אשראי הינו סיכון שהצד השני בעסקה (בעל החוב) לא יעמוד בהתחייבויותיו. נניח חברה אשר רוכשת בכספיה הנזילים בבנק, אג"ח (אגרות חוב). ונניח שהחברה שהנפיקה את אגרות החוב אינה יכולה עוד לעמוד בתשלומי הריבית בגין האג"ח (עקב הרעה פיננסית משמעותית במצבה). הנחות אלו קרו פעמים רבות בשוק והעמידו את משקיעי הכספים באפיק זה בסיכון אשראי כבד מאד.

סיכון נזילות – מצב אשר נוצר ממחסור בכסף נזיל לכיסוי התחייבויות שוטפות. כלומר היקלעות למצב שבו אין כסף כדי לפעול טווח המיידי. דוגמאות נוספות לסיכון מסוג זה הן קשיים בהפיכת נכסים לנזילים, אי יכולת למכור ניירות ערך או מצב של סחירות נמוכה בשווקים הפיננסיים.

סיכון תפעולי – מוגדר כסיכון לאיבוד רווחים עקב שיטות פגומות לעיבוד וניתוח נתונים או טעויות אנוש. דוגמאות לסיכונים תפעוליים הנם, גניבה על ידי עובד, תביעות לפיצוי על ידי לקוח, רעידת אדמה וכדומה.

סיכונים אסטרטגיים – הסיכונים שיגרמו לארגון לאי יכולת לממש את יעדיו וכן הסיכון שיגרם נזק ליעדים העסקיים המהותיים שקבע לעצמו הארגון. סיכונים אלו יכולים להיגרם ע"י ליקויים בקבלת החלטות או בקבלת מידע רלוונטי או בעיות במעקב, שליטה ובקרה אחר ביצוע החלטות קרדינליות שנקבעו על ידי מוסדות החברה.

ניהול סיכונים בשיטת BY Logic (לפי ההיגיון)

אמנם, אין חולק כי בנושא ניהול סיכונים, ייטב לארגון אם ישתמש ביועץ חיצוני המתמחה בתחום זה. ואולם, ניתן גם לעשות שיעורי בית, בעזרתם לצמצם את מידת הסיכון לעסק ולהבין כיצד ניתן ל"נהל" אותו. שיטת השלבים, תגרום למנהל הארגון למפות את הבעיות בארגון ולהיערך לסיכונים שבדרך. לא פחות חשוב, תפקח את עיניו לכשלים קיימים ולדרכי מוצא לשיפול המסגרת הארגונית:

שלב ראשון – זהו את הסיכונים בעזרת "סקר סיכונים" עצמאי

בחנו ונתחו את הארגון, בכל אחד מסוגי הסיכונים הקיימים. גם ללא הבנה מקצועית, ניתן לגבש רשימת בעיות העלולות לצוץ בהמשך הדרך. סוגי השקעות בבנק, פעילות רב מטבעית, חוזים והסכמים צמודים למדד או למט"ח, טכנולוגיה ישנה וכד'.

שלב שני – מיפוי ודירוג

סדרו את רשימת הסיכונים לפי סדר יורד (מהכבד לקל), על פי עוצמת הנזק שהם עלולים לגרום. לדוגמא – רכישות של חומרי גלם בחו"ל (הנכללים במסגרת עלות המכר), בהיקפים גדולים במט"ח, מול מכירת התוצרת בארץ – נקודה זו יכולה להיות סיכון קריטי לחברה. פיחות בשער החליפין של השקל מול המט"ח יגרור תשלום של יותר שקלים בעבור אותו מוצר. תופעה זו יכולה לשחוק את רווחיותה של החברה. עתה העריכו את ההסתברות האובייקטיבית לקרות אותו מקרה (ברור שהערכת ההסתברות הנה משימה לא קלה. בכל זאת, ניתן להעריך, על פי הסטטיסטיקה וניסיון העבר ברוב המקרים).

שלב שלישי – בדקו האם ישנם גורמים מצמצמי סיכון (בקרות, נהלים, ביטוח וכד')

אלמנטים אלו, מקטינים את המשקל היחסי של הסיכון ב"טבלת הסיכונים" הסופית ובעזרתם קובעים את "הסיכון השיורי".

שלב רביעי – החליטו על פעולה או אי פעולה הנגזרות מטבלת הסיכונים

השאלה היא, האם ניתן לצמצם סיכונים קריטיים ומהי עלות הצמצום. הפתרון שקול לרכישת פוליסת ביטוח לרכב או למוצר חשמל – עלות הפוליסה מול תדירות וסבירות הגניבה או הקלקול.

שלב חמישי – הכינו תוכנית לטיפול בסיכונים והשלימו נהלים חסרים

על התכנית לכלול חלוקת כח אדם רלוונטי לכל תחום סיכונים. יצירה וחלוקה של נהלים כתובים לאלמנטים בהם נתגלו כשלים. התייחסות לאלמנטים משפטיים. הגדרת מסגרת הפעולה במקרה וסיכון מתממש וכד'.

שלב ששי – ניהול סיכונים שוטף

הקפידו על קביעתה של מתודה דיווחית לכל תחום של ניהול הסיכונים. קבעו מנגנוני מעקב אחר נקודות ציון חשובות בכל תחום ותחום (שערי חליפין, מדד וכד'). ערכו בדיקות מעקב אחר יישום נהלים. הקפידו על מימוש המונח "שליטה ובקרה". ערכו בדיקות תקופתיות כד'.

ניהול סיכונים הנו אחד התחומים המורכבים ביותר בעולם הפיננסי. ההתפתחויות בשוקי הכספים וההון בישראל, הגלובליזציה והחדשנות הפיננסית – מרחיבים את השפעתם ויחד עמם הולך וגדל הפוטנציאל לחשיפה לסיכונים פיננסיים. חשוב כי הארגון יבין את המסגרת הסיכונית בה הוא פועל ויעשה את מירב המאמצים בכדי ליצור ארגון בעל יציבות פיננסית ולא ארגון המהמר על תוצאות פעילותיו. בהימור, אפשר להרוויח לא מעט, אך אפשר גם להפסיד את הכל. ארגון עסקי – אסור שיהיה מושתת על סיכונים פיננסיים ותנודות מלאכותיות, אלא על מנגנון עסקי סדור בעל אסטרטגיה וניהול נכון. ניהול סיכונים הנו אלמנט קריטי ליציבותו של הארגון והתפתחותו בזמן הארוך. ככזה לא כדאי להוסיף אותו לרשימת הסיכונים הקיימת!